ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה לקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק חיסיון חומר מודיעיני, על פי הנוסח המתוקן שהציגה המדינה בשבוע שעבר, וללא קבלת ההסתייגויות של לשכת עורכי הדין.
החוק המתוקן מצמצם את ההגדרה של "חומר חקירה" שיש לנאשם זכות לקבלו, ומוציא מתוכו חלק מחומרי המודיעין, אך המנגנון של הוצאת תעודות החיסיון יישאר על כנו.
על פי הצעת החוק שאושרה בוועדה, חומרי חקירה מודיעיניים שיימסרו לנאשם, יהיו רק חומרים הקשורים ישירות לכתב האישום. "חומר מודיעין שיש זכות עיון בו הוא חומר שמתייחס רק לעובדות המתוארות בכתב האישום, לתוכן עדות שאמורה להישמע, לראיה שאמורה להיות מוגשת או למהימנות של עד מרכזי" בלבד. מידע מודיעיני אחר, פריפריאלי, שאינו קשור ישירות לכתב האישום, לא ייחשב על פי החוק כחומר חקירה ולא ימסר.
עם זאת, הסנגורים ימשיכו לקבל רשימה של כל החומרים שנאספו, כולל חומרי המודיעין שאינם חומרי חקירה. בקשות לעיין בחומרי מודיעין שלא הועברו, יתקיימו ככלל בפני השופט הדן בתיק, אף שאותו שופט יוכל גם להעביר את הדיון כנהוג היום לשופט אחר.
בנוגע למידע מודיעיני שהוא חומר חקירה, אך התביעה מבקשת לא להעבירו לנאשם, יהיה עליה להוציא תעודות חיסיון לפי אותו מנגנון הקיים היום, ולפי אותם מבחנים. עם זאת, התיקון שאושר קובע כי ניתן יהיה להוציא תעודת חיסיון גם במקרים בהם קיים חשש שנאשם ירכיב "פאזל של ראיות" עם חומרי מודיעין מתיקים אחרים.
הצעת החוק תחול גם על חומרי מודיעין של יחידות התביעה של רשות ניירות ערך, רשות המסים ורשות ההגבלים העסקיים.
הוועדה דחתה את הצעת ח"כ אוסמה סעדי להחיל את הצעת החוק רק על משפחות פשע.
להרחבה על תיקון החוק ומשמעויותיו
