באיחור של שבע שנים פרסמו היום עורכי "מעריב" את התחקיר שכתבתי על רונאל פישר בשנת 2008 לעיתון "הארץ" אך לא פורסם:
בתחקיר הגנוז הופיע תיאור מפורט של פישר ושלל הקומבינות שלו בתחילת הדרך:
טיוח הטרדה מינית של עובדת בהיותו מתמחה בלשכת עורכי הדין בשנת 2001.
מינויו לעורך דין חרף התלונה שלא נחקרה על התנהגותו.
200 אלף שקל שלקח מלקוח עבור תביעה של ראש עיריית גבעתיים לשעבר, אפי שטנצלר, מבלי שדיווח לו כי ראש העירייה הוא הלקוח הגדול במשרד בו הוא ישב במהלך הזמנת העבודה – המשרד של אחיו גדעון פישר.
מעלליו בתוכניות הטלוויזיה המשותפות עם מיקי רוזנטל עד לראיון שערכו עם ארקדי גאידמק, שמיד אחריו עבר לשמש כיועץ המשפטי שלו
מעיריית פתח תקווה – כל הדרך למוקדי הכוח בשלטון המקומי
הטעיית בית משפט בתחילת הדרך המשותפת עם יאיר ביטון
חפשו את עיתון "מעריב" בדוכני העיתונים ותשפטו אם התחקיר היה ראוי אז לפרסום, ואולי לא, כפי שטענו וטוענים בעיתון "הארץ" עד היום.
כחודש לאחר גניזת התחקיר הודיע פישר לגאידמק שהוא פורש משתי תביעות לשון הרע שהגיש בשמו נגד עיתון "הארץ". עובדה.
