משפחה | ירושות | מקרקעין | פשיטות רגל
0547405723 מידע מורחב
לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
פלילי | תעבורה | צבאי | אסירים
0525450255 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
דניאל חקלאי – משרד עו"ד
פלילי | צווארון לבן | דין משמעתי
עו"ד אייל בסרגליק
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
עו"ד אלון דוידוב
פלילי | כלכלי | צבאי
עו"ד ג'וליאן חדאד
עבירות מס | הלבנת הון | יצוג מול רשויות המס וחקירות

ההנחיה החדשה של פרקליט המדינה לסגירת תיק מחוסר אשמה

בהנחיה מעודכנת בעניין עילות סגירת תיקים, שי ניצן מתייחס למשקלם של מידעים מודיעיניים, בדיקות פוליגרף ותיקים קודמים

nitzan shay kenes
פרקליט המדינה שי ניצן (ארכיון)

פרקליט המדינה שי ניצן פירסם הנחיה מעודכנת הקובעת מדיניות בשאלה מתי לסגור תיקים מחוסר ראיות, ומתי יש לסגור תיקים מהיעדר אשמה.

ניצן מציע את המבחן הבא: אם עוצמת הראיות מדורגת בסולם שבין 0 ל-10 – בתיק שבו עוצמת הראיות היא 2 ומטה, התיק ייסגר מחוסר אשמה. לעומת זאת, בתיק בו עוצמת הראיות להערכת התובע היא גבוהה מ-2, התיק ייסגר מחוסר ראיות. המבחן נשמע "ליברלי" במידה מסוימת ביחס למציאות: כיום, הרוב המוחלט של עשרות אלפי תיקים פליליים שנסגרים בשנה, נסגרים מ"חוסר ראיות" ורישומם נותר במאגרי המשטרה, ורק אחוזים בודדים של התיקים נסגרים מחוסר אשמה.

"היעדר תשתית ראייתית מספקת מותיר בידי התובע שיקול דעת באשר לעילת הסגירה", כותב ניצן. "לעילת הסגירה קיימת חשיבות רבה עבור החשוד, מאחר שסגירת התיק מחוסר ראיות מעידה כי לא נוקה כליל מהחשד שעמד נגדו. תיק שנסגר בעילה זו יישאר ברישומי המשטרה, ולכך יכולות להיות משמעויות ניכרות על החשוד – השלכות חברתיות, ציבוריות (בפרט כאשר מדובר באיש ציבור), תעסוקתיות ועוד". לעומת זאת, בסגירה מהיעדר אשמה קיים לדברי ניצן סיכון מסוים למערכת האכיפה, אשר תהיה "עיוורת" לחקירות עבר במידה וייפתחו חקירות נוספות נגד החשוד. 

בעבר, המבחן לסגירת תיק מחוסר אשמה היה היעדרו של "שמץ ראייתי" הקושר את החשוד לביצוע העבירה. מבחן זה רוכך עם השנים והתחלף למבחן של היעדר "ספק סביר" בדבר חפותו של החשוד.

בהנחיה המעודכנת נכתב כי לצורך החלטה אודות עילת הסגירה, על התובע או הפרקליט לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה, לפי עוצמת הראיות שנאספו. ככל שהסיכוי לכך נמוך, עילת הסגירה הראויה הנה "היעדר אשמה". בהקשר זה מציע ניצן את המבחן בסולם 0-10 שצויין בראשית הכתבה. "עילת הסגירה של היעדר אשמה נועדה לתיקים בהם התשתית הראייתית חסרה מאוד", כתב ניצן, למשל "בתיקים של גרסה מול גרסה, כאשר אין ראיות פרט לתלונת המתלונן, וכשיש ספק ממשי לגבי מהימנות גרסתו".

files freepik
עשרות אלפי תיקים במבחן (אילוסטרציה: FREEPIK)

מידע מודיעיני יש לבחון על פי משקלו ומשמעותו, מציין ניצן. "לצורך החלטה בדבר עילת הסגירה, ניתן ליתן משקל למידע זה ובלבד שמדובר במידע איכותי ומהימן – למשל מידע אובייקטיבי, כגון הקלטת שמע של האזנת סתר חוקית שהוחלט שאין לחשפה, תיעוד ויזואלי של אירוע, דיבוב מוקלט או עדות ראייה מפי עד אמין שלא ניתן להגישה כראייה מטעמים מודיעיניים". מנגד, אם המידע מבוסס על מקור משטרתי ששמע זאת מפי השמועה ללא תימוכין – אין לתת לו משקל ממשי.

לצורך החלטה בדבר עילת סגירה, ניתן לתת משקל גם לתוצאה של בדיקת פוליגרף שערכה הרשות החוקרת. לדברי ניצן, בתיק שבו יש רק גרסה מול גרסה, והחשוד נמצא דובר אמת בפוליגרף, בעוד שהמתלונן מסרב להיבדק, הנטייה תהיה לסגור את התיק מחוסר אשמה.

קיומן של הרשעות קודמות או תיקים סגורים קודמים לא יהווה שיקול, למעט מקרים חריגים, כותב ניצן. עם זאת, הוא מוסיף, כי אם החשוד הורשע בעבר בעבירות בעלות אופי דומה, באופן שיש בו להגביר את החשד גם בעבירה הנוכחית, רשאי תובע לסגור את התיק מחוסר ראיות ולא בהיעדר אשמה.

במסגרת הודעה לחשוד ולמתלונן על סגירת התיק, די בציון עילת הסגירה ללא פירוט נימוקים אשר "יטילו נטל כבד ובלתי סביר על התביעה", כתב ניצן. עם זאת, בתיקים בעלי רגישות מיוחדת (לדוגמה, כאשר החשודים הנם נבחרי ציבור או עובדי ציבור בכירים), ובמקרים חריגים רשאי תובע להוסיף פירוט של הנימוקים ואף התייחסות לעוצמת התשתית הראייתית בתיק. 

אתר "פוסטה" עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן