השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מחפש הישגים בתקופת שיא אירועי רצח למול מיעוט פענוחים, וטוען כי הוא פועל לחיזוק המשטרה בכוח אדם ותקציבים. בשבוע שעבר השר בן גביר התפאר בבלימת גל ההתפטרויות במשטרה: מספר השוטרים המתפטרים ירד מתחילת השנה ב-15 אחוז ו"רק" 514 שוטרים הודיעו על התפטרות בחצי שנה, לעומת 607 שוטרים שהתפטרו בתקופה המקבילה ב-2022.
ואולם, המספרים הרשמיים לא משקפים את כל התמונה.
במקביל להתפטרויות, יש גל של פרישה שקטה, משמעותית ומתעצמת, באפיק נוסף שלא בא לידי ביטוי בסטטיסטיקה: פרישה דרך ועדה רפואית משטרתית (ור"מ) על רקע בריאותי או נפשי-פסיכיאטרי. התוצאה זהה: כוח אדם משמעותי עוזב את המשטרה.
"מדובר בתופעה רחבה ביותר. כמות אנשי המשטרה שפורשים מהשירות בוועדה רפואית עלתה בצורה בלתי רגילה. מדובר בשוטרים ותיקים, רבים וטובים", אומר עו"ד ניסים אוחנה, יוצא כוחות הביטחון ששירת כעשור כאיש מודיעין ולוחם ביחידות להב 433, ולאחר מכן ביחידות נוספות במערכת הביטחון. כלובש מדים שפרש בשנים האחרונות, הוא חי את עולם המשטרה.
עו"ד אוחנה יצא לפני כשלוש שנים לשוק הפרטי, ומאז הוא מייצג שוטרים רבים הנאבקים להכרה בפגיעות ונכות מול הוועדות הרפואיות של משטרת ישראל ומול אגף השיקום במשרד הביטחון. חלק ניכר מהשוטרים המבקשים לפרוש עקב אי-כשירות על רקע רפואי סובלים מתסמיני פוסט-טראומה (PTSD) ומאובחנים כבעלי נכות נפשית בדרגות משתנות, על רקע טראומות שחוו במהלך שירותם.
חלק מהטראומות נובעות מאירועים קשים כגון פיגועים, אירועי טרור ואירועים פליליים, אליהם נחשפו במסגרת תפקידם. בצד אירועי הרקע, מספר עו"ד אוחנה, מספר הולך וגדל של שוטרים מבקשים הכרה בפגיעה במסגרת הליכים רפואיים בשל טריגר נוסף של התעמרות בעבודה, על ידי מפקדיהם.
"כיום פסיכיאטרים מכירים בהתעמרות כטריגר להתפרצות פוסט-טראומה", אומר עו"ד אוחנה, "חלק מהשוטרים שאני מייצג חוו את פיגועי האינתיפאדה של תחילת שנות האלפיים, ביניהם חבלנים, אנשי מז"פ ולוחמים ביחידות חוד לרבות ימ"מ. בנוסף לאירועים טראומתיים קשים ביותר, במהלך השירות, חלק מהשוטרים עברו התעמרות קשה. בעקבותיה הוצאנו את אותם שוטרים משירות בדרך של ועדה רפואית, על מנת שיקבלו את כל זכויותיהם".
"במקרה אחד ייצגתי שוטר ותיק, סגן מפקד יחידה אשר היה בלא מעט פיגועים ו'סחב' את המראות הרבה שנים. בנוסף, לפני שנה וחצי המפקד שלו התחיל להתעמר בו, לקח את סמכויותיו כסגן והעבירן לשוטר צעיר. לכך נוספה התעללות מילולית, המפקד נהג לנזוף בו מול כולם ולהשפיל אותו, לבסוף העביר אותו לתחנה רחוקה יותר ממקום מגוריו", מתאר עו"ד אוחנה.
לפי קביעת פסיכיאטרית מומחית, כל הדברים גרמו להתפרצות פוסט טראומה אצל השוטר מהאירועים שחווה במהלך שירותו. עורך הדין ביקש להוציאו בוועדה רפואית משטרתית בפרישה מוקדמת. הבקשה התקבלה, ובמקביל גם אגף השיקום במשרד הביטחון המטפל בבקשות אנשי כוחות ביטחון (ביניהם שוטרים) לגמלת נכות עקב פגיעה בעבודה, קבע לשוטר 40 אחוזי נכות על רקע פוסט טראומה שהתפרצה עקב ההתעמרות שעבר ממפקדיו.
מיוצג נוסף, חבלן משטרה אשר חווה מאות אירועים טראומתיים – לרבות מחבלים מתאבדים ופיגועים במהלך שירותו – הוכר בשיעור של 50 אחוזי נכות.
קריסה נפשית
השירות בכוחות הביטחון מטבעו תמיד היה כרוך בסיכון לפציעות, הן פיזיות והן נפשיות. באם יותר שוטרים מבקשים כיום לפרוש דרך הוועדות הרפואיות, בשל ערעור נפשי, ממה נובעת התופעה?
עו"ד אוחנה: "המצב כיום בתחנות קשה מאוד. אין מספיק שוטרים וכח אדם לטפל בכל האירועים. מבלי להכליל, גם חלק מהגיוסים של המשטרה הם לא באמת הגיוסים שהמשטרה היתה רוצה לגייס. מדובר בגיוסי בזק (באתר YNET פורסמו בשבוע האחרון נתונים לפיהם איכות המתגייסים למשטרה בשפל ובשחיקה, תנאי הסף לקבלת מועמדים הוקלו, וגם קורס השיטור – משך ההכשרה העיונית והמנטלית במכללה הלאומית לשוטרים – קוצר, ז.ק)".
מעבר לריבוי המשימות, עו"ד אוחנה מאבחן כי לא רק דלדול השורות מהווה בעיה אלא גם איכות הפיקוד. "זה לא רק העומס – אלא גם יחס המפקדים לשוטרים. אני מייצג היום הרבה קציני משטרה איכותיים, שהמערכת פשוט שברה אותם. חלק לא מבוטל מהלקוחות שמגיעים אליי הגיעו לקריסה נפשית בגלל היחס ממפקדיהם, בנוסף לאירועים שחוו. נכון שהמשטרה בסוף זה גוף ביטחוני היררכי ומשימתי, אבל זו עדיין לא טירונות. צריכים להבין שהאנשים באים בסופו של דבר למקום עבודה…".
מפקד לא יכול להתייחס לשוטרים שלו בחוסר רגישות, אומר אוחנה ומתאר אירועים נוספים שחוו לקוחותיו. למשל, בתחנת משטרה במרכז הארץ קצין העליל על שוטר תחת פיקודו שהוא מסוכן לעצמו ועלול לפגוע בעצמו. הקצין החליט לקחת את נשקו האישי של אותו שוטר, אבל כמעט באותה נשימה הציב אותו כיומנאי שאחראי על כל הנשק בתחנה.
שוטרת אחרת, בעלת הערכות גבוהות, "העזה" להתלונן על מפקד שהטריד אותה מינית. לאחר הגשת התלונה, מפקדיה החליטו להעביר אותה לשרת בתחנה מרוחקת, במקום להרחיק את אותו מפקד שלכאורה הטריד אותה. השוטרת ביקשה לפרוש משירות, ולפני כחודשיים באמצעות עו"ד אוחנה הגישה בקשה להכרה בפגיעה נפשית לאגף השיקום במשרד הביטחון, אשר טרם נתן החלטה.
הפגיעה במורל ובגאוות היחידה
מעבר לכך, עו"ד אוחנה סבור כי בקרב השוטרים יש תחושה מערכתית של חוסר גיבוי. "שוטרים לא מרגישים שיש להם גיבוי פיקודי", הוא אומר ומציין בהקשר זה דווקא את חקירתו במח"ש של מפקד יס"מ תל אביב, סגן ניצב יאיר חנונה, בעקבות אירועי המחאה האחרונים, בצל הטענות להפעלת כוח מופרז כנגד מפגינים.
סנ"צ חנונה נקרא לחקירה וספג "מצעד קלון" כאשר מצלמות התקשורת היו עליו וליוו אותו כל הדרך עד כניסתו למשרדי מח"ש ביום החקירה. מלבדו נחקרו באזהרה שוטרים נוספים מיחידת הסיור המיוחדת.
"ברגע שהבאת אותם לחקירה – הנזק (ליחידה) כבר נעשה", אומר עו"ד אוחנה, "אף אחד לא רוצה לראות שוטרים אלימים. שוטר אינו מעל החוק, שוטר צריך לעבוד במקצועיות. אבל מח"ש יכולה לקיים בדיקה לפני חקירה באזהרה, שכל הפוקוס התקשורתי עליה… אני יכול לספר מניסיוני כשוטר – לפני שנים הייתי בכוח שטיפל בפיגוע בירושלים. מחבל נכנס לניידת וכמעט שחט שוטר שהיה לידי. נטרלנו את המחבל, ואחר כך נחקרנו. כשוטר, כאשר אתה נחקר ולא משנה באיזו קונסטלציה – זה הדבר הכי משפיל שיכול להיות. זה ארוע מוראלי קשה לשוטר וליחידה".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המשאב הארגוני החשוב ביותר שנותן שירות לציבור הוא המשאב האנושי. כ-32,000 השוטרים והשוטרות הפועלים במסירות ובכל ימות השנה לביצוע מגוון המשימות שלפתחה של המשטרה ולמען הציבור, ופיקוד המשטרה ימשיך לדאוג לבטחונם, צרכיהם ורווחתם של כלל המשרתים בחיל".
