בית משפט השלום בקרית שמונה זיכה עובד של המכס מעבירה של סיוע בהברחת משקאות חריפים במעבר הגבול עם ירדן לסוחר ממשפחת אבו כליב, שמצד אחד מנהלת סיטונאות מאוד מצליחה של משקאות חריפים בעיר חיפה, ומצד שני מוגדרת על ידי מודיעין משטרת מחוז חוף כמשפחת פשע.
בהכרעת דין שניתנה על ידי השופטת רות שפילברג כהן זוכו כל שלושת הנאשמים בתיק:
יוסף אבו כליב וחברו כמאל עבדו זוכו מהברחה.
איש המכס משה אביזמיל, עובד רשות המסים, זוכה ממרמה והפרת אמונים ומסיוע להברחה.
הפרקליטות טענה בכתב האישום כי בודק המכס פנה למאבטחים במעבר הגבול וביקש מהם לפטור את אבו כליב ועבדו מבידוק בטחוני, כדי שיקל עליהם לכאורה להבריח סחורות ולהעלימן מעמדת המכס, הנמצאת בתחנה נוספת שלאחר הבידוק הביטחוני. המאבטחים לא שעו לבקשה וביצעו בדיקה של הרכב, ובדיקה נפרדת של הכבודה הידנית של אבו כליב ועבדו במכונת שיקוף.
במכונה הבחינו הבודקים הבטחוניים בצללית של 18 בקבוקים הנראים כוויסקי ושתייה חריפה, והתריעו על כך בפני כ', בודק אחר בעמדת המכס, אבל לפי כתב האישום הבודק האחר התמהמה בטיפול בדיווח. מכתב האישום עלה כי אבו כליב ועבדו ניצלו את היעדרות הבודק מהעמדה, העמיסו לכאורה את התיקים עם בקבוקי השתייה בחזרה על המכונית שחזרה מבידוק נפרד, והשאירו על שולחן הבדיקה רק שני בקבוקי עראק חסרי ערך.
באופן תמוה, מבין כמה עובדי מכס שנחשדו בסיוע להברחה, הפרקליטות בחרה להעמיד לדין רק את אביזמיל, אף שבעמדת הבדיקה במהלך האירוע היה בודק אחר כאמור, כ'.
מהראיות עלה כי אביזמיל אמנם היה בקשר טלפוני עם אבו כליב ביום הבדיקה במעבר הגבול, אך במהלך בירור התיק התברר שעובד נוסף של המכס במעבר, א', גם הוא היה עם אבו כליב בקשר קרוב ומחשיד, ועל פי התכתבויות ביניהם אף ביקש לכאורה טובות הנאה.
השופטת שפילברג כהן מתחה בהכרעת הדין ביקורת קשה על התנהלות החקירה. "גרסת הנאשמים אבו כליב ועבדו נגבתה על ידי המשטרה לראשונה כמעט שנתיים וחצי אחרי האירוע. פעולה בסיסית ומתבקשת של תפיסת מצלמות באולם הבידוק לא נעשתה. מדובר במחדל חקירתי עמוק… המאשימה אינה עומדת בחובת ההוכחה, שעה שהיא מסתמכת בעיקר על צילום מטושטש של מכונת שיקוף. קשה לקבוע עובדות על סמך צילום זה, ואף לא ידוע מי בפועל ביצע את השיקוף… אותו שיקוף כהה שהוגש, של בקבוקים שצלליתם אכן נראית כבקבוקי אלכוהול, אין בו להוכיח כי מדובר בבקבוקים חייבים במכס".
אבו כליב ועבדו, באמצעות עו"ד תומר נוה, שללו כמובן את הטענה כי הבריחו אלכוהול. ראשית, שניהם עוסקים בייבוא בקנה מידה גדול של שתייה חריפה לשיווק בכל אזור הצפון, מלבד זאת השופטת שבה וציינה כי השניים "נחקרו רק שנים אחרי האירוע בחשד להברחת בקבוקים במעבר הגבול שבו הם עוברים דרך קבע – ואין זה בלתי סביר שלא יזכרו מה היה בכבודתם ביום ספציפי, שבו, לטענתם, לא קרה משהו חריג מבחינתם".
לאור המצע הראייתי הדל, קבעה השופטת, "לא ניתן לשלול אפשרויות חלופיות, בין היתר שהכבודה היא של נוסע אחר, ושנעשתה טעות כלשהי, או שחלקם של הבקבוקים פטור ממכס, או שמדובר בשמן זית כפי שהציע אחד הנאשמים באחת הגרסאות".
השופטת הדגישה כי "הצטיירה תמונה עגומה באשר להתנהלותו של מערך המכס במעבר הגבול. נותר רושם לא נוח, וזאת בלשון המעטה, בשאלה אם ביום האירוע ובתקופתו, נעשתה עבודה נקיית כפיים במערך המכס שבמעבר הגבול… ראוי לאגף הביטחון של המכס והמע"מ לבצע בדיקה פנימית בהמשך לחשדות שהתעוררו בחקירה זו, שהעלתה כי הנאשמים הצליחו, ככל הנראה, להבריח בקבוקי אלכוהול מירדן, הודות לעצימת עיניים מכוונת של מוכסי מעבר הגבול".
השופטת קבעה כי למרות החשדות, לא ניתן להרשיע אף את אביזמיל, ואין ראיות ברמה הנדרשת במשפט פלילי.
הכרעת הדין מציינת התכתבויות מחשידות שהתגלו דווקא בטלפון של בודק המכס א', אשר לא היה בעבודה כאשר רכבו של אבו כליב עבר במעבר. ההתכתבויות שנתפסו הן מאוחרות יותר בשנה, בהן כתב א' לאבו כליב: "אם אפשר לפנק אותי ואת אשתי נוסעים היום לרומניה".
א' זומן כעד הגנה, טען כי הוא חבר של אבו כליב אבל הכחיש, כמו אביזמיל, שביקש מחבריו לפטור את חברו החיפאי מבדיקת מכס.
תוך כדי ניהול ההוכחות, בשלב מסוים נוכח הקשיים הראייתיים, פרקליטות מחוז צפון הציעה לעו"ד נוה לבטל את ההליך הפלילי נגד אבו כליב ועבדו, ולהמיר אותו בקנס מנהלי של 2,000 שקל תמורת הפללת איש המכס, אך הם סירבו.
עו"ד נוה: "לנאשמים הוצע הסדר טיעון מפתה על מנת לסיים את ההליך, הלקוחות סירבו ולמרות ההצעה, ואף שבית המשפט היה מודע להצעה המפתה להסדר, זיכה את הנאשמים זיכוי מלא".
פשוט בושה וחרפה, הם טוענים שהסוחרים ממשפחת פשע ידועה ומעדיפים את הראש של עובד מכס מסור לעבודתו, עובד בתנאי שטח קשים ועושה למען ביטחון המדינה בתחום ההברחות במעברים הקשים שבמדינה שלנו ולא של מי שהם הגדירו שמשפחת פשע. לקרוא ולהתעצב שזו המדינה שלנו. לפרקליטים הן בפרקליטות והן באגף המשמעת של נציבות שירות המדינה אין שום מושג איך מתנהלים עובדי המכס בשטח, אבל זה לא מונע מהם להאשים בקלות ראש ולחסל את מעמדו, תפקידו, קידומו, פרנסתו ומה לא של עובד תמים.
מקווה שעכשיו הוא יתבע אותם על מיליונים, 7 שנים מיררו לו את החיים.
ונראה מתי יסתיים התהליך שלי….. מי יושיעני מרוע? כשהמדינה נגדך אין לך הרבה סיכויים במיוחד שאתה במשפט פנימי של הנציבות, כולם שם כולל השופט המושחת שם הם עובדי הנציבות וכשרוצים ראש של מישהו אין סיכוי. מקווה שבעירעור השופטים שם יהיו יותר אובייקטיביים.