פרקליטי ראש הממשלה בנימין נתניהו, עורכי הדין בועז בן צור ועמית חדד, הגישו לבית משפט המחוזי בירושלים את תשובתם לכתב האישום המתוקן שהגישה הפרקליטות לפי דרישת הרכב השופטים.
אחד הטיעונים המעניינים של ההגנה בתיק 1000 תיק המתנות מתייחס לקביעת היועמ"ש מנדלבליט לסגור את התיק נגד רות דוד בפרשת המתנות מעו"ד רונאל פישר בזמן כהונתה.
הטענה בחקירת המשטרה היתה, שבמהלך עבודתה כפרקליטת מחוז תל אביב קשרה עו"ד דוד קשרים חברתיים עם עו"ד פישר שניהל תיקים מול הפרקליטות שבראשה עמדה; במסגרת החברות קיבלה ממנו פרקליטת המחוז מתנות… בהחלטת הסגירה של היועמ"ש על דעת פרקליט המדינה שי ניצן נכתב, כי "המתנות אשר נתן פישר לרות דוד יכולות לשמש אינדיקציה לחברות עמוקה".
לטענת סנגורי ראש הממשלה, המסקנה היא שנימוק סגירה זה תקף גם על יחסי נתניהו וארנון מילצ'ן: "אסור לאיש ציבור לקבל מתנות באשר הוא עובד ציבור; מותר גם מותר לאיש ציבור לקבל מתנות מידידים וחברים".
ראש הממשלה לא נחקר
המענה המפורט לכתב האישום המתוקן בתיק 4000 מתפרס על עשרות עמודים ויכול לפרנס עבודות אקדמיות על תקשורת, יחסי מו"לים ופוליטיקאים, ומערכות אינטרסים המשפיעות על יחסים אלה. ההגנה טוענת כי הפרקליטות מגדירה כעבירות פליליות התנהגויות שגורות ומקובלות לחלוטין בעולם התקשורת ובעולם היחסים מול המסוקרים.
עו"ד בן צור טוען, כי בכתב האישום המתוקן ראש הממשלה מואשם במעשים שהוא לא נחקר עליהם כלל, "למעלה מ-90 אחוז מתוך 150 המקרים", שכתב האישום המתוקן מייחס בהם פניות לכאורה מראש הממשלה לאתר ״וואלה״ – מה שלכאורה יוצר את המעורבות הנטענת שלו בסיקור באתר.
"ראש הממשלה נשאל בחקירותיו רק על מספר מקרים בודדים", מאלה שצויינו בנספח שהפרקליטות נאלצה הגיש בעקבות ביקורת בית המשפט, וגם הם היו עבודת דוברות שגרתית ורגילה, לרבות הודעות לעיתונות שנשלחו בתפוצה רחבה לכלי התקשורת, ובקשות לפרסום תגובות.
זכויות המו"לים
לגבי הטענה למעורבות של שאול אלוביץ בריכוך כתבות ביקורתיות נגד נתניהו, ראש הממשלה טוען כי "בעלי שליטה בכלי תקשורת רבים מעורבים בקביעת מדיניות הסיקור של כלי התקשורת שבבעלותם… כלי התקשורת מצויים על פי רוב בבעלות אנשים אמידים, שאינם רוכשים את גופי תקשורת בשל הרווח הטמון בהם. לפיכך, השפעה של בעלי כלי תקשורת על התכנים המופיעים בו היא תופעה שכיחה. חומרי החקירה מלמדים כי תובנות אלו נהירות גם לעיתונאים. ואכן, טול מבעלי השליטה את יכולת השליטה, ותימצא בעולם שבו, שעה שההיתכנות הכלכלית מוטלת בספק, על פי רוב אין הצדקה להוסיף ולממן כלי תקשורת".
פרקליטיו של נתניהו טוענים בהקשר זה, כי "אחד הכשלים בכתב האישום הוא הנחת היסוד כי כתביו ועורכיו של כלי תקשורת אמורים להיות מנותקים כליל מעמדתו של בעל השליטה בכלי התקשורת ומרצונו להעניק צביון מסוים לכלי התקשורת שבבעלותו. במקרים רבים אין יסוד להנחה זו. המציאות התקשורתית סותרת הנחת יסוד זו. הדין המצוי סותר הנחת יסוד זו".
לטענת ההגנה, כלי התקשורת מחולקים לפי עמדה אידאולוגית; ראש הממשלה גורס כי התקשורת בכלל ואתר "וואלה" בפרט נטו לשמאל ולעוינות אישית לנתניהו, ולפיכך זכותו של ראש הממשלה לנסות להשפיע בכיוון של דרישה לאיזונם.
ההגנה מצטטת מפסק דין שניתן בבית הדין לעבודה בעניין התפטרות עיתונאי "ג'רוזלם פוסט" לאחר חילופי בעלות בעיתון, וטענתם להתערבות המו"ל החדש בתוכן. פסק הדין קבע: בעלים של עיתון רשאי לכוון את עיתונו לנתיבים הרצויים לו, ולמנוע פרסומים נוגדים. בעלים של עיתון רשאי לקבוע קו, ואינו חייב לפרסם דעות נוגדות. בעלים של עיתון רשאי להטיל על עיתונאי המועסק אצלו לכתוב כתבה על נושא הנראה לו חשוב, והוא יכול להנחותו בקווים כלליים של הרצוי.
"הדין מתיר במפורש לבעלים של אמצעי תקשורת להתערב בתכנים המסוקרים בכלי התקשורת שבבעלותו", טוען עו"ד בן צור, ומסיק מכך: "כתב האישום מבטא, הלכה למעשה, עמדה פוליטית ערכית של מנסחיו המבקשים כי – במיוחד לעניינו של ראש ממשלה – ישונה הדין המצוי (והרצוי)".
אגב, התשובה של פרקליטי ראש הממשלה מזכירה פרסום עיתונאי מהעבר בו הוזכר בין היתר גדעון סער ככוכב "הרשימות הלבנות" של ח"כים אשר נהנו מיחס מפרגן בעיתון "מעריב" בעריכת… עד המדינה ניר חפץ תחת המו"ל נוחי דנקנר.
לגבי מהלכיו של ראש הממשלה מול המו"ל נוני מוזס בתיק 2000 מדגישה ההגנה, "קיימת הסכמה כי ראש הממשלה לא קיבל דבר, והטענה נגדו היא שלא סירב להצעת השוחד לכאורה של בעלי 'ידיעות', נוני מוזס מספיק מהר. אין עבירה כזאת בספר החוקים של מדינת ישראל".
הפוליטיקה והרגולציה
עכשיו מתייחסים פרקליטי נתניהו לצד השני של יחסי השוחד הנטענים, לפיהם אלוביץ פעל לרצות את נתניהו, בכובעו כשר תקשורת, כדי "לא להרגיז" אותו כשר האחראי לרגולציה על בזק. הסנגורים טוענים כי גם אם היה לאלוביץ מניע כזה, נתניהו אינו אחראי לו.
"בשיטת המשטר הישראלית, שר התקשורת הוא כמעט לעולם פוליטיקאי, האוחז גם באינטרסים פוליטיים", כתב עו"ד בן צור. "שר תקשורת מקבל, באופן תדיר וכחלק מתפקידו, החלטות הנוגעות לכלי התקשורת השונים, וכפוליטיקאי – גם הוא מבקש להיות מסוקר על ידי כלי התקשורת, ומטבע הדברים – באופן חיובי. מן העבר השני, הגופים הכפופים לרגולציה אינם ששים להתעמת עם הרגולטור המפקח עליהם… במובן זה, אתר 'וואלה' אינו שונה מכלי תקשורת אחרים, העושים לעצמם חשבון פנימי ביחס לאופן שבו הם מסקרים גורמים רגולטוריים. דברים דומים מתרחשים גם ביחס למפרסמים גדולים… מוכר וידוע, כי גופי תקשורת נוהגים לעיתים לסקר בעדינות – ומעבר לכך – גופים שיש להם אינטרס כלכלי לנהל עימם מערכת יחסים חיובית", כתב עו"ד בן צור.
כדי להדגיש כי לא מדובר בתופעה ייחודית, מצטטת ההגנה תיאור שמסר ח"כ לשעבר מיקי רוזנטל, על תפקידו כסגן עורך "ידיעות אחרונות". רוזנטל סיפר על השיפור הפתאומי שחל בסיקורם של פוליטיקאים שהתמנו לשרי תקשורת. לדבריו "שרי התקשורת לדורותיהם, חוץ מאלה שהפנו עורף ל'ידיעות אחרונות', הם כולם היו עם מנת המשכל של איינשטיין ועם היכולות המופלאות של ברק אובמה – לפחות. רובם היו אנשים די בינוניים, אבל ב'ידיעות אחרונות' הם צוירו בקווים של גאוני הדור".
בנוגע לטענת הפרקליטות כי נתניהו עשה שימוש בכוחו השלטוני או ב"חרב הרגולטור", ההגנה טוענת כי נתניהו לא הוביל מהלכי רגולציה חריגים כלל, וכי רוב החתימות שנדרשו ממנו כשר תקשורת לאישור מהלכים שונים בקבוצת בזק היו חתימות טכניות בהמשך לאישורים של הדרגים המקצועיים.
זהו אחד מקווי המחלוקת המכריעים בתיק.
הפעם הראשונה
בסיכום תגובתם לתיק 4000 מבהירים עורכי הדין של ראש הממשלה כי עצם העובדה שהפרקליטות טוענת לראשונה במשפט זה, כי סיקור חיובי מהווה עבירה של מתת ביחסי שוחד, אמורה לעמוד לזכותו ולהביא לזיכוי. הטיעון הזה מזכיר את הזיכוי של צחי הנגבי בתיק המינויים הפוליטיים, שופטי בית המשפט בירושלים נימקו את הזיכוי בהגנה מן הצדק, בעקבות ראשוניות התופעה כעבירה פלילית בבית משפט.
"די בניסיון להביא להפללתה של התנהלות מקובלת, לראשונה בעניינו של ראש הממשלה, כדי להביא למסקנה כי לא ניתן לייחס לראש הממשלה הבנה כי היענות (ככל שהיתה) לפניות סיקור – מהווה מתת. הבנה כזו חייבת להיות ברורה ומובהקת, והיא לא תיתכן בהתחשב בכך שעד לחקירותיו של ראש הממשלה יחסי סיקור מעולם לא נחשבו מתת ומעולם לא טופלו במישור המשפט הפלילי בכלל, או דרך עבירת השוחד בפרט".
הטור של בן כספית
פרקליטי נתניהו מגדירים את חקירת ראש הממשלה כ"חקירה שמבקשת לחקור אדם ולא חשד לביצוע עבירה". לפי כתב ההגנה, "משטרת ישראל ביצעה חקירה אמורפית כללית ונטולת גבולות… חוקרי המשטרה פעלו כמי שיש להם כרטיס פתוח המאפשר להם ללקט כל בדל רכילות".
כך למשל, קודם לפעולות החקירה בתיק בוצעו פעולות חקירה נוספות בעניינו של ראש הממשלה שאוגדו והוגדרו בדיעבד על ידי המשטרה כ"תיק 1000 הישן", בינהם מספר עדויות שמסר העיתונאי בן כספית אשר מרבה לכתוב על נתניהו בשני העשורים האחרונים, ואף הוציא ספר שהפך לרב מכר.
לדברי הסנגורים, עדויות כספית הן חומר חקירה שלא הועבר לעיון ההגנה, מה שמחזק את טענתם לפיה "החקירה נגד ראש הממשלה לא נוהלה בשל חשד לביצוע עבירות קונקרטיות, אלא בשל רצון לאתר, ויהי מה, חשד לביצוע עבירות על ידי ראש הממשלה…".
המשטרה גבתה עדויות מכספית, למרות שהוא מצוי בדו קרב משפטי מול שרה ובנימין נתניהו. ב-2017 שרה נצחה אותו בתביעה אחת ונקבע כי ישולמה לה 50 אלף שקל, ובשנת 2018 הגיש נגדו גם ראש הממשלה תביעת דיבה בטענה שהוא מנהל נגדו "מסע השמצות רווי שקרים".
הסנגורים הפנו לעדויות שכספית מסר למשטרה ב-11 ספטמבר 2016. יש שיטענו כי זה המועד הרשמי של פתיחת חקירת נתניהו, שכן זוהי פעולת החקירה הראשונה שהועברה לעיון ההגנה.
רובה המכריע של ההודעה הזו הושחר, בטענה שהחלקים המושחרים אינם רלוונטיים. לדברי פרקליטי נתניהו, הפרקליטות העבירה לעיון ההגנה מספר תשובות בודדות שהשיב כספית במסגרת אותה חקירה, ללא כל הקשר, מבלי לראות מה השאלות שנשאל ומבלי להבין מה היו נסיבות גביית ההודעה – האם כספית הגיע מיוזמתו למשטרה? האם הוא זומן למסור עדות? מה הייתה מטרת מסירת העדות?
מהחלק שלא הושחר עולה כי עדותו של בן כספית כללה סיפורים סביב הטענה כי ראש הממשלה ורעייתו קיבלו מתנות מגורמים שונים, סיפורים שלאורך השנים, לפני ואחרי, הופיעו במדורי רכילות שונים, ובכתבות שנגחו את נתניהו, על ידי כספית ואחרים.
כספית לחוקרים: "לפי הסיפור, למשפחת נתניהו היתה חובה להביא להם מתנות, מצד כל מי שרוצה להיות קרוב למשפחה. בכל נסיעה מדובר בשועי היהדות המקומית. זה היה דומיננטי במיוחד בנסיעות לארה"ב, לבריטניה, לצרפת, שם יש את מאיר חביב. מצד המשפחה דאגו לפרסם את האירועים המשפחתיים על מנת שיהיה כיסוי למתנות. לא מדובר בזר פרחים, אלא בעשרות מתנות מאוד מאוד יקרות, כגון תכשיטים, חולצות של מאות דולרים, סיגרים… ארנון מילצ'ן הביא כל הזמן מתנות, סיגרים ואלכוהול. את זה אני יודע ממקור אחר. לגבי אחרים, אודליה כרמון מתייחסת… למי שלא אהב להביא מתנות כמו לאודר".
כאשר כספית נשאל על ידי החוקרים "האם אנשים קיבלו תמורה עבור מתנותיהם", תשובתו לא הובאה.
לטענת פרקליטי נתניהו, חקירותיו של כספית נעשו מבלי שהתקבל אישור היועץ המשפטי לממשלה, ומבלי שדבר החקירה אף הובא לידיעת היועמ"ש.
פרטים נוספים על עדויות בן כספית במשטרה יובאו בהמשך.
