
בימי קורונה
דומה
אין שום סייג
אין כל
מעצור,
וכללי ברזל
היו פעם
אפשר עכשיו,
ברגל גסה,
בלי כל חשש
לשבור.
***
לכן,
ממשלת מעבר
בלי גיבוי של
כנסת,
ממתיקה סוד
מאחורי פרגוד
בחשכת חדרים
כללי דמוקרטיה פשוטים
רומסת.
***
לכן,
צנעתו של הפרט
לפרוטות נחושת שחוקה נפרטת.
עוד קט,
עוד מעט
גם אלי
מקום חדר מיטות
יבואו
וכל מה היה
סדור,
מה נדמה הוא
עדיין נצור,
יילך לו אלי
תוהו.
***
בימי קורונה
דומה
הכל שרי,
הכל פתע,
הותר
ומה היה קודש
יבוא אל גדר
הפקר.
אם עלי משמר
לא נעמודה,
מה היה חקוק
בסלע,
יטחן עד דק
מן הדק,
ישתנה
וסדרים סדרו,
מני אז,
ייעקר.
***
לכן,
כל מי חירות
עצמו,
כמו-גם זו
של הכלל
חרוטה לו,
מוטבעת
בעמקיה של
נפש,
חיש קל אלי
מלחמה
ייצא
למנוע זיהום כל
סובב,
למגר הנצחת רפש.
***
לכן,
מי יאמר
מי יחשוב,
לא בו,
לא בו נוגעים
דברים,
עם בוקר
ייעור,
פתע יבין,
גם עליו,
במפתיע,
חלים כלל איסורים.
***
ובימים ההם
אין שלטון
ואין גם
מלך
וממלא המקום
אינו בעל הבית
של זה הפלך.
ולא יעש איש,
גם אם כוח יש לו
לעת עונת מעבר,
כל ירצה
כל אשר יאבה,
בחייו של אחר
בדמיו של נתין,
כאילו אין תוקף,
אין זמן תפוגה
לזה שובר.
***
20 מרס, 2020
חיים שטנגר








