קובלנה משמעתית נגד עורך דין על גביית שכר טרחה מכספי חילוט

שתף כתבה עם חברים

בית המשפט אישר לנאשם בייבוא סמים לקבל "דמי מחיה" מתוך הרכוש שנתפס. התביעה המשטרתית התלוננה נגד הסנגורית שלקחה כספים על חשבון שכר הטרחה

עורכת הדין בתגובה: "נדבך נוסף במסע הרתעה והשמצה" (אילוסטרציה)

בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ידון בקובלנה חריגה שהגישה יחידת התביעה המשטרתית נגד עורכת דין אשר גבתה שכר טרחה מתוך דמי קיום שאישר בית המשפט לשחרר לטובת נאשם ביבוא סמים, מתוך כספי חילוט התפוסים בידי המדינה. ועדת האתיקה במחוז תל אביב מבקשת להרשיע את עורכת הדין בהפרת חובותיה כלפי בית המשפט ובפגיעה בכבוד המקצוע.
הסנגורית ייצגה בעל עסק למחשבים מרעננה, שהואשם בהברחת 22 ק"ג קנביס בתוך 62 מסכי מחשב שייבא מארצות הברית. הסמים שנארזו ב-447 גלילים בתוך המסכים, הוערכו בשווי של שני מיליון שקל ונתפסו בבדיקת מכונות שיקוף של המכס בנתב"ג. יחידת התביעות במחוז מרכז ביקשה לחלט מהנאשם קרוב ל-700 אלף שקל במזומן שנתפסו בביתו, כסף נוסף בחשבון הבנק ושני רכבי יוקרה – יגואר וריינג' רובר.

סמוך להרשעת הנאשם על פי הודאתו, בית משפט השלום בכפר סבא אישר לשחרר לנאשם סכום של 75 אלף שקל עבור "דמי מחיה" לקיום בסיסי. אחרי שלושה חודשים פנתה ההגנה לבית המשפט וביקשה לשחרר לנאשם סכומים נוספים כדמי מחיה, מתוך הרכוש המיועד לחילוט. הסנגורית טענה כי הסכום הקודם, 75 אלף שקל, נגמר במהירות מאחר שהנאשם לא עבד כבר שנה (מתוכה היה חצי שנה במעצר ועוד חצי שנה באיזוק אלקטרוני) ונכנס לחובות, ובמקביל הוא זקוק לכסף להמשך מימון המשפט ולצורך תשלום לרואה חשבון. הסנגורית חשפה כי מתוך 75 אלף שקל שאישר בית המשפט לנאשם, הוא שילם לה 12 אלף שקל בסך הכל עבור הייצוג המשפטי. עוד טענה הסנגורית כי הכספים כשרים, מאחר שהקנאביס המוברח נתפס בנתב"ג והנאשם לא הרוויח מהעסקה.

התביעה המשטרתית טענה כי הנאשם בזבז כספים מאלה שאושרו לו בניגוד לדין, היות שפסיקת בתי המשפט קובעת כי קצבת "דמי מחיה סבירים" נועדה להבטיח קורת גג ותשלום מזונות, למשל, אך אסור לשלם מכספים אלה לכיסוי חובות, ואפילו לא לעורך דין, מאחר שמדובר בכספי עבירה לכאורה. הפסיקה השגרתית קובעת כי אם לנאשם אין כסף לעורך דין – עליו לפנות לסנגור ציבורי, ולא ישוחררו לידיו כספי חילוט.

השופט אביב שרון קבע כי אכן "בקשת הנאשם מגוללת התנהלות בזבזנית בעניין דמי המחיה" – ולא רק בשל התשלום הצנוע לעורכת הדין. בית המשפט ביקר את הנאשם על כך שהשתמש בכסף גם כדי לשלם אגרת רישוי למכונית היגואר. את היגואר ורכב היוקרה הנוסף שחרר הנאשם עוד בשלב קודם לאחר שגייס לדבריו הלוואה של 200 אלף שקל ממכר, והפקיד בקופת בית המשפט, "במקום להשתמש בכסף עבור צרכי מחיה בסיסיים".

בנוגע לכספים שגבתה הסנגורית מתוך דמי המחיה, השופט שרון קבע כי "אין להסכים למצב בו יפרע הנאשם את חובותיו או יממן הגנתו מרכוש שקיימת לגביו הנחה שאינו שייך לו". הפסיקה אינה מתייחסת לכך שגם בייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית, ניזון הנאשם מקופת המדינה.

סמים בתוך מסכי מחשב (צילום: משטרה)

בסופו של יום הנאשם נדון ל-18 חודשי מאסר ולחילוט רכב הריינג' רובר ועוד כמיליון שקל. בימים אלה תלוי ערעורו בבית המשפט המחוזי.
לאתר "פוסטה" נודע כי מתחילת השנה הגישה ועדת האתיקה במחוז תל אביב כמאה קובלנות נגד עורכי דין לבית הדין המשמעתי – כפול ממספר הקובלנות הממוצע בשנים קודמות, אם כי קובלנה בנושא הנדון היא נדירה וייתכן שגם תקדימית. ראשי ועדת האתיקה התלוננו כי עקב מיעוט הקובלים והמשאבים שעמדו לרשותם, הם אינם מצליחים לטפל באלפי תלונות נגד עורכי דין שהצטברו על שולחנם. עקב כך, הוועדה תוגברה משמעותית בשנתיים האחרונות, מאז תחילת כהונתו של ראש הלשכה אבי חימי.
עורכת הדין הנקבלת מסרה בתגובה: "יש להצר על כך שהחלטת ועדת האתיקה מופצת מבלי להמציא עותק ממנה תחילה לעורך הדין הנקבל. לגופו של עניין, התלונה שהוגשה לוועדת האתיקה על ידי ראש מדור תביעות במשטרת ישראל מהווה נדבך נוסף במסע הרתעה והשמצה המנוהל כנגד סניגור פלילי, והראיה שבית המשפט דחה את בקשת המדינה לחייב את עורכת הדין בהשבת הכספים שקיבלה בתור שכר טרחה. בדעת עורכת הדין להוכיח את חפותה בבית הדין".

השארת תגובה

תגובה אחת על “קובלנה משמעתית נגד עורך דין על גביית שכר טרחה מכספי חילוט”

  1. עורכי דין פלילים זה המקצוע הכי בזוי שיש , ניזונים מכספי דמים ואין זה מפריע להם או לבני משפחתם לנהל אורח חיים יוקרתי מאוד. מערכת הפשע מתקיימת בזכותם והם קיימים בזכות מערכת הפשע. הגיע הזמן לחקור את מקור הכספים שמעבירים העבריינים לעורכי דין הנבזיים האלה ולחתוך את העורק המדמם הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *