לפני כשלוש וחצי שנים הוגש כתב אישום שייחס לצעיר בן 24 מהפזורה הבדואית בנגב עבירות נשק. אתמול, בית משפט השלום בבאר שבע זיכה את הצעיר מחמת הספר מעבירת החזקת נשק ותחמושת, אולם במקביל הרשיע אותו בהפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו (22 נובמבר).
נגד הצעיר, בן למשפחת אבו אלקיעאן, נטען כי ב-4 בינואר 2018 הוא החזיק יחד עם אחר שזהותו אינה ידועה, ברכב חונה סמוך לבית בחורה, אקדח מסוג FN טעון במחסנית ובה 13 כדורים, מחסנית נוספת ובה 13 כדורים, ושני כדורים נוספים. כאמור, לצד עבירות הנשק הואשם בהפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, בטענה שדחף את אחד השוטרים בעת שניסה לעבור ממקום אחד למקום אחר בתוך ביתו בעת שנערך החיפוש.
הנאשם כפר במיוחס לו. סנגוריו, עו"ד נטלי אוטן , טענו כי התיק מלא בקשיים ראייתיים משמעותיים. לאחר ניהול פרשת התביעה, במסגרתה העידו שורה של עדים והוצגו מוצגים, טענה עו"ד אוטן כי "אין להשיב לאשמה". השופט ג'ורג' אמוראי קבע בתגובה כי קיימות די ראיות נסיבתיות שיש בהן כדי לחייב את הנאשם להשיב למיוחס לו.
במסגרת פרשת ההגנה העיד הנאשם.
בעת שהצדדים סיכמו את טיעוניהם טענה נציגת התביעה כי עדויות עדי התביעה ודוחות פעולה שערכו השוטרים מצביעים על הימצאות הרכב בחצר ביתו של הנאשם, והימצאות המפתחות הרכב ברשותו של הנאשם מלמדות על קיום קשר הדוק בינו לבין הרכב והנשק. זאת, לטענת התביעה, ברף הנדרש להוכחת אשמתו. עוד נטען, כי העובדה שהרכב היה נעול והמפתח היחיד היה בחזקת הנאשם – מצביעה על כך שלנאשם היתה ידיעה ושליטה בלעדית ברכב. ביחס לנאשם נטען כי גרסתו היתה כבושה, מתחמקת ורצופה בשקרים.
עו" אוטן עתרה לזכות את הצעיר. לטענתה, עדויות עדי התביעה לא הוכיחו קשר בין הנאשם לרכב ו/או לנשק, ומחלקן עולות סתירות מהותיות שיש בהן כדי להטיל ספק רב לגבי מהימנותן. כמו כן נטען כי לא הוכח שהרכב היה בחצר ביתו של הנאשם, וגם לא לכך שהמפתח שנמצא אצל הנאשם היה היחיד . זאת ועוד, הסנגורית העלתה טענות ביחס לחוקיות החיפוש ופגיעה בזכות ההיוועצות של הנאשם. עוד יותר מכך: נטען כי הנאשם הותקף על ידי השוטרים.
ביחס לעבירה של הפרעה לשוטר נטען, כי הנאשם לא הפריע לשוטרים ולא ברור כיצד ניתן היה למנוע מהנאשם להיכנס לשטח ביתו, גם אם מתבצע בו חיפוש.
השופט אמוראי קבע כי הראיות הנסיבתיות קושרות את הנאשם להרכב אך משקלן נמוך לנוכח שורה של קשיים ראייתיים.
הקושי הראשון שציין השופט: מלבד שוטר אחד, אף אחד מהשוטרים לא הבחין ולא העיד על נסיבות מציאת המפתחות לרכב. "מדובר בשלושה שוטרים שהשתלטו על הנאשם לצורך ביצוע מעצרו", ציין השופט, "שלושת השוטרים עמדו בסמוך אחד לשני וכולם ביצעו פעולה פיזית על מנת להשתלט על הנאשם ולעוצרו. תמוה כיצד אף לא אחד מהם העיד על נסיבות תפיסת המפתחות, כפי שתיאור אותם השוטר ר'. העדר התייחסות בעדותם וכן בדוחות הפעולה שערכו ביום האירוע לנסיבות תפיסת המפתחות מחליש את משקל הראיה המרכזית".
הקושי השני, כך לדברי השופט, הוא בכך שנסיבות מציאת המפתחות לא תועדו בזמן אמת. בהקשר זה ציין השופט כי ביצוע דוח השלמה רק 11 ימים לאחר האירוע ולאחר שהנאשם כבר נחקר פעמיים – מהווה עובדה נוספת שמחלישה את משקלה של הראיה המרכזית.
קושי שלישי, הוסיף השופט, הוא בכך שנסיבות מציאת המפתחות לא הוטחו בנאשם בזמן חקירתו במשטרה.
"קשיים אלו נוגעים לגרעין שבמחלוקת ומחלישים במידה משמעותית את הראיה המרכזית – עדותו של השוטר", קבע השופט. "במצב דברים זה, אין בידי בית המשפט תשתית ראייתית מספקת לקביעת ממצא עובדתי מעבר לספק סביר. עדויות עדי התביעה הנוספים אשר העידו ביחס לנסיבות העברת המפתחות אליהם בזמן אמת, ביום האירוע, אינן משלימות את החסר הראייתי ביחס לנסיבות תפיסת המפתחות. היה להציג ראיות אשר מבססות את הקשר בין הנאשם למפתחות ובין הנאשם לרכב, מעבר לספק סביר, ודבר זה כאמור לא נעשה".
באשר להפרעה לשוטר, השופט קבע כי קיימות ראיות ישירות המבססות את הרשעת הנאשם מעבר לספק סביר.
השופט סיכם: "לנוכח אופי המעצר ומספר המעורבים בו, מצופה היה כי ביחס לגרעין שבמחלוקת יהיה תימוכין בראיות ובעדויות מלבד עדותו של השוטר ר'. בנוסף, בתוך הרכב לא נמצאו מסמכים הקושרים את הנאשם לרכב. המסמך היחידי שנמצא הינו דוח הרשום על שם אחיו. לא נבדק נושא הבעלות במשרד הרישוי וזהות המבטח ככל שישנו. ממצאים פורנזיים הקושרים את הנאשם למפתח או לרכב – לא הוצגו".
לאור קשיים אלו, בית המשפט זיכה כאמור את הצעיר מחמת הספק מעבירות החזקת נשק ותחמושת, אולם הרשיע אותו בביצוע עבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, לאחר שהנאשם עצמו אישר כי ניסה להיכנס למתחם על אף הנחיות השוטרים שלא לעשות כן.
שלב הטיעונים לעונש יתקיים בהמשך.
