מיסים | פלילי | כלכלי | פשיטות רגל | הוצאה לפועל | אזרחי
0522614884 מידע מורחב
משפחה | ירושות | אימוץ ופונדקאות
0524588276 מידע מורחב
מיסים | כלכלי | פלילי | אזרחי | בינלאומי
מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | אסירים
0523307111 מידע מורחב
לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | כלכלי | צווארון לבן
0509936616 מידע מורחב
משפחה | פלילי | נוער | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
דניאל חקלאי – משרד עו"ד
פלילי | צווארון לבן | דין משמעתי
עו"ד אליה של"ם
אסירים | פלילי | מיסים | כלכלי
עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין
כלכלי | הלבנת הון | חילוט | ייעוץ לעורכי דין
עו"ד שילה ענבר
כלכלי | פלילי | מיסים | הלבנת הון | ייעוץ לעורכי דין
גולדמן ושות' – משרד עו"ד
כלכלי | צווארון לבן | עבירות מס | איסור הלבנת הון
עו"ד יוסי חמצני
עבירות מס | פשיעה כלכלית | הלבנת הון | צווארון לבן
עו"ד ניר יסלוביץ'
פלילי | פשיעה חמורה | צווארון לבן | בינלאומי | בתי דין למשמעת
עו"ד עמית זיו
מיסים | כלכלי | פלילי | אזרחי | הלבנת הון | חילוט | ניירות ערך
ד"ר גיל עשת – עו"ד
פלילי | כלכלי | מיסים | מנהלי
עו"ד אייל בסרגליק
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
עו"ד אלון דוידוב
פלילי | כלכלי | צבאי
עו"ד מנחם רובינשטיין
פלילי | כלכלי | אזרחי | אסירים
עו"ד מיכה גבאי
פלילי | כלכלי | אסירים | צבאי
עו"ד ג'וליאן חדאד
עבירות מס | הלבנת הון | יצוג מול רשויות המס וחקירות
עו"ד אמיר מסארווה
פלילי | תעבורה | אסירים | מעצרים וחקירות

דוח התלונות על שופטים: השופט הרשיע את הנאשם הלא נכון

נאשם בתיק פלילי קם יום אחד וגילה שהשופט הרשיע אותו, נתן גזר דין ורשם פרוטוקול, מבלי שהנאשם היה בכלל בבית משפט. השופט האשים את הקלדנית * במקרה אחר, שופטת העליבה סנגור: "אולי ניפטר ממך סוף סוף" * ומה קרה בבית המשפט העליון?
אילוסטרציה

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, פרסם את הדו"ח השנתי שלו לשנת 2020.
הנציב שהם קיבל 909 תלונות על שופטים ודיינים, מהן בירר 548 תלונות תחום סמכותו. 20 אחוז מהתלונות שבירר (108) נמצאו מוצדקות. כמחצית מהן הסתיימה גם בהערה לשופט.
20 אחוז מהתלונות המוצדקות היו על התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין.
33 אחוז היו על התנהגות לא ראויה של שופט – חוסר מזג שיפוטי, שימוש בביטויים פוגעניים, הרמת קול, יצירת אוירה מתוחה וחוסר שליטה באולם הדיונים. הנציב מציין כי מדובר בעלייה משמעותית במספר התלונות המוצדקות על התנהגות שופטים, לעומת הדו"ח הקודם.

30 אחוז מהתלונות המוצדקות היו על ליקויים בניהול משפט – דחיית מועדי דיון, התחלת דיונים באיחור, ליקויים ברישום הפרוטוקול.
17 אחוז היו על פגיעה בעיקרי הצדק – ניגודי עניינים או מראית עין של ניגודי עניינים של שופטים, פגיעה בזכות הטיעון או בזכות להישמע במשפט.
כן נמשך הגידול בתלונות על שופטי בתי המשפט לענייני משפחה – 193 תלונות שהתקבלו ב-2020 לעומת 184 תלונות בשנת 2019 ו-130 תלונות בשנת 2018. שהם ממליץ להנהלת בתי המשפט לבדוק את הסיבות לתופעה ולהסיק את המסקנות.

תלונה בולטת
נאשם בתיק פלילי התייצב לדיון, הגיע להסדר טיעון, והשופט בתיק הרשיע אותו ונתן גזר דין. הכל מפורט ומתועד בפרוטוקול הדיון הרשמי. אלא שבמציאות – כל זה לא קרה.
סנגורו של הנאשם פנה לשופט, ולאחר מכן התלונן לנציב, ותיאר את המקרה ההזוי: בפרוטוקול הדיון בבית המשפט, נרשם שהלקוח שלו הודה והורשע בעבירה המיוחסת לו, וקיבל גזר דין. אלא שבפועל הנאשם לא היה בכלל בבית משפט באותו יום. יתרה מכך: הוא היה באיזוק אלקטרוני בביתו, וסנגורו היה בחו"ל. למעשה, הנאשם כלל לא ידע כי הוא הורשע וקיבל גזר דין, כי הדבר לא באמת קרה, למרות שנרשם בפרוטוקול התיק, בראשו מתנוסס שם הנאשם.

מבירור התלונה עלה כי ככל הנראה, נאשם בתיק אחר שהופיע באותו יום לפני אותו שופט ונשא שם פרטי זהה, הודה בעבירות בתיק שלו, תיק אחר לגמרי, אלא שהפרוטוקול וההרשעה וגזר הדין נרשמו בטעות בתיק אחר על שם הנאשם שלא הופיע באותו יום בבית המשפט.

הנציב אורי שהם (צילום, מארק ישראל סלם, פלאש 90)

איך קרה דבר כזה?
התשובה לכך נעוצה במונח: "יום מוקד". מדובר ביום דיונים מרוכז שנערך בבתי משפט השלום ברחבי הארץ, יום של הקראות כתבי אישום ב"סרט נע". מזכירות בתי המשפט נוהגת להזמין לימי המוקד עשרות נאשמים בתיקים פשוטים יחסית. עשרות נאשמים המתייצבים בזה אחר זה בפני שופט אחד, חלקם בלתי מיוצגים, כשמטרת בית המשפט ביום שכזה היא לסיים את אותם תיקים בדיון אחד, בהסדר טיעון מהיר עם התביעות. "לנקות שולחן" בשם היעילות, מבלי לקבוע דיוני הוכחות.

שם השופט שהרשיע את הנאשם הלא נכון, או אפילו זהות בית המשפט, לא פורסמו על ידי הנציב שהם.
השופט המדובר מסר בתשובתו לתלונה כי אכן מדובר ב"יום הקראות מרוכז". לדברי השופט, כך מתנהלים הדברים ביום זה באולמו: נאשם שאינו מיוצג מגיע לאולם, ומזדהה לפני התובע; לאחר שהתיק מאותר, מציג התובע לנאשם את כתב האישום על מנת שזה יאשר את פרטיו המופיעים בכתב האישום; התביעה מוסרת לבית המשפט את מספר התיק, ואז גם השופט אמור לקרוא בשם הנאשם, ולזהות אותו, זיהוי שני. ככל שהושג הסדר טיעון, השופט מקריא את כתב האישום ואמור לוודא עם הנאשם שהוא מבין את תוכנו ומודה בו. לאחר ההרשעה נשמעים טיעונים לעונש במשך כמה דקות וניתן גזר דין.

השופט באותו דיון טען כי הוא אינו יודע מה קרה. "אין לי כלים לחקור מי הוא שנשפט לפני", אמר, אך לטענתו אינו האחראי לתקלה החמורה/מוזרה. מההסבר שנתן השופט ברור אופי הדיון הכמעט חפיפניקי, במהלכו נאשם (אלמוני) הודה בתיק אחר, בשם נאשם אחר, כאשר הוא אפילו לא הבין באילו עבירות הודה. לטענת השופט "מפרוטוקול הדיון ברור כי התייצב לפני אדם ונערך משפט בו נרשמו הדברים אותם אמר בדיון".

הכי רחוק שמוכן היה ללכת השופט הוא להעלות השערות על אחריותם של אחרים: לדבריו יתכן שמדובר בטעות של קלדנית, "שפתחה תיק אחר בשל טעות הקלדה". השופט טען כי ערך "בדיקה ראשונית" עם שופטים פליליים בבתי משפט אחרים, ובדיקתו העלתה כי "במהלך הדיון, השופטים אינם נוהגים לברר את זהות הנאשמים באמצעות תעודת זהות".
עם זאת מסר השופט, כי בעקבות האירוע הופקו לקחים, והשופטים הונחו לבקש מנאשמים בלתי מיוצגים כי יזדהו באמצעות תעודת זהות. השופט חתם את תגובתו בבקשה מקוממת לדחות את התלונה. לטענתו לא נגרם נזק: הנאשם הגיש באמצעות סנגורו ערעור לבית המשפט המחוזי, אחרי שהתגלו פני הדברים, ו"הרשעתו" בוטלה.

נציג התביעות מסר בתגובתו כי "מדובר באירוע מצער ביותר, שאירע בשל טעות אנוש ובהיסח הדעת, ומוטב שלא היה קורה". גם התובע התחמק מאחריותו: לדבריו, התיק היה בטיפולו של מתמחה אשר נלווה אליו לדיון, והמתמחה-המתלמד הוא שפגש את ה"נאשם" וטען בתיק.

לדברי התובע, בדיעבד מתברר שלאותו יום דיונים זומן נאשם נוסף, "ששמו הפרטי זהה לשמו הפרטי של הנאשם-המתלונן". יתכן שאפילו לא קראו בשם משפחתו, כדי לוודא את זהותו, או שהנאשם שהזדהה בטעות בדיון הלא נכון לא שמע שציינו את שמו בגלל ההמולה הרבה באולם.

הנציב שהם סיכם את התלונה: "מקרה נדיר במקומותינו, נקל לשער את הנזק שתקלה מעין זו עלולה לגרום לנאשמים המעורבים בדבר, ולתדמיתה של מערכת המשפט".
למרות זאת החליט הנציב לפטור את השופט מאחריות למחדל, למרות שהשופט יכול היה למנוע אותו אם היה מזהה את הנאשם העומד לפניו. לדברי הנציב, "מן הראוי שמנהל בתי המשפט יבחן את דרכי ההזדהות של נאשם באולם בית המשפט, ובמידת הצורך ייקבע נהלים חדשים".

מערכת המשפט "תחת זכוכית מגדלת". בית המשפט העליון

מזג שיפוטי?
תלונה אחרת הוגשה על ידי סנגור ציבורי נגד שופטת שישבה בדיון מעצרים.
החשוד היה מאושפז בבית חולים ולא הובא לבית המשפט. הסנגור ששימש כתורן מעצרים סירב לייצג את החשוד משום שלא שוחח איתו קודם. השופטת כעסה וצעקה על הסנגור שלא ייתכן שהיא תמתין עד שהוא ייסע לבית החולים, יפגוש בחשוד וישוב בשעה מאוחרת בערב. השופטת הטיחה בסנגור: "סע ל(שם העיר בה נמצא בית החולים)… אולי ניפטר ממך סוף סוף".

בתגובתה לנציב, השופטת לא הכחישה את הדברים וציינה כי התנצלה על דבריה גם בפני הסנגור אישית. הנציב קבע: "דברי השופטת היו בלתי ראויים ומיותרים, גם אם נאמרו בעידנא דריתחא או בשל אי שביעות רצון מהתנהלותו המקצועית של העו"ד".

תלונה מוצדקת אחת נמצאה כנגד שופט בבית משפט העליון שדן בעתירה נגד משרד ממשלתי, שבו מועסקת בתו בתפקיד בכיר. רוב הסעדים שהתבקשו בעתירה נגעו ישירות ליחידה הפועלת במשרד שבו מועסקת בתו של השופט, אשר לא גילה לצדדים על הקשר של בתו למשרד.
הנציב קבע כי העובדות אינן מצדיקות את פסלותו של השופט מלדון בעתירה, אך מוטב לו השופט היה מודיע על כך לצדדים בפתח הדיון. הנציב הדגיש את חשיבות אמון הציבור במערכת המשפטית, בתקופה שבה מערכת המשפט "נמצאת תחת זכוכית מגדלת", ובייחוד בית המשפט העליון.

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן