כנס אילת 2022: "אנשים דופקים על הדלתות כדי להיות עדי מדינה"

שתף כתבה עם חברים

בפאנל על עדי מדינה שהנחה עו"ד אורי קינן שאלו האם חיוני לגייס עדי מדינה כדי לפענח פשעים חמורים וסיימו בהערה של השופט עמי קובו: "תהליך הגיוס ואיסוף ראיות הסיוע חייב להיות זהיר ומבוקר"

"חתמנו רק עם כאלה שהצילו חיים.. שחשפו כאלה שרצחו אנשים, שמרעילים את הנוער עם סמים, אז כן, אלה עדי המדינה שאני מחפש לגייס". ניצב יגאל בן שלום

עו"ד אורי קינן הנחה מושב מסקרן בנושא עדי מדינה, שניתן לו גם שם מקורי, "ויכה הגזר את הגנן?".
בהקדמה למושב ריאיין העיתונאי מתן וסרמן מ"מעריב" את ד"ר חן קוגל, מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית, ראיון שתמיד חושף את הקהל לאמוציות של צדק לאור היושרה היחודית של ד"ר קוגל, שעמדה למבחן בכמה פרשות חמורות ובראשן תיק רומן זדורוב, אבל גם לנוכח המניפולטיביות החוזרת על עצמה של הפרקליטות דווקא.

בהקשר הזה, מיד אחרי ד"ר קוגל עלה לבמה המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלומה (מומי) למברגר שהתיישב לחקירה צולבת של אבישי גרינצוויג מ"גלובס". ברקע עדיין נשמעו הערות מהקהל שדרשו מלמברגר לתת תשובות לסוגיות שעלו בראיון עם קוגל, אבל ללמברגר הוצגו עוד ועוד שאלות קשות לא פחות על תפקידו לצידו של פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, באחת הקדנציות הסוערות של פרקליט מדינה אי פעם, והקלטות האסורות של אפי נוה בראשן, על כל הפרשות החמורות שמשתמעות מהן.

כאשר סערת קוגל ולמברגר שכחה מעט, ומשתתפי הפאנל תפסו את מקומם, עו"ד קינן פנה לשופט ד"ר עמי קובו, שעשה את הדוקטורט שלו על הרשעות שווא(!), וביקש ממנו טיפ חשוב לסנגורים, שיכול לעזור להם כאשר יש עד מדינה בשטח.
"הגדרת יריעת המחלוקת!!", השיב מיד השופט קובו. "בית משפט העליון קבע שהיא מוגדרת לפי המענה לכתב האישום ולא לפי גרסת הנאשם במשטרה. זה קריטי, כי סנגור חכם יכול להוציא את העוקץ כבר בשלב המענה ולהרוג את התיק. למשל, זה יכול להיות התייחסות לראיית הסיוע – הכחשה גורפת שלה יכולה להפיל את הנאשם, הסבר מניח את הדעת יכול לסייע לו.
"גם אם הטענה היא שעד המדינה רוצה להפיל את הנאשם, עדיין עדיף לומר נכון הוא מדייק בזה וזה אבל הוא משקר כאן וכאן, זה כבר מצמצם את יריעת המחלוקת, וזה כבר מציב את הסנגור והנאשם במקום אחר. סנגור צריך להתאים את עצמו לחומר הראיות, אבל אני נתקל בסנגורים שנותנים מענה ללא מספיק מחשבה, הכל מוכחש, הכל לא נכון, והם מתווכחים עם ראיות שלא ניתן להכחיש אותן".
ומה אתה אומר למשטרה ולתביעה, מקשה המנחה קינן?
"שהם צריכים לבחון טוב טוב כל אחת מראיות הסיוע לגרסת עד המדינה, ואת האפשרות שיהיה ניתן להפריך או לדייק אותה".

עו"ד עדי כרמלי ביקש לומר בהקשר של התביעה, לשופט קובו ולנציגי התביעה באולם, ראש אח"ם ניצב יגאל בן שלום, התובע מפרשה 512 עו"ד ניסים מירום, ומומי למברגר כמובן: "אתם משתמשים בכלי הזה יותר ויותר, גם אם זה נכון אתם לא עושים את האיזונים והבלמים הנכונים, מה שגם יכול לפגוע בתיק וגם יש בו סכנה מוסרית, כי בסוף מדובר בעבריינים. גם מחלישים את המשטרה וגם את המוסר החברתי, אתם מרגילים עבריינים מכל הסוגים לאגור לעצמם תיעוד של ראיות של ביצוע עבירות לכאורה עם אחרים, כדי לחמוק מעונש ביום צרה".

עו"ד מירום לא ויתר לעו"ד כרמלי, הוא גם הבהיר שאין מאות עדי מדינה בצנרת כפי שניתן להבין מנימת דבריו, וגם שאל את בכיר ימ"ר תל אביב שישב באולם, ראש מפלג תשאול סנ"צ אבי אוחיון, כמה עדי מדינה גויסו בשנים האחרונות במחוז שלו וזכה לתשובה קצרה, "מאז עד המדינה בתיק קוטייר ב-2018 לא גוייס אף לא עד מדינה אחד".

טיפים על עדי מדינה לסנגורים ולתובעים. עו"ד אורי קינן

הדיון מתלהט, ועו"ד טליה גרידיש על הבמה מבקשת "להצביע על כך שחותמים עם עדי מדינה בלי לפשפש מספיק על קנקנם, בלי לתת משקל לעבירות שהם בצעו ומבצעים במהלך ההפעלה ואפילו בתקופת העדויות שלהם בבתי משפט. אני נתקלתי במקרה כזה בתיק שאני מנהלת, ואני יודעת להצביע על עוד היבטים שמבטאים את האיכות והמוסריות הירודה של עדי מדינה בתיקים רבים מדי".
כאשר עו"ד גרידיש מבקשת לפרט על עד המדינה שבו היא מדברת, נציגי התביעה באולם מהסים אותה, שמדובר בתיק מתנהל, על כך הגיב מקצה הפאנל עו"ד שאדי כבהה, "כשהתיק מתנהל אסור לדבר עליו, וכאשר הוא מסתיים כבר אין מה לדבר עליו, אז מה אנחנו עושים בעצם?", וזכה למחיאות כפיים.

"אנחנו ביפו אין אצלנו עדי מדינה", הצהיר עו"ד כבהה וקצר תגובות נוספות מהקהל. "הבעיה המרכזית שאני מזהה בתיקי עדים וסוכנים היא, שהעדים שולטים במפעילים שלהם. היום עדי מדינה הם כבר לא דרג ב' בהיררכיה העברינית, היום אתם בתביעה מתייחסים בכבוד רב לעדים עם דם על הידיים, לעבריינים בכירים, יש מקרים בהם העד מחליט למי הוא נותן חסינות, איזה מעורבים הוא לא מעוניין להפליל. מהסיבה הזו ואחרות, אני מציע שבתיקים של עדי מדינה מסויימים יידרש סיוע מוגבר, עדים שיש להם סכסוכים מובהקים, עדים שהם בכירים בארגונים, וכמובן אלה שעם דם על הידיים".

"הגדרת יריעת המחלוקת!!". שופט ד"ר עמי קובו

המנחה אורי קינן מעביר את המיקרופון לנציגי התביעה, "כולנו רוצים להוריד פשיעה, לכן עדי מדינה הם הכרח בל יגונה, אבל האמת היא שהחולשה המתגלה היא בתנאי הגיוס שלהם והוויתורים שהם נהנים מהם".
את השאלה הוא מפנה לעו"ד ניסים מרום, אדריכל פרשה 512 בה הופיעו בבית המשפט שמונה עדי מדינה.
בתחילת התשובה מרום מדקלם מהפרוטוקול הפורמלי של הנחיות פרקליט המדינה: "הגעה לעד מדינה רק אחרי מיצוי כל אפיקי החקירה.
"אם נדבר על 512, שם התיק החל בשנת 2003,
"עד המדינה הראשון כמעט עמד על הפרק ב-2004,
"עד המדינה הראשון גוייס ב-2008,
"עד המדינה השני ב-2012,
"ואז הגיע הפרוץ בשנת 2015 שבו גוייסו עוד עדי מדינה.

"אני זוכר היטב איך למברגר ואני ישבנו כל יום במשרדי להב 433, בחדר המקביל לזה שבו חוקרי יאחב"ל וימ"ר תל אביב ניהלו את המשא ומתן עם עדי המדינה הנוספים, ונתנו להם סיוע משפטי ותשובות על כל פרט שעלה במשא ומתן עם העדים ובתהליך גביית העדויות מהם.
"בסופו של דבר, התהליך הזה עבר בהצלחה רבה את המשפט עם שישה עדי מדינה שהעידו, והסתיים בהרשעה ללא שנמצא דופי בהפעלה של אף אחד מהם.
"היום אין יותר קצין משטרה שמגיע לפרקליטות עם מזכר על דברים שמבקש לתת עד מדינה, היום אנחנו מהרגע הראשון מפעילים פרקליט מלווה לתהליך הגיוס עצמו".

עו"ד קינן מעביר את המיקרופון לניצב יגאל בן שלום, "קצין עם רקורד מוכח בכל היחידות הרלוונטיות, ימ"ר תל אביב, מרכז, יאחב"ל, להב 433, מה אתה אומר לסנגורים באולם?".
בן שלום, שהוא נינוח בדרך כלל, ומוגדר קצין הגון אפילו על ידי עבריינים בכירים שהוא הפיל בפח, הגיב בטמפרמנט יוצא דופן על הנושא: "אני קודם כל מגייס אותו כעד תביעה, ורק אחרי זה כעד מדינה. עכשיו, תתפלאו, אבל אנשים דופקים לנו על הדלתות כדי להיות עדי תביעה ומדינה, הם עומדים בתור ואנחנו דוחים רבים מאוד. עם זאת, במהלך חקירה, כאשר יש חולשה בתיק ויש הצעה כזו, או פנייה, אם יש דברים שהעד מציע לתת ואנחנו לא מכירים, אנחנו נבדוק, ואם נגיע לממצאים, אנחנו ניקח אותו. מצטער, אבל אנחנו לא מכירים פטנט אחר לקבל מידע על דברים שלא ידענו".
עו"ד כבהה העיר לקצין הבכיר: "המדרון החלקלק הוא עדי המדינה האלה שדופקים על הדלתות כדי למלט את נפשם".

לקראת סיום, בן שלום הטיח בסנגורים שבאולם סוגייה מעניינת, שמטרידה חוקרי משטרה מאחורי הקלעים של חקירות המשטרה: "בכל פעם שנודע לכם רמז על איזה משא ומתן כזה או אחר, אתם ממהרים להדליף את זה, לעיתונות או לחשודים אחרים, וככה אתם מטרפדים גיוס של עדים שיכולים לפענח פשעים חמורים, גם זה קורה.

"אגב, אנחנו גם לא חתומים עם מאות עדים כמו שנאמר כאן, את עדי המדינה כיום אפשר לספור אולי על שתי ידיים, אנחנו חתמנו רק עם כאלה שהצילו חיים של הרבה מאוד אנשים או חשפו כאלה שרצחו אנשים, שמרעילים את הנוער עם סמים, אז כן, אלה עדי המדינה שאני מחפש לגייס", חתם בן שלום את דבריו בסוג של התלהבות, וזכה להערת סיכום מהשופט קובו: "זה נכון, גם אני חושב שלא ניתן בלי עדי מדינה, אבל תהליך הגיוס ואיסוף ראיות הסיוע חייב להיות זהיר ומבוקר באופן פרטני ביותר".

המסקנה: עדי מדינה הם הכרח בל יגונה, אבל החולשה היא בתנאי הגיוס והוויתורים שהם נהנים מהם

 

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות