המשטרה תשלם לרפי רותם 200 אלף שקל על מעצר שווא ואלימות שוטרים

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי משטרת ישראל תפצה את רפי רותם בכ-200 אלף שקל בגין מעצר שווא בשנת 2010, שימוש מופרז בכוח וחיפוש אלים שנערך על גופו ופגיעה פוסט טראומטית שהוא חווה מאותם אירועים.
זהו אותו מקרה עליו התלונן רותם בוועדת גולדברג למינויים בכירים נגד ניצב משה צ'יקו אדרי שהיה מועמד לתפקיד המפכ"ל (בסופו של דבר המינוי נדחה מסיבות אחרות). בשנת 2017 הגיש רותם תביעה נגד חמישה שוטרים וקצינים מעורבים באירוע, שלדבריו תקפו אותו בתחנת תל אביב צפון.

הכל התחיל מפקס שרותם שלח לקצין יאח"ה, סנ"צ דוד אוסמו ב-14 בינואר 2010 – בו "התלונן" כי אוסמו טייח את תלונותיו על שחיתות ברשות המסים.
רותם, קצין מודיעין ותיק ברשות המסים, ניהל מערכה של שנים לחשיפת שחיתות בצמרת המוסד. הוא פוטר ב-2007, שנים אחר כך הוכר על ידי מבקר המדינה כחושף שחיתות, ובין לבין ניהל מערכה נגד קציני משטרה שלטענתו טייחו את הפשעים שחשף ומנעו את חקירתם בראשות פרקליטת המחוז רות דוד.
רותם הועמד לדין והורשע ב-20 עבירות של פגיעה בפרטיות והטרדות של אנשי משטרה ופרקליטות, בגלל הפניות הבוטות. בית משפט העליון החמיר את סעיפי הרשעתו (רותם מבקש כעת דיון נוסף בגיבוי לשכת עורכי הדין). בזמן אמת, רותם הוזמן לסדרת חקירות בגין העלבת עובדי ציבור והטרדות לכאורה, אך דווקא הפקס בו פנה אל סנ"צ אוסמו ובגינו הוא נעצר ב-2010 – לא נכלל בכתב האישום.

רותם זומן טלפונית לתחנת ירקון. שם, לפי התצהיר שהגיש, לאחר חקירתו "חמישה שוטרים קפצו עליי, הצמידו אותי לקיר, השכיבו אותי על הבטן בכוח רב, אזקו את ידיי מאחור, סובבו אותי על הגב, הפשיטו אותי, היכו אותי, בעטו בידיי וברגליי, טלטלו את הקפוצ'ון שלבשתי, דרכו על צלעותיי".
רותם ייחס לשוטרים אמירות  כמו "אתה לא תפתח את הפה על צ'יקו אדרי" ו"אנחנו נדאג שבאבו כביר יזיינו אותך בתחת". טענת רותם כאילו כל האירוע בוצע תחת "רוח המפקד" אדרי, שפיקד על מרחב ירקון, לא הוכחה ובית המשפט לא אישר את הבקשה להזמין את אדרי לעדות. אך חלקים אחרים בעדותו של רותם זכו לאמון בית המשפט: לדבריו, הוא הושאר בתא מעצר בתחנה כשהוא חבול ופצוע, והשוטרים דרשו שיחתום על מסמך שמאשר כי לא נגרם לו נזק. הקצין התורן, רפ"ק קובי גטניו, התנה את שחרורו גם בחתימה על תנאי שלא "יטריד" את המשטרה בפניות נוספות למשך חודש, וכשרותם סירב לחתום – הוא הושאר במעצר במהלך הלילה. כאשר נלקח לטיפול רפואי בבית חולים וולפסון, הוא נחבש וניתנה לו רצועה לצוואר להקלת כאבים. שוטרי הסיור שליוו אותו אזקו אותו למיטה. למחרת, שופט המעצרים דן מור הורה על שחרורו המיידי תוך ביקורת על המשטרה: "אינני מבין מדוע היה צורך לעצור את החשוד… אין בתיק כל עדות שנלקחה מהמתלונן (סנ"צ אוסמו, ז.ק)".

במהלך דיוני ההוכחות בתביעה של רותם העידו הקצינים אוסמו וגטניו, וחמישה שוטרים וקצינים שרותם טען שתקפו אותו: רפ"ק ג'קי גולן, רפ"ק משה כץ, פקד איתי לאור, רס"מ אנדריי פלנוב ורס"מ שמואל קבע. עורכות הדין נאוה פינצ'וק-אלכסנדר ומירי גרוס-הורן ייצגו את רותם. פרקליטות המדינה טענה כי המעצר בוצע כדין כי רותם סירב לתנאי השחרור, והפעלת הכוח היתה בגלל התנגדותו לחיפוש על הגוף ו"ממדי גופו של התובע", בעוד הממצאים הרפואיים אינם מעידים על אלימות חמורה.

השופט מנחם (מריו) קליין קיבל טענות רבות של רותם:
ההזמנה לחקירה. "מהראיות בתיק עולה כי התובע נהג לשלוח פקסים רבים לאנשי ציבור במסגרת מלחמתו בשחיתות וכי כמותם וסגנון הכתיבה הטרידו רבים". כמה חודשים לפני האירוע המדובר, רותם נעצר על פקסים קודמים לקציני משטרה, והשופטת לימור מרגולין הורתה על שחרורו ללא תנאים. חרף זאת, רותם זומן לחקירה נוספת. לדברי השופט קליין, "מעדותו של קצין החקירות רפ"ק גטניו, עולה כי לא הוא אשר החליט על הזמנתו של התובע לחקירה אלא קיבל הוראה מגבוה מאח"ם ירקון. מכאן עולה תמיהה ראשונה לעניין תקינות ההחלטה ונחיצותה העניינית של הזמנה זו לחקירה וכן העובדה כי בתיק לא היתה כל תלונה. תשובתו של רפ"ק אוסמו כי המייל ששלח למחוז תל אביב מהווה תלונה, לא מקובלת עליי וזאת מהטעם שהמייל לא היה מצוי בתיק החקירה. משכך נראה כי הזמנתו של התובע לחקירה לא היתה סבירה, וממכלול הנסיבות נראה אף שהיתה נגועה בשיקולים זרים".

האיזוק בתחנה. "התובע נאזק מתחילת החקירה… גרסתו מהימנה בעיניי. בנקודה זו שוב עולה השאלה לגבי נחיצותו של האיזוק והאם הדבר נעשה כנוהל שבשגרה, או לפי שיקול הדעת של החוקר. הנתבעת גרסה כי זהו הנוהל הקבוע, אך לא הוכיחה כי קיים נוהל שכזה… משאין חולק על כך שתמיד כשנקרא התובע לתחנה הוא התייצב, לא נראית סיבה מדוע יש לאזוק איש חוק שכל כוונותיו חשיפת פשעים, ומנגד כל פשעו במשלוח פקס והשתלחות מילולית".

שחרור בתנאים. לטענת המשטרה, היה ברור שרותם ימשיך לשלוח פקסים, ואת זאת החליט הקצין התורן גטניו למנוע בתנאי שחרור. "אינני יכול לקבל טענה זו", כתב השופט. "על רפ"ק גטניו היה להחליט קודם אם מתקיימת מי מעילות המעצר… חשש למשלוח פקסים נוספים אינה עילה למעצר. טענה נוספת שהעלה התובע היא שהתנאי שקבע רפ"ק גטניו בכך שהתובע לא יצור קשר עם שום גורם משטרתי, הוא תנאי בלתי מידתי. לדידי הצדק איתו… יש לזכור שהתובע לא הפגין מחוץ לביתו של קצין משטרה ולא הרעיש מחוץ ללשכתו. כל שעשה היה לשלוח פקס. המדובר בסך הכל בנייר. רוצים – קוראים. לא רוצים, מדלגים בין הפסקאות… ההחלטות לזמן את התובע לחקירה, לאזוק אותו במהלך החקירה ולשחרר את התובע בתנאים, היו רצף החלטות לא סבירות".

החיפוש על הגוף. "עולה השאלה מהו אותו חשד סביר שעלה", כתב השופט. "התובע הסכים למעצר ולחיפוש על גופו אך לפי גרסת הנתבעת, סירב לחיפוש בנעליו. או אז הוחלט לבצע חיפוש בכוח. במהלך החיפוש הופשט התובע ממכנסיו ונעליו והתברר כי נפגע בגופו… איני יכול לקבל את הטענה לפיה גויסו למשימה חמישה שוטרים לנוכח ממדי גופו והתנהגותו. יש לזכור שהתובע היה כבר אזוק ידיים ורגליים, ובסופו של דבר נגרמו לתובע נזקים גופניים והוא הובל לטיפול רפואי לבית חולים. גם אם איני יכול לקבוע אם הופעלה אלימות בכוונת מכוון, הרי שאני מקבל את הטענה כי בחיפוש הופעל כוח מוגזם יתר על המידה".

תנאי המעצר. התא בו נכלא רותם במהלך הלילה הוא תא בתחנת ירקון, שאין בו מיטה ואין בו שירותים. לפי השופט קליין "בחדר לא היו תנאים בסיסיים והוא אינו ראוי לשמש תא מעצר".

נזקים נפשיים. באמצעות חוות דעת רפואית, רותם טען לנכות נפשית ואובדן כושר השתכרות קבוע עקב פוסט טראומה, ותבע פיצויים של מעל מיליון שקל. השופט העדיף את המומחה מטעם רותם על חוות דעת מטעם המדינה, אך קבע כי שיעורי הנכות כתוצאה מהאירוע אינם עולים על עשרה אחוז. לפיכך פסק השופט כי המדינה תשלם לרותם פיצוי של 180 אלף שקל בגין הפסדי השתכרות, 5,000 שקל על כליאת השווא ו-50 אלף שקל על כאב וסבל. עם זאת, עקב "אשם תורם" של רותם להתפתחות האירוע, ינוכו מהסכום 20 אחוזים, ועקב התנהלותו במהלך הדיונים "כמו קהל המעודדים שהתובע הביא לאולם, ההערות שהעיר לעדים, הצקותיו כלפיהם והצורך להזעיק מאבטחים לאולם", הביאו גם לצמצום בהוצאות המשפטיות שנפסקו לזכותו לסך 5,000 שקל.
פסק הדין עשוי לשמש אבן דרך והשראה לפעילים אחרים שמתעמתים עם המשטרה בקביעות על רקע מחאות, כמו עו"ד ברק כהן וכמו מפגיני בלפור שנעצרו בשבועות האחרונים על ידי משטרת ירושלים.