ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) מאשימים את משרד האוצר בכך שלא העביר תקציבים המיועדים למאבק בתאונות הדרכים, בדגש על תאונות בהן מעורבים אופנועים. מנכ"לית הרשות, רחל טבת ויזל, אמרה כי התקציבים "תקועים" בשל המצב הפוליטי וכהונתה של ממשלת מעבר לא מתפקדת.
הדברים נאמרו בשיחה עם אתר פוסטה במהלך הכנס השנתי של ועידת ישראל לבטיחות בדרכים 2019, שנערכה בשיתוף פעולה עם העיתון "דה-מרקר". "שני מיליון שקלים זה קצה הקרחון", אמרה ויזל בכנס, "הממשלה הבטיחה עוד חמישה מיליון שקל כדי להילחם בתופעת התאונות הדרכים בחברה הערבית… כרגע הרלב"ד נמצא במצב שאין לו עודפי כסף כי הוא השתמש בכל הכסף והוא לא מקבל כספים נוספים. בהקשר זה יש לציין כי מתוך 300 הרוגים, 100 הם מהחברה הערבית. עיכוב הכספים גורם לכך שהרלב"ד מתקשה לגייס משאבים להתמודד עם פרויקט שאמור לעסוק בנושא התאונות בחברה הערבית".
את הכנס פתח שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' שאמר כי כיום מתבצעת עבודה על תוכנית "30/50", שלדבריו צפויה להוריד את כמות תאונות הדרכים ב-50 אחוז. "לפי הצפי תוך 10 שנים ייכנסו הרכבים האוטונומיים. יחד עם זאת, תאונות רבות נגרמות על ידי אופנועים ואופניים חשמליים. תאונות הדרכים כאן כדי להישאר… אי אפשר להתעלם מתרבות הנהג הישראלי".
במהלך הכנס חשף חן הרצוג, הכלכלן הראשי של חברת BDO, כי העלות השנתית של המשק בהתמודדות עם תאונות דרכים עומד על כ-17 מיליארד שקל בשנה, המהווים 1.3 אחוז מהתוצר הלאומי הגולמי. את הדברים הוא הציג כחלק ממחקר שנעשה בשיתוף עם דה-מרקר. לדברי הרצוג, העלות למשק בכל הקשור לפגיעה בגוף ונפש עומדת על כ-9.5 מיליארד שקל, פועל יוצא של כ-80 אלף נפגעי תאונות דרכים. הפגיעה ברכוש עלתה כ-5.5 מיליארד שקל כתוצאה מ-330 אלף כלי רכב שנפגעים מידי שנה בתאונות. כמו כן, לדברי הרצוג, התאונות גורמות מידי שנה לאובדן של 13 מיליון שעות עבודה, נזק של כשני מיליארד שקל למשק.
בצלאל סמוטריץ: "אי אפשר להתעלם מתרבות הנהג הישראלי
גם מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מארי שפיגלר, דיבר על העלות הגבוהה איתה המוסד נאלץ להתמודד כתוצאה מהתאונות. בין היתר הוא ציין כי בשנה האחרונה נהרגו כ-300 בני אדם בתאונות דרכים.
ויזל הדגישה בכנס כי רוב הנפגעים בתאונות אופנוע הם לא דווקא הרוכבים הצעירים, אלא המבוגרים יותר, שרוכבים על אופנוע כבד. נקודה נוספת שעלתה בכנס, וזכתה להסכמה כמעט מקיר לקיר: תחבורה ציבורית יכולה לתרום לירידה בתאונות הדרכים.
"ראש אגף התנועה, ניצב אבי אדרי, אמר בכנס כי תכנון האכיפה מתבצע בשיטה של מיפוי הצירים (צירי מיקוד), לאחר עריכת בדיקות מקיפות באמצעות מחלקת מחקר באגף התנועה. "המחלקה מנתחת את הצירים במספר פרמטרים, ופריסת הניידות והשוטרים נגזרת מתוך אותו ניתוח מחקרי", אמר אדרי, "מטרת האכיפה שלנו היא שינוי בתרבות הנהיגה… ואנחנו רצים למרחקים ארוכים".
פרקליט המדינה לשעבר, משה לדור, טען במהלך אחד הפאנלים בכנס כי דרושה אכיפה קפדנית. "אני נוהג איך שאני נוהג ואין שום דבר שירתיע אותי", אמר לדור, "סביר להניח שהנהגים לא ידברו במהלך הבילוי ביום שישי על כמות ההרוגים. גם מצלמות האכיפה הן לא אפקטיביות, מאחר ו-ווייז כל הזמן מתריע. מה שצריך לעשות הוא לחזור לתקופת הילדות שלי בקיבוץ בגליל. כל פעם שהיינו משחקים היינו חושבים שמעבר לכל עץ ושיח עומד שוטר… הנהג צריך לחשוב ששינו את כללי המשחק. רק על ידי אכיפה קפדנית, כאשר לוקחים את הרישיון של הנהג, אז הוא ידבר בבילוי של יום שישי שלקחו לו את הרישיון".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה לדברי ויזל: "משרד האוצר רואה חשיבות רבה בעמידה בסיכומים התקציביים ופועל לקדמם. כבכל שנה, בחודשים האחרונים מתקיים שיח רציף בין משרד האוצר לבין הרלב"ד בנוגע לאופן השלמת התקצוב וביצוע שינויים פנימיים בתקציב על מנת שלא לפגוע בפעילות השוטפת. בדומה ליתר משרדי הממשלה, המחסור התקציבי של הרלב"ד נובע ברובו מכך שטרם הסתיים הליך העברת עודפי התקציב של שנת 2018. ההליך ממשיך בימים אלה וצפוי להיות מאושר בוועדת הכספים בהקדם".
