לפי כתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה, בעל עסק (32) משכונת הדר הכרמל כעס מאוד ב-3 בנובמבר 2020, כאשר אחד מלקוחותיו (המתלונן) ירק מפיו מאפה שקנה, תוך שהעיר על מחירו הגבוה. בין השניים התפתח ויכוח, במהלכו דחף הנאשם את הלקוח. בתגובה, הלקוח ליפף על ידו רצועת מתכת, שבר מטאטא והחזיקו בידו. בהמשך זרק על הנאשם שברי מטאטא, והשניים המשיכו להתווכח, כשבידו של הלקוח גם אגרופן קטן מפלסטיק.
הנאשם נכנס לחנותו, לקח סכין יפנית, יצא לכיוון הלקוח והשניים החלו לצעוק האחד על השני. אחיו של הלקוח, בעל חנות שכנה, הגיע אל המקום והרגיע את הרוחות.
דקות ספורות לאחר התקרית האלימה נעל אחיו של הלקוח את חנותו ועזב את המקום. אחיו פנה לעזוב את המקום אף הוא, כשבידיו קופסאות שימורים ושרשראות לקשירת כלבים. בשלב זה הנאשם נטל מברג והתקדם לעבר המתלונן, שנבהל, שאל את הנאשם לפשר מעשיו, השליך עליו קופסאות שימורים והחל לברוח.
הנאשם רדף אחר המתלונן וכאשר השיג אותו ספג ממנו מכה בכתף. במהלך קטטה בין השניים דקר הנאשם את המתלונן שלוש דקירות – שתיים באזור החזה ואחת באזור העין. המתלונן שב לברוח, והנאשם לא הצליח לתפוס אותו שוב. אחר כך חזר לחנותו, בעוד שהמתלונן פונה לטיפול רפואי. בבית החולים התברר כי לא רק שנגרמו לו חבלות, אלא אף נזק חמור לראייתו.
תחילה, הנאשם כפר במיוחס לו ובחר לנהל משפט הוכחות. ואולם, לאחר שהמתלונן והנאשם העידו, בעקבות הערות של השופט ארז פורת הודה הנאשם במיוחס לו – חבלה בכוונה מחמירה.
לאחר שהודה נשלח הנאשם לשירות המבחן. התסקיר שהוגש לבית המשפט היה קורע לב. הנאשם התברר כמי שאובחן בגיל 20 כחולה נפש וניסה להתאבד מספר פעמים. אף במהלך מעצרו הנוכחי הוא ניסה להתאבד באמצעות שתיית אקונומיקה. כמו כן נכתב בתסקיר, כי הנאשם הפסיק לקחת תרופות פסיכיאטריות כשבוע לפני ביצוע העבירה. עוד נמסר, כי פתח את חנותו כחודשיים לפני התקרית האלימה, ועל רקע ניהול החנות חווה לחצים כבירים, בין היתר לנוכח העובדה כי הינו מטפל באימו הנכה והחולה.
יחד עם זאת, שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית או שיקומית, בנימוק שלנאשם נחוצה "מסגרת הרמטית של בריאות הנפש", אשר אינה קיימת בשירות המבחן.
מפתיע או לא, לטובתו של הנאשם העידו המתלונן ואחיו, שסיפרו כי הגיעו לסולחה עם הנאשם, אשר התנצל על מעשיו. הם ביקשו לשחרר את הנאשם במהרה, כדי שיוכל לשוב ולטפל באמו החולה. אמו של הנאשם ביקשה אף היא להתחשב במצבה ובצורך שלה בסיוע הנאשם.
הפרקליטות ביקשה לגזור על הנאשם לפחות שש וחצי שנות מאסר. הסנגור, עו"ד יוסף חורי, ביקש להסתפק בשנת מאסר בלבד. השופט פורת קבע כי מתחם הענישה הראוי הוא 30-60 חודשי מאסר. "לא מצאתי עילה לסטייה ממתחם הענישה שקבעתי, בהעדר נסיבות חומרה ייחודיות או אפיק שיקומי קונקרטי", ציין השופט בגזר הדין, "המוטיבציה שהביע הנאשם לקבלת טיפול היא מבורכת, ואולם אין בה די כדי להצדיק חריגה ממתחם הענישה נוכח היעדר חלופה שיקומית ספציפית, ובשים לב לחומרת העבירה ותוצאותיה".
השופט פורת ציין את עברו הנקי של הנאשם ואת העובדה שמדובר במעצרו הראשון, כמו גם את דבריו בבית המשפט ונסיבות חייו המורכבות. "אדגיש כי בקשתה של האם כי הנאשם ישתחרר ממאסר כדי שיוכל לסייע בטיפולה, מעוררת חמלה מחד, אך יש ליתן את הדעת גם לעובדה שהנאשם נעדר גב משפחתי תומך, כמפורט בתסקיר, ושהופעלו, ועדיין מופעלים עליו, לחצים רבים… לא ניתן שלא לחוש חמלה על הנאשם השוהה בבית הסוהר שעה שאימו במצב גופני ירוד ומתדרדר, והיא משוועת לנוכחות בנה לידה. לצד כל אלו, עומד האינטרס הציבורי של הרתעת הרבים והיחיד מביצוע מעשים אלימים בתגובה לסכסוך של מה בכך".
לבסוף השופט גזר על הנאשם עונש של 30 חודשי מאסר, ממנו תנוכה תקופת מעצרו של הנאשם (כשמונה חודשים). כמו כן גזר עליו השופט 10 חודשי מאסר על תנאי וחייב אותו בפיצוי של 5,000 שקל למתלונן (14 יולי).
סנגורו של הנאשם, עו"ד חורי, מסר בתגובה: "מדובר בתיק מורכב. בסופו של יום הובאה גרסת הנאשם במלואה לעיונו של בית המשפט, ומכאן ההתחשבות של בית המשפט בנאשם".
אנשים חולי נפש, ברוב הזמן לא מודעים ואינם מודים בשריטה שלהם וכל מי שסביבם צריך לסבול. כל בר דעת יודע שעסק דורש כח נפשי ויציבות שהם הדברים שהכי חסרים לפגועי נפש. חבל שהגענו למצב שפגועי נפש מנהלים את הנורמלים במקום שזה יהיה הפוך