למות בכלא צבאי

שתף כתבה עם חברים

עו"ד אלון הראל על תעלומת קצין המודיעין הצעיר המנוח, ועל חוסר המיומנות של השוטרים הצבאיים הצעירים לתחזק בתי סוהר

עם כל הכבוד למתקן נוה צדק החדש והמרווח יחסית בצומת בית ליד בו אירע האסון

איסור הפרסום על פרשת קצין המודיעין שנמצא ללא רוח חיים בכלא צבאי באיבו של הליך משפטי נגדו, יצר גל של שמועות, ספקולציות קונספרטיביות ולחץ תקשורתי ציבורי. כדי לא לפגוע מעבר למידה בשמו הטוב ובשם של משפחתו שנותרה כאובה מאחור, צמצמה התביעה הצבאית את היקף איסור הפרסום ונמסר, כי הקצין לא עמד לדין בעבירות של בגידה וריגול, או קשר עם סוכן זר. לכאורה מדובר בצפירת הרגעה מסויימת, יחד עם זאת מגוון העבירות הבטחוניות בחוק העונשין הוא גדול וקיימות בו עבירות נוספות שלא ניתן להפריז בחומרתן.

על פי פרסומים, אפילו משפחתו של הקצין אינה מודעת לטיב החשודות והאישומים נגדו, מה שמוסיף צבע לשלל תיאוריות קונספירציה והגיגים לפיהם הקצין היה עצור חודשים רבים מבלי שהוגש נגדו כתב אישום, למשל, ואפילו שגורמים חיצוניים הם שגרמו למותו. כך, לעיתים, איסור פרסום גורף מביא לנזק גדול יותר מאשר לתועלת.

כנהוג בפרשות בטחוניות, העובדות המפורטות בכתב האישום חסויות בפני כולי עלמא, אך לא בפני הנאשם אשר מכיר אותן. חוק השיפוט הצבאי עליו נשען במקרים המתאימים חוק סדר הדין הפלילי, מאפשר לקבוע כי רק עורכי דין בעלי הכשר בטחוני מתאים יכולים לייצג לקוחות שעברו עבירות בטחוניות אשר יש בהן לפגוע בביטחון המדינה. אם החשוד או הנאשם בוחר לו סנגור שאינו בעל הכשר כזה, המערכת הבטחונית מחוייבת לבחון האם ניתן להעניק לו כזה.

כל האמור נוגע לעובדות כתב האישום. לעומת זאת, סעיפי האישום עצמם בדרך כלל אינם חסויים, והמשפחה – לפחות היא – מכירה אותם. זה מהותו של החיסיון היחסי.
יחד עם זאת, אין בכך כדי למנוע מהמשפחה תחושה של חוסר אונים, בלבול וחוסר ודאות, המצמצמת את יכולתה לתמוך בבנם הנאשם הצעיר. אם בכל הליך משפטי פלילי, חשוד ואף נאשם ומשפחתו חשים תחושות דומות, בתיקים הבטחוניים התחושה כפולה ומכופלת.

כל אלה מצטרפים לבעיה הבסיסית הקיימת במתקן הכליאה הצבאי. בניגוד לשירות בתי הסוהר, שם בעלי התפקידים מבצעים אותם שנים רבות וצוברים ניסיון, החיילים שמאיישים את תפקיד הסוהרים בכלא הצבאי באים והולכים בתדירות גבוהה. מדובר בתחלופה מהירה של כוח אדם, שהכשרתו לתפקיד גם כך היא בסיסית ביותר.
בשילוב עם גילם הצעיר של הכלואים, סגל הכליאה הצעיר אינו מוכשר לאתר מצוקות מיידיות הדורשות טיפול מיידי. כך למשל במקרים רפואיים, וכך גם במקרים אחרים.

לפני כשנתיים חשה ד"ק, ספורטאית מצטיינת בעברה, כאבים חזקים בבטנה. כאשר בקשה לפגוש רופא בדחיפות, אפשרו לה לפגוש רק חובשת בכלא. מספר שעות לאחר מכן היא התמוטטה ברחבת פלוגת הבנות, וכעבור מספר דקות נפטרה.
במקרי מוות אחרים לא ידע סגל המתקן לאתר מצוקות נפשיות אמיתיות אצל כלוא או כלואה, והסוף היה ידוע מראש.

לכך יש להוסיף, כי בניגוד למתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר, שם מתנהלות לכאורה תוכניות שיקום ארוכות טווח, במתקני הכליאה הצבאיים אין תוכניות טיפוליות ושיקומיות היכולות לסייע לכלואים בהתמודדות עם המצב הקיצוני של שלילת החירות – לטווח הקצר.

עו"ד אלון הראל

הכלא הצבאי מהווה חלק מהותי ממערכת אכיפת הדין בצבא, ואחראי לשלומם של אלה הכלואים בו, שרובם עברו עבירות קלות של היעדרות משירות ועבירות סמים. על מערך הכליאה הצבאי לערוך שינוי מהותי בדרך בה הוא מבצע את תפקידו. מאחר ומדובר באוכלוסיה צעירה, נורמטיבית בסך הכל, יש להשקיע משאבים רבים יותר כדי לבנות סגל מיומן המבוסס בחלקו הגדול על אנשי קבע מקצועיים במגוון של תחומים, מרפואה על ענפיה השונים ועד לתוכניות שיקום מתאימות שיסייעו להקלה על מצוקות הכליאה ויאפשרו לסגל בית הסוהר הצבאי לאתר כלואים שעומדים לאבד את דרכם. עם כל הכבוד למתקן נוה צדק החדש והמרווח יחסית בצומת בית ליד בו אירע האסון, שיפור היחס לכלואים יצמצם את מקרי הקיצון, ויביא להגברת האמון במערך הכליאה הצבאי בפרט, ובמערכת אכיפת הדין הצבאית בכלל.

הכותב הוא עו"ד אלון הראל ממשרד כ"ץ מרגולוב הראל, מומחה במשפט הפלילי ומנוי באינדקס עורכי הדין של אתר "פוסטה"

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות