קרית שמונה: זיכוי לנאשם באיומים על פקחי חניה

עקב סתירות בעדויות הפקחים השופטת קבעה כי לא די בעדויותיהם כדי להרשיע את הנאשם שלפי הנטען איים: "אזיין אתכם עם או בלי מדים"
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
השופטת מתחה ביקורת על להיטות היתר של הפקחים (עיבוד מחשב להמחשה)

בית משפט השלום בקרית שמונה זיכה (שלישי, 9.7) גבר בן 31 שהואשם באיומים על שני פקחים בעיר.

לפי כתב האישום, ב-10 באוקטובר 2017 סיירו שני פקחים ברחוב דוד סלינגר במרכז העיר והבחינו ברכב שחונה על המדרכה. אחד מהם ירד מהרכב והורה לנהג להזיזו. נטען כי בעל הרכב הזיז את רכבו לחניית נכים, וכאשר הפקח הבחין שאין ברשותו תו נכה – הוא הורה לו לפנות את רכבו מהחניה, והנהג עזב עם רכבו את המקום.

מכתב האישום עלה כי באותו זמן עבר במקום הנאשם שלא הכיר את בעל הרכב, והחל לצעוק לעבר הפקחים: "יא בני זונות, אני אזיין אתכם עם מדים או בלי מדים". הפקחים הזמינו למקום ניידת משטרה, ולפי הנטען והנאשם נמלט מהמקום.

הנאשפ טען בעדותו וגם באמצעות הסנגורית שלו, עו"ד מורן נירשברג-דרורי, כי העיר לפקחים מאחר שלדעתו לא התייחסו בכבוד לבעל הרכב שהיה אדם מבוגר. הוא הכחיש שקילל וטען כי התלונה נועדה לבוא עמו בחשבון ולהתנקם בו על שהתעמת עם הפקחים, שהתנהגו בגסות לאדם מבוגר והדבר הפריע לו מבחינה ורגשית ועורר בו "דחף שאינו בר כיבוש". הוא הוסיף כי הפקח פנה אליו בתוקפנות, ולכן הוא עזב את המקום. לדבריו, כלל לא היה מודע לכך שהפקחים הזמינו משטרה.

מטעם התביעה העידו שני הפקחים, ובעדויותיהם התגלו סתירות. הם העידו שעקבו אחר הנאשם לביתו, אך בעוד שאחד טען כי עלו לבית הנאשם, השני טעו כי לא עלה. כמו כן, בעוד שאחד מהפקחים קרא לנאשם לעצור והוא סירב, הפקח האחר אמר שהם הסתפקו במעקב בלבד. כמו כן, אחד הפקחים טען שהנאשם החל לרוץ לעברם ולקלל אותם, בעוד שהפקח האחר אמר שהם דיברו לפני שהחלו קללות. השופטת רות שפילברג כהן קבעה כי מדובר בסתירות מהותיות.

השופטת העירה גם על כך שהנאשם זומן לחקירה ב-29 בינואר 2018, שלושה וחצי חודשים לאחר האירוע. לדבריה, לא הובא הסבר לשיהוי הרב ולא הסבר מספק להתנהלות, במיוחד לאור העובדה שהפקחים מכירים את הנאשם כתושב ותיק בעיר. השופטת  אמרה אמנם כי "גרסת הנאשם רחוקה מלשכנע, והרושם שהותיר בגרסתו לא היה רושם חיובי", אולם הוסיפה כי נותר בה ספק סביר באשר לטענה כי הנאשם השמיע דווקא את המלל שמיוחס לו. "אינני קובעת כי שני העדים (הפקחים) נמצאו בלתי אמינים, ואולם בסופו של דבר מצאתי כי לא די בעדויותיהם שהנן הראיות היחידות בתיק זה, כדי לבסס הרשעה מעבר לכל ספק סביר בפלילים".

השופטת גם מתחה ביקורת על התנהלות הפקחים לאחר האירוע וקבעה שבחירתם לעקוב אחרי הנאשם ולעזוב את המקום בו פעלו עלולה להצביע על "להיטות יתר בלתי סבירה". לדבריה, הפקחים יכלו בנקל לאתר את מקום מגוריו של הנאשם לאחר מכן: "מצטיירת תמונה לפיה הפקחים התמסרו כל-כולם למשימת איתור הנאשם".

עוד יותר מכך, השופטת קבעה גם כי ספק אם המילים "אני אזיין אותך" – משמעותם אכן איומים בפגיעה בגוף. מאחר והתביעה לא האשימה את הנאשם בעבירות נוספות כגון הפרעה או העלבת עובד ציבור וטענה רק לעבירת איומים, היא החליטה לזכות את הנאשם מחמת הספק.

עו"ד נירשברג-דרורי מסרה בתגובה: "אני שמחה שבית המשפט בחן לעומק את הגרסאות בתיק, שנתן את המשקל הראוי לסתירות המהותיות של ההתנהלות המגמתית של הפקחים והחליט לזכות את מרשי".

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט