הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, גוף המודיעין הפיננסי של ישראל, מפרסמת דוח סיכום דו-שנתי לשנים 2024-2025.
הרשות מרכזת מידע מכל הגופים הפיננסיים (בנקים, צ'יינג'ים, חברות אשראי, ביטוח ועוד) החייבים בדיווח, ומחליפה מידע עם עשרות מדינות לצורך סיכול ערוצי המימון והצירים הפיננסיים של עבריינים, ארגוני פשיעה וארגוני טרור.
הרשות מספקת מודיעין לחקירות המשטרה, רשות המסים, הרגולטורים הפיננסיים וגופי הביטחון, במאבק בפשיעה החמורה, הונאות מקוונות, סחיטת דמי חסות, פשיעה בחברה הערבית, חשבוניות פיקטיביות ועוד.
לפי הדוח, הרשות לקחה חלק משמעותי גם במלחמה הכלכלית בארגוני הטרור במסגרת מלחמת "חרבות ברזל" ומבצע "עם כלביא".
לאחר שנתיים של ירידה – בשנת 2025 נרשמה עלייה במספר הדיווחים שמסרו הגופים הפיננסיים על "פעילות בלתי רגילה". מדובר בדיווחים על העברות ועסקאות של לקוחות, אשר אינם אופיינים לדפוסי הפעילות הרגילים ומעלים חשד לפעילות הלבנת הון או מימון טרור.
כמחצית מהדיווחים מתקבלים כיום מגופים חוץ בנקאיים – צ'יינג'ים וחברות אשראי ברישיון.
הרשות מדווחת על התעצמות טכנולוגית ו"קפיצת מדרגה" שהנהיגה בתחום הבינה המלאכותית כדי לעבד את שפע המידע ולחשוף קשרים, רכוש ופעילות פיננסית בארץ ובחו"ל של הגורמים העברייניים.
כיאה ליחידה טכנולוגית – מעל שני שליש מעובדי הרשות הם אנליסטים ועובדי מערכות מידע, ו-63 אחוז הן נשים.
כמחצית מהפרפראזות המודיעיניות של הרשות מסופקות למשטרת ישראל. רבע מה"כתבות" המודיעיניות מסופקות לגופי הביטחון (כגון שירות הביטחון הכללי). קרוב ל-15 אחוז מהפרפראזות המודיעיניות מסופקות לרשות המסים, וכ-10 אחוז לרשויות מודיעין במדינות זרות, בעלות הסכמים עם ישראל.
בשנתיים האחרונות, הרשות החליפה מידע עם רשויות מודיעין פיננסי מיותר מ-60 מדינות. עיקר השת"פ המודיעיני אודות עבריינים וחשבונות המקושרים לפעילי טרור, מתקיים עם מדינות אירופה (כ-58 אחוז).
כ-20 אחוז משיתופי המידע מתקיימים עם מדינות ביבשת אמריקה, וכ-12 אחוז עם מדינות ידידותיות במזרח התיכון.
אחת המדינות האחרונות שהצטרפה למעגל שיתופי הפעולה המודיעיניים היא קוסובו. ביוני 2024 חתמה הרשות לאיסור הלבנת הון על מזכר הבנות עם הרשות למודיעין פיננסי במדינה זו. גם משטרת ישראל חיזקה שם את אחיזתה.
בשנת 2025 גורש מקוסובו ראש ארגון הפשע סמיר בכרי, במהלך שהחל גל מעצרים והוביל להגשת כתב אישום נגדו ונגד חברי ארגון בכרי על סחיטת ראש עיריית נצרת, השתלטות על מיזמים קבלניים, וסחיטת מיליונים מדמי חסות והלוואות.
גופי האכיפה מנסים להגביר אחיזה ולחשוף נכסים בתחום הקריפטו. אחת הדרכים היא חשיפת נותני שירותים פיננסים אשר עוסקים במסחר במטבעות קריפטו ללא רישיון ואינם מדווחים. הרשות מעריכה כי בשנתיים האחרונות חלה עלייה משמעותית בהיקף השימוש בנכסים וירטואליים, ביטקוין ומטבעות יציבים, בקרב ארגוני פשיעה.
השתלטות על מכרזים
הדוח מזכיר כמה מהחקירות הכלכליות הגדולות שהרשות היתה שותפה להן.
פרשת שוחד וסחיטה במסגרתה קבלנים שהופעלו על ידי ארגון אבו לטיף השתלטו על מכרזי רשויות מקומיות בצפון. בפרשה זו הוגש כתב אישום נגד לטיף אבו לטיף ועוד 12 נאשמים ותשע חברות עסקיות, לפני כשנה.
דוח הרשות מציין כי במוקד החקירה המשותפת עם ימ"ר צפון, יאל"כ להב 433 ורשות המסים, עמדה התארגנות עבריינית במסגרתה עובדי ציבור וחברות קבלניות היו שותפות להטיית מכרזים. על פי החשד, חברות זכו במכרזים באופן לא חוקי, תוך שיתוף פעולה עם ארגון אבו לטיף וכ"קבלני משנה" שלו.
במקביל לעבירות השוחד, החברות הקבלניות הפיצו וקיזזו חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות מיליוני שקלים, תוך גריפת רווחים של עשרות מיליונים. חלק ממנגנון ההלבנה כלל שימוש באנשי קש לשליטה בחברות קש, להפצה וקיזוז חשבוניות, וכן ניכיון שיקים באמצעות נותני שירותים פיננסיים (צ'יינג'ים) להמרת הכספים למזומן או להעברתם לגורמים אחרים.
ויקי
הפצת חשבוניות פיקטיביות
בתיק גדול אחר, משותף עם יאל"כ להב 433, נחשפה רשת הלבנת הון מקצועית, במרכזה שני עורכי דין מכפר קאסם וירושלים שהשתלטו לפי החשד על עשרות חברות "רדומות" ללא פעילות עסקית, שהיו על סף סגירה.
עורכי הדין מינו לפי החשד אנשי קש כמנהלים פיקטיביים של החברות, והשתמשו בהן כפלטפורמה להפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף עצום. החשבוניות שימשו לקיזוז מע"מ, תוך יצירת מצג שווא של פעילות עסקית לגיטימית, מה שאיפשר לחשודים לגנוב מאות מיליוני שקלים מקופת המדינה. לפי הנטען, הפעילות הסבה נזק של כ-850 מיליון שקלים מהונאת מע"מ ועבירות מס נוספות.
הכספים שהולבנו הועברו דרך מסלולים פיננסיים מורכבים, שכללו חשבונות בנק מרובים, המרות מזומן ורכישת נכסים יקרי ערך, בהם רכבי יוקרה, נכסי נדל"ן, מטילי זהב ושעוני יוקרה. התיק מצוי בפרקליטות, טרם הוגשו כתבי אישום בפרשה.
עוקץ צוואות
בפרשה אחרת שהרשות היתה שותפה בפיצוח, נחשפה הונאה וזיוף מתוחכם של צוואות קשישים עריריים שהלכו לעולמם והשתלטות על כספיהם ורכושם.
רשתות עבריינים עבדו בצורה מאורגנת ושיטתית לאיתור קשישים עריריים שנפטרו זמן קצר קודם לכן. החשודים זייפו צוואות, הסכמי מתנה ומסמכים משפטיים נוספים, תוך הצגת מצג שווא כאילו הם או מקורביהם היו היורשים החוקיים של הנפטרים.
בסיוע עורכי דין, שהיו שותפים לפעילות הבלתי חוקית, הגישו החשודים את המסמכים המזויפים לרשויות המדינה, כולל הרשם לענייני ירושה ובתי המשפט, כדי להשתלט על כספים, נכסי נדל"ן ורכוש נוסף של המנוחים.
כדי להסוות את מקור הכספים והנכסים שנגזלו, החשודים הפעילו מנגנון הלבנת הון מתוחכם. הכספים הועברו לחשבונות בנק של אנשי קש – קרובי משפחה, מכרים וגורמים שלישיים – ששימשו כחזית להסתרת הבעלות האמיתית.
במקביל, נכסים נרשמו על שמות אנשי הקש או הומרו לסוגי רכוש אחרים, כגון מזומן או השקעות.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>
הרשות זיהתה תנועות כספים חשודות בחשבונות בנק של אנשי קש, איתרה את זהותם של קורבנות שרכושם נגזל ומיפתה את החשבונות שנשדדו ואת הגורמים המעורבים ברשת.
בפרשה זו הוגש כתב אישום, בין היתר, נגד עו"ד רונן שחר.
ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי: "הרשות פועלת בעוצמה לחיזוק המשטר הכלכלי-ביטחוני של מדינת ישראל, בתקופה מורכבת שהתאפיינה באתגרים ביטחוניים, בהתעצמות הפשיעה המאורגנת ובהתרחבות השימוש בטכנולוגיות מתקדמות בידי גורמי טרור ופשיעה. במהלך תקופה זו הועבר מודיעין פיננסי בהיקף חסר תקדים לגופי האכיפה והביטחון, שסייע לקידום חקירות, חילוט נכסים, פגיעה בתשתיות מימון טרור ומאבק בפשיעה החמורה. ישראל ניצבת כיום בחזית הבין-לאומית בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור".
