בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב סיפק השבוע הצצה עסיסית לקרב גירושים טעון, שבמרכזו אב שטען כי הכנסותיו צנחו בגלל מצב רפואי, פיטורים והשלכות מלחמת 7 באוקטובר.
פסק הדין ניתן בתביעת מזונות בין הורים לשני ילדים קטנים, שהתגרשו אחרי נישואים קצרים.
האב, איש ניהול ותיק בתחום הבנייה והתעשייה, טען כי בעבר השתכר כ-15 אלף שקל נטו, אך בעקבות בעיות גב, ניתוחים, פיטורים ומשבר כלכלי במשק לאחר 7 באוקטובר, הוא מתקשה כיום למצוא עבודה מתאימה. לטענתו, הוא נאלץ להסתפק במשרות בשכר נמוך בהרבה ואף בתקופות אבטלה.
השופטת הבכירה מירה דהן לא התרשמה במיוחד. היא מתחה ביקורת חריפה על אמינות האב, הזכירה "ניסיון להטעות את בית המשפט", וקבעה: פוטנציאל ההשתכרות שלו גבוה בהרבה ממה שטען.
בפסק הדין נכתב כי האב אמנם עבר "טלטלות תעסוקתיות", אך הוא לא הציג ראיות רפואיות אובייקטיביות שמוכיחות פגיעה ממשית בכושר עבודתו.
עוד ציינה השופטת, כי כי למרות טענותיו הוא הצליח שוב ושוב להשתלב במשרות ניהול בכירות ואף לקבל רכב ותנאים נלווים.
החלק הפיקנטי במיוחד הגיע במהלך חקירתו הנגדית של האב. השופטת התרשמה כי ניסה להטעות את בית המשפט בנוגע למזונות שהוא משלם לילדיו מנישואיו הראשונים. בתחילה טען כי הוא עדיין משלם מזונות מלאים לבנו הבכור, אך בהמשך התברר שהבן כבר עבר את גיל 18. "סביר בהרבה כי האב ניסה להטעות את בית המשפט ולא טעה בעצמו", כתבה השופטת דהן.
עוד הוסיפה השופטת, כי התרשמה מ"ניסיונו של הנתבע לצמצם מחויבותו לזון ילדיו" ומ"חוסר האמינות הכללי מעדותו".
עוד סיפורים מרתקים במדור לענייני משפחה >>
עורך דין מומלץ לענייני משפחה >>
בסופו של דבר קבעה השופטת דהן, כי פוטנציאל ההשתכרות של האב עומד דווקא על כ-15 אלף שקל נטו בחודש – כפול כמעט מהסכום שניסה להציג.
גם האם עמדה למבחן. האב טען כי תלושי השכר שלה "סודרו" בהתאם לצרכי ההליך המשפטי, וכי היא מסתירה הכנסות. הוא אף שכר חוקר פרטי שעקב אחריה במשך ארבעה ימים בניסיון להוכיח שהיא עובדת יותר שעות מהמדווח.
אבל גם כאן השופטת לא התרשמה. לדבריה, החוקר הסיק מסקנות מרחיקות לכת על בסיס מעקב קצר מדי, ואילו עדות המעסיק של האם היתה "אמינה ואותנטית".
אחד הקטעים היותר צבעוניים בפסק הדין הגיע דווקא מעדות אביה של האם, ירקן במקצועו, שתיאר כיצד הסתבכות של בנו בחובות הימורים גרמה לו לשקוע בעצמו בחובות כבדים של מיליוני שקלים. בדיון סיפר האב לבית המשפט: "אני חייב שני מיליון שקל".
אבי האם הסביר כי דמי השכירות שהוא גובה, כולל מהבת שלו, משמשים אותו להחזרי משכנתאות וחובות של הבן שהסתבך בהימורים. במקביל סיפר כי הוא עדיין מסייע לבתו במזון ומוצרים מהירקנייה המשפחתית.
למרות הסיוע המשפחתי, השופטת קבעה כי האם משתכרת שכר נמוך יחסית, וכי פוטנציאל ההכנסה שלה עומד על כ-7,000 שקל בחודש.
לאחר בחינת פערי ההכנסות וזמני השהות השוויוניים עם הילדים, נקבע כי עד גיל 6 ישלם האב 1,100 שקל בחודש עבור כל ילד, בנוסף להשתתפות במדור בסך 1,600 שקל לחודש. לאחר גיל 6 יופחת סכום המזונות ל-700 שקל לילד, לצד השתתפות במדור והוצאות חינוך ורפואה לפי יחס קבוע – 76 אחוז לאב ו-24 אחוז לאם.
ב"כ האם: עו"ד לורית גרון גלבוע.
ב"כ האב: עו"ד רחלי אייבס.
הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
