רמב"ם: עליה נוספת במספר פצועי הירי שהגיעו לטיפול ב-2019

שתף כתבה עם חברים

מתחילת השנה טופלו 85 פצועי ירי – רוב הפצועים מגיעים מהמגזר הערבי באזור הגליל התחתון. 10 אחוז מהפצועים מתחת לגיל 19

מוות יחידת הטראומה של רמב"ם בפעולה (צילום: בן יוסטר)

עלייה במספר נפגעי הירי שהגיעו לטיפול במרכז הרפואי רמב"ם במהלך שנת 2019 עד כה. כך עולה מנתונים שנאספו על ידי יחידת הטראומה של רמב"ם המהווה מרכז על לאירועי טראומה בצפון הארץ.

מהנתונים שנאספו והוצגו השבוע נראה כי בחודשים ינואר עד אוקטובר השנה טופלו ברמב"ם 85 פצועי ירי: 84 מהם גברים ואישה אחת.

בהשוואה לשנים הקודמות מדובר בעלייה משמעותית נטספת של פציעות ירי באזור הצפון. ב-2017 כולה הגיעו לרמב"ם 54 פצועי ירי וב-2018 טופלו ברמב"ם 60 נפגעי טראומה שהגיעו עם פציעות ירי אל ביה"ח.

נתונים מעניינים אחרים הם, ש-87 אחוזים מהפצועים הגיעו מהמגזר הערבי,  וקרוב למחצית מהפצועים הגיעו מישובי הגליל התחתון.

"בשנים האחרונות אנו רואים מגמת עלייה במספר פציעות הירי שמתנקזות למרכז הרפואי", מסביר ד"ר האני באחוס, מנהל יחידת הטראומה, "מדובר לעיתים קרובות בפציעות מורכבות שמערבות מומחים שונים בטיפול בחולים הללו, ניתוחים וזמני אשפוז ממושכים, שיקום ועוד. מדובר בתופעה מדאיגה".

על פי הנתונים שרוכזו ברמב"ם, נרשמות מגמות נוספות. ממוצע הגילאים של הפצועים אשר הגיעו השנה לרמב"ם הינו צעיר ועומד על 32 שנים, כאשר 67 אחוז מהפצועים הם בני 20 ע ד 40 בלבד. 9.5 אחוז מפצועי הירי שהגיעו לרמב"ם הם בני 19 או פחות. רק בתחילת השבוע שעבר פונה לרמב"ם צעיר בן 18 עם פציעת ירי,  ופצוע נוסף בן 38.

בגזרת חומרת הפציעות נרשמת עלייה גם כן, כאשר יותר פצועי הירי קשים הגיעו ב-2019 לחדר ההלם ברמב"ם מאשר במהלך השנתיים הקודמות.

82 אחוז מפצועי הירי נזקקו לניתוחים דחופים, 16 אחוז נזקקו לניתוחים משולבים. בסך הכל בוצעו 74 פעולות ניתוחיות בפצועים הללו. בשל מורכבות הפציעות נרשמה במהלך השנה הנוכחית עליה במשאבי האשפוז בגין הטיפול בפצועי הירי, וכן עלייה בצורך באשפוז במחלקות הטיפול הנמרץ. למרות מאמציהם של צוותי הטיפול השונים, שישה מפצועי הירי שהגיעו לבית החולים נפטרו מפציעותיהם.

"בציבור הרחב מסתכלים על המקרים הללו כעל אפיזודה חולפת. עדכון בחדשות", אומר ד"ר באחוס, "צריך להבין שמדובר בפציעות שמצריכות טיפול ארוך ומסובך ומשליכות לא רק על הפצוע עצמו, אלא על מעגלים נוספים: המשפחה, הסביבה, העבודה. מעבר לפגיעה הפיזית, ישנה גם טראומה נפשית ואיכות חיים שנפגעת. מדובר במצב שמחייב התערבות של גורמים מקצועיים רלוונטיים בתוך בית החולים ומחוצה לו. נוכח העלייה במקרים הללו, הרשויות צריכות להתערב ולפעול באופן רציני וארוך טווח כדי למגר את התופעה".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *