במעט מאוד מקרים בית משפט העליון הופך לחלוטין פסיקה שמתקבלת בבית משפט המחוזי. יש לא מעט מקרים של התערבות נקודתית, או בקשה לבחינה חוזרת של חומר הראיות, אך מהלך של קבלת החלטה הפוכה ב-180 מעלות אינה דבר של מה בכך. מקרה שכזה התרחש (שני, 30.12) כאשר השופטים יוסף אלרון, מני מזוז ועופר גרוסקופף, החליטו לקבל את ערעור המדינה ולהרשיע פה אחד את תושב הצפון שביצע עבירות מין בבנות משפחתו הקטינות במשך שלושה עשורים. הנאשם זוכה מחמת הספק לפני כשנה בבית המשפט המחוזי בחיפה.
שופטי העליון כתבו בפסק הדין על ההחלטה הלא פשוטה שהתקבלה, להפוך את פסק הדין שהתקבל בבית המשפט המחוזי: "המערערת עצמה מכירה בכך כי היא ניצבת בפני משוכה גבוהה בבואה לערער על הכרעת דין מזכה שניתנה פה אחד, כאשר שופטי המותב קמא התרשמו באופן ישיר ובלתי אמצעי מהעדים שהעידו בפניהם ומהראיות הרבות שהוגשו להם. משוכה זו גבוהה אף יותר בשל כך שהעבירות שיוחסו למשיב הן עבירות מין בתוך המשפחה, וכאשר מטבע הדברים מדובר בהכרעה בין שתי גרסאות נוגדות, ולכן יש חשיבות מיוחדת להתרשמותה של הערכאה הדיונית ממהימנות עדותם של נפגעי העבירה. יחד עם זאת, אחד החריגים הידועים לכלל אי-התערבותה של ערכאת הערעור בממצאי הערכאה הדיונית, הוא כאשר ממצאים אלו מתבססים על שיקולים שבהגיון או מסקנות משפטיות שגויות".
על פי פסק הדין, הנאשם בעל פעמים רבות בת משפחה קטינה וביצע בה מעשי סדום, בהיותה ילדה בת 8-13. בפסק הדין מתוארים האישומים הקשים שביצע הנאשם פעם אחר פעם במשך חמש שנים. בהמשך הנאשם עבר לבצע עבירות קשות דומות בקרובת משפחה שנייה, בהיותה בת 12. בחלוף השנים הנאשם ביצע עבירות מין בקרובת משפחה שלישית בהיותה בת תשע. הנאשם אף פגע מינית בבת משפחה נוספת, אך עניין זה התיישן, ולכן לא ניתן להרשיע בגינו.
השופט אלרון, אליו הצטרפו להחלטה השופטים מזוז וגרוסקופף, קבע בצורה נחרצת בפסק הדין: "לאחר שבחנתי בדקדקנות את מצבור הראיות שנפרש בבית המשפט המחוזי, מצאתי כי הונחה תשתית ראייתית מוצקה לחובת המשיב, שאינה מאפשרת להסיק כל מסקנה אחרת המתקבלת על הדעת, מלבד זו שלפיה המשיב ביצע את העבירות המיוחסות לו. עדויותיהן של הנפגעות תמכו וחיזקו זו את זו, וניתן היה לזהות קו אחד רציף המחבר ביניהן. קו זה נפרש אמנם על פני למעלה מחצי יובל שנים, אך מלמד על דפוס התנהגות אחיד של המשיב: ניצול הזדמנויות של מפגש משפחתי יום-יומי עם בת משפחה קטינה, רגעי או מתוכנן, לצורך סיפוק תאוותיו המיניות. בחינה מצרפית של כל העדויות על מעשיו הדומים של המשיב, מאששת אפוא את המסקנה ההכרחית בדבר הרשעתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום".
בית המשפט העליון דחה את כל טענותיו של הנאשם וביניהן את הטענה, לפיה המתלוננות תיאמו ביניהן גרסאות, וקבע בעניין זה, כי "הדמיון בין הגרסאות של בנות המשפחה המתלוננות עומד במקרה זה דווקא לחובתו של המשיב, שכן ניתן לייחסו לדפוס פעולה שיטתי מצד המשיב, אשר פגע במספר בנות משפחה תחת אמתלות דומות ותוך ניצול ההזדמנויות שנקרו בדרכו בחיק המשפחה".
את המדינה יצגו בהליך הערעור עו"ד נעמי גרנות ועו"ד עילית מידן מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ועו"ד ענבל ברנסון מפרקליטות מחוז חיפה. התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך שמיעת טיעונים לעונש וגזירת דינו של הנאשם.
סנגורו של הנאשם, עו"ד מיכאל כרמל, אמר בתגובה: "מדובר בהחלטה לא נכונה של בית המשפט העליון. לצערי שיטת המשפט בישראל לא מאפשרת לנאשם שזוכה פה אחד במחוזי לערער על קביעות שגויות של בית המשפט שזיכה אותו. המערכת שלנו מוטת הרשעות ושופטים פוחדים לצערי לזכות בתיקי מין מחשש לעתידם המקצועי ולשמם הטוב".
