ארבע וחצי שנות מאסר לחקלאי שהפעיל את חממות הקנאביס הגדולות בתולדות המדינה

שתף כתבה עם חברים

דוד בלחסן הודה והורשע בגידול מריחואנה בחממות החקלאיות במושב ניצני עוז. השופטת ציינה כי אילו כמות זו היתה מופצת, היתה מביאה ל"הצפה של ממש בשוק הסמים"

אחת החממות בניצני עוז (צילומים: דוברות המשטרה)

בית המשפט גזר ארבע וחצי שנות מאסר על דוד בלחסן, חקלאי בן 44 מניצני עוז, שהודה והורשע בחלקו בגידול כמות ענקית של מריחואנה בשתי חממות ענק במושב שבשרון. בלחסן אמנם הודה במיוחס לו בתיק, אולם הוא עשה זאת בתום משפט הוכחות ולאחר שלבית המשפט הגיעו לא מעט עדים אשר סיפרו על "מעבדת המריחואנה הגדולה ביותר שנתפסה אי פעם במדינת ישראל".

לכתבה על כתב האישום המקורי בפרשה – לחצו כאן.

בלחסן, גרוש ובן זוגה של שוטרת לשעבר, הוא חקלאי ובן להורים חקלאים. לאחר שירותו הצבאי פתח עסק לפיתוח ואחזקות גינון, ולפני יותר מעשור עבר לייצור ופיתוח צמחים ושתילים. לאחר שהשותפות העסקית שלו עלתה על שרטון במקביל לגירושים שעבר – הוא נכנס לחובות עתק ובאפריל 2015 הוכרז על ידי בית המשפט כפושט רגל.

לאחר פשיטת הרגל, בלחסן התגורר במשק בבעלות משפחתו ברחוב הפרחים בניצני עוז, ובחודש מאי 2016 רכש שתי חממות המשתרעות על פני כ-3.8 דונם, תמורת 212 אלף שקל במזומן. החממות שימשו את בלחסן למשתלה חוקית במשך כשנה, אולם לאחר מכן הוא נענה להצעה שקיבל ממקורב אליו, והחממות הוסבו לגידול קנאביס. בחממות עבדו בגידול הקנאביס מספר אנשים, ביניהם חמשת הנאשמים האחרים בתיק – מתניה גונן, יעקב קינן, עמיר חדד, גל ביטון, יותם אונגר ועובדים נוספים שזהותם אינה ידועה. אלה לנו במתחם מגורים בקרבת החממות, וקיבלו שכר עבודתם.

צפו בסרטון: חממות המריחואנה הענקיות בניצני עוז

כתבי האישום בתיק הופרדו כך שבלחסן נאשם בכתב אישום אחד, וחמשת האחרים הואשמו בכתב אישום נפרד. לפי כתבי האישום, החממות חוברו פיראטית לרשת החשמל ובדרך זו נגנב חשמל בשווי של כ-100 אלף שקל. כמו כן צוין בכתב האישום נגד בלחסן, כי במשתלות הורכב ציוד בשווי כולל של יותר מ-313 אלף שקל. במסגרת עבודתם ניהלו העובדים בחממות יומן שתיעד את פעילותם. הם ובלחסן גידלו והפיקו את הסמים במשתלות במשך כארבעה חודשים, עד ספטמבר 2016. אז, עם פשיטת המשטרה, נתפסה כמות ענקית של מריחואנה: 3.4 טון בשווי שוק של למעלה מ-180 מיליון שקל.

במעמד הטיעונים לעונש, הפרקליטות הדגישה כי "מדובר במעבדה הגדולה ביותר שנתפסה בישראל, ועד היום טרם נדון מקרה בהיקף דומה בבתי-המשפט השונים". עוד נטען כי כמות הסם בתיק זה גבוהה יותר מכל הקנאביס שנתפס בישראל במהלך כל שנת 2013, או בכל שנת 2014. כמו כן הצביעה הפרקליטות על משאבים אדירים שהמשטרה נאלצה להשקיע לצורך תפיסת המעבדה, לא רק בכוח אדם אלא אף בכל הקשור ללוגיסטיקה ואמצעים לאחסון הסמים והציוד. בלחסן, ציינה הפרקליטות, סיפק חממות מוכנות וציוד חקלאי במסווה של משק לגיטימי ונורמטיבי. לבסוף עתרה הפרקליטות להטיל על בלחסן בין שמונה ל-12 שנות מאסר, כמו גם קנס של 10 מיליון שקל.

דוד בלחסן (בצילום הקטן) כאשר ברקע פשיטת המשטרה על אחת החממות

סנגוריו של בלחסן – עורכי הדין ששי גז, פרח ארוך, מתן סדן ועידן שני – טענו כי פיצול כתבי האישום הביא לאבסורד וסתירות. לטענתם, הנאשמים האחרים הורשעו בכתב אישום מקורי חמור בהרבה מכתב האישום המתוקן שבלחסן הורשע בו. למרות זאת, הם נידונו לעונשי מאסר קלים יותר מזה שדרשה הפרקליטות לבלחסן.

כך למשל, בעוד שהחמישה הורשעו בגידול על פני שבעה דונם, במשפטו של בלחסן תוקן כתב האישום כך שכלל 3.8 דונם בלבד. בנוסף, כמות המריחואנה שנתפסה לפי הרשעתו בלחסן היא 3.4 טון, בעוד שבתיק המקביל הורשעו האחרים בגידול 5.5 טון בשווי מוערך של 350 מיליון שקל. זאת ועוד, על "העובדים" הוטל בתיק המקביל קנס מוסכם של 40 אלף שקל לכל אחד, מה שלא מנע כאמור מהפרקליטות לבקש שיוטל קנס גבוה בהרבה על בלחסן. הסנגורים הוסיפו וטענו כי לאחר שסיפק את החממות, בלחסן "יצא מהתמונה" ולמעשה נוצל על ידי האחרים. לפיכך, הסנגורים עתרו להסתפק בעונש של שמונה עד 30 חודשי מאסר בפועל, ובכל מקרה לא עונש חמור יותר מאלו שנגזרו על הנאשמים האחרים.

לכתבה על גזרי הדין של הנאשמים האחרים – לחצו כאן.

לבית המשפט הוצגה פעילותו של בלחסן מאחורי הסורגים. בין היתר, עובדת סוציאלית הציגה מסמך לפיו הוא משמש כתומך לאסירי השגחה ועושה תפקידו באופן משביע רצון. היא סיפרה כי בחודש אוגוסט 2017 הוא אף הציל את חייו של אסיר שניסה להתאבד. זאת ועוד, סופר לבית המשפט כי בלחסן השתלב בקבוצת תמיכה, השתתף בסדנאות והביע מוטיבציה להשתלב בטיפול.

בלחסן עצמו אמר לאחר הטיעונים תוך כדי בכי: "אני אומר לבן שלי כל הזמן כי ביצעתי טעות מוסרית וערכית וחינוכית גדולה מאוד. עשיתי טעות קשה מאוד".

השופטת דנה מרשק מרום

השופטת דנה מרשק מרום הדגישה את הכמות האדירה של המריחואנה, שהיתה לדבריה מביאה ל"הצפה של ממש בשוק הסמים" אילו היתה מופצת. עם זאת היא ציינה, כי בפועל הסמים נתפסו בטרם הגיעו למפיצים או למשתמשי קצה. "מאחורי מפעל הגידול עומד מניע של בצע כסף, ככל הנראה על רקע קיומם של חובות (כך לטענת הנאשם), ואין לקבל את טענת ההגנה כאילו דמותו של 'החקלאי הכושל' הביאה לכך שהנאשם פעל במצב שבו לא היה לו כל מוצא אחר, כנסיבה לקולא". השופטת ציינה כי אף לפי עדות בלחסן עצמו, הוא אמור היה לקבל סכום שבין 200 אלף ל-400 אלף שקל (בנוסף למקדמה שקיבל על סך 40 אלף שקל) אם המיזם היה מגיע לשלב שבו היה "מצליח".

השופטת הגיעה לבסוף למסקנה כי יש לקבל את גישת הפרקליטות ולקבוע כי חלקו של בלחסן  באירוע גדול וחמור מזה של "העובדים". היא קבעה אמנם מתחם ענישה של שבע עד 10 שנות מאסר, אולם הסכימה כי אי אפשר להתעלם מגזר הדין בעניינם של הנאשמים האחרים, שבתחילת 2018 נידונו לעונשי מאסר של 28-32 חודשי מאסר. "מתעוררת תחושת אי-נוחות מן העובדה שקיימים פערים בעובדות כתב-האישום בתיק המקביל לעומת כתב האישום בעניינו של הנאשם", אמרה השופטת, ולבסוף החליטה להטיל על בלחסן ארבע וחצי שנות מאסר מיום מעצרו בסוף ספטמבר 2016. כמו כן הוטלו עליו מאסרים מותנים וקנס של 60 אלף שקל.

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות