כנס עו"ד משפחה 2022: ניכור הורי – סיפורים מהחיים והאמת המשפטית

שתף כתבה עם חברים

השימוש המרושע של אימהות (בד"כ) בפגיעה מינית של האב בילד כדי להסתיר את התנכרותן, עד שאפילו ברבני מתחילים להתייחס ברצינות לתופעה, שגם במשטרה לא יודעים להכריע בה בעידן שבו מדווחים על נתון מזעזע של 140 אלף ילדים שנפגעים מינית כל שנה * וגם, החובה לקרוא את "נאום ההורה המתנכר" של יהודה אטלס

כנס אילת ניכור הורי – עו"ד ד"ר יאיר שיבר, הדיין יאיר בן מנחם, השופטת מירה דהן (פוסטה)

אחד הנושאים הכי מדוברים ומתפתחים בתקופה האחרונה בתחום דיני המשפחה הוא זה של הניכור ההורי.
עו"ד ד"ר יאיר שיבר נבחר להנחות מושב על הנושא תחת הכותרת הספקנית משהו: "בין ניכור הורי להתנכרות- סיבות, דרכי אבחון וטיפול אלטרנטיבי".

ניצול טענות לפגיעה מינית לצורך הפסקת זמני שהות
השופטת מירה דהן, סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הציגה את הנושא מנקודת מבטם של שופטי המשפחה והכלים העומדים לרשותם.
לדבריה, אם נושא הניכור ההורי עולה בשלב הראשוני להליך, קובעים לאלתר במסגרת ישוב הסכסוך דיון במשבר הנקודתי, ולרוב ניתן להגיע לפתרון בסוגייה.
לעומת זאת, יש הורים שהתגרשו לפני מספר שנים ורק עם הזמן התפתחו תופעות של ערעור הילד על סמכות האב. כאן גם קובעים דיון נקודתי אבל אם מתברר שמדובר בנקודת משבר מהותית יותר מפנים לטיפול המלווה בהסברה.

לפי השופטת דהן, ישנם תיקים בהם השופט מזהה שכבר בתביעה הראשונה אחד ההורים מסרב להסדרי שהייה של הילד עם ההורה השני, והפניית המשפחה לתסקירים ולמומחים אינה מפסיקה את תופעת הניכור.
"מה שעצוב הוא שהורה מנכר אינו מודע לכך והוא ונלחם בכל נפשו נגד חידוש הקשר של הילד/ה עם ההורה השני", אומרת השופטת דהן ומפנה לאחת האמהות שאמרה: "אם המטרה היא שהקשר יחודש עם האב, אני מוותרת על מזונות."

השופטת דהן מציגה את מה שידוע בקרב העוסקים בתחום: "נשק יום הדין הוא טענה לפגיעה מינית (בדרך כלל של האמא כלפי האבא, ד"ל). כאן באופן אוטומטי יש עצירה של זמני השהות. אם האבחון בהמשך מעלה שאין פגיעה כזאת ואין מסוכנות, בודקים אם יש ניכור הורי (מצד האמא), אבל גם אם מתגלה שאכן כך כבר קשה מאוד להביא לחידוש הקשר התקין".
בכך, מודה השופטת דהן, כי הכלים העומדים לרשות השופטים לא תמיד מביאים להצלחות.

פצעים ביולוגיים ברקמת המוח בילדים שעברו פגיעה מינית
פרופסור רחל לב ויזל, עובדת סוציאלית וחוקרת, מטפלת משפחתית מומחית בטראומה וצמיחה, אלימות במשפחה, פגיעה מינית בילדות ודיסוציאציה, הציגה ממצאים אודות ילדים שעברו פגיעה מינית בילדות ומזהירה: "אסור שיהיה קשר בין פגיעה מינית, לניכור הורי!".
פרופסור לב ויזל הביאה נתון מזעזע לפיו כ-140 אלף קטינים נפגעים מינית בשנה, אך רובם לא מדווחים על ידי הילדים מפחד או מבושה, ככל שהפגיעה היתה יותר קשה כך מוכנות הילד לשתף אפילו בחקירת ילדים היא קטנה יותר. חמור מכך, החוקרת הציגה הדמיות אודות ממצאים על פצעים ביולוגיים שנוצרו ברקמת המוח עקב פגיעה מינית, מה שמחדד את המסר נגד השימוש בטענות לפגיעה מינית כדי להסתיר ניכור הורי.

דיין רבני: בידוד נושא הניכור מנושאים אחרים כמו רכוש וגירושין
"ילד הסובל מניכור הורי עלול להיות יתום חי!", כך היטיב לתאר הדיין יאיר בן מנחם מבית הדין הרבני תל אביב. "לפעמים אני מקבל חוות דעת בה נכתב שאומנם לא נמצאו ממצאים אודות מסוכנות, אך יש בחוות דעת 'אבל' גדול, כלומר המומחה משאיר לי, הדיין, רמז שאולי כן קיימת מסוכנות, ואסור שזה יהיה משפטית כי הורה עלול להפוך לשכול.
"לפעמים סוגרים תיק בהיעדר ראיות שמבחינתי לא אומר דבר, להבדיל מסגירת תיק בעילת חוסר אשמה. לעיתים ההורה המחזיק בילד מבקש להמתין לסיום ההליכים בערכאה אחרת או במשטרה, וזה לוקח זמן ועלול להפוך את המקרה לאבוד. הילד הופך להיות בלב הקונפליקט ולכן דבר ראשון אני מבודד את הנושא מהנושאים האחרים כגון רכוש וגירושין כי אלו דיני נפשות והזמן קריטי.
"אם אני מרחיק הורה בצו הרחקה הפכתי אותו להומלס ואולי על לא עוול בכפיו. יש לקיים דיון ראשון תוך ארבעה ימים. אחר כך אשאף לאחידות המערכות".

עו"ד שיבר מקשה על הדיין: "איך פקידות הסעד בודקות את הטענות?"
"אינני יכול להסתמך רק על יחידת הסיוע", מגיב הרב בן מנחם. "חשוב שיתוף גם של מרכזי מומחים, ואחרי חוות הדעת אשקול העברת משמורת".
עו"ד שיבר אינו מרפה ושואל את הדיין, אם בית הדין העביר משמורת אי פעם.
הרב בן מנחם משיב: "ילד אינו חפץ שנעבירו מפה לשם. יחד עם זאת, מבחינתי הורה מנכר הוא הורה מתעלל, ובמקרה של הורה שהמציא פגיעה מינית בהחלט תיתכן העברת משמורת. אומנם העורך דין מייצג את הלקוח, אך כשמדובר במקרים אלו אני מבקש מעורכי הדין להיות officer of the court." בסיום דבריו מודה הרב בן מנחם, שהשימוש בכלי של אפוטרופוס לדין אינו שכיח בבית הדין הרבני וכי יש מה לשפר מבחינה זו.

הדיין יאיר בן מנחם

המשטרה מתייעצת עם עובדת סוציאלית ומחליטה אם לסגור תיק
עו"ד אחמד רסלאן סיפר שכאשר מוגשת תלונה למשטרה בנושא פגיעה מינית, החוקרים לעיתים נעזרים בחוות דעת של עובדת סוציאלית, על מנת להבין מה מניע את התלונה והאם המקור בסכסוך הוא במשפחה.
המנחה עו"ד שיבר הגיב על כך בסוג של זעזוע: "אתה אומר דברים חמורים… שפקידת סעד מתערבת בחקירה ואומרת שזה בגלל סכסוך, ואז המשטרה מחליטה בעקבות זאת לסגור את התיק!"
עו"ד רסלאן משיב, שזה ניתן לערעור.
השופטת דהן מבהירה, כי המשטרה מעבירה לחוקר ילדים ואם יש ציורים, תמונות או אמירות שמעלות חשש לפגיעה מינית, המשטרה עצמה תגיש כתב אישום. "האגודה להגנת הילד (אל"י) מדווחת על החשש, אם יש ספק הוא פועל להגנת הקטין", הוסיפה השופטת דהן וסיימה בקריאה המסורתית להפנות את התקציבים להגברת הגורמים הטיפוליים.

אפוטרופוס לדין: קשה להיות ילד להורה מנכר, מאשר להורה מת
עו"ד אהובה יששכר ממשתתפי המושב מתמנה לעיתים על ידי הערכאה השיפוטית להביא את קולו של הילד, בכובעה כאפוטרופוס לדין. עו"ד יששכר מספרת על תופעת הניכור מנקודת מבט זו: "אני עורכת דין ולא מטפלת, ויש מקרים שקשה לזהות בבירור אם יש ניכור".
השופטת דהן מבקשת לציין בהקשר זה, כי יש פסיקה של המחוזי תל אביב לפיה עיקר התפקיד של אפוטרופוס לדין הוא להשמיע את קולו של הילד, ולא לקבוע את טובתו.
עו"ד יששכר מציגה את הקשיים של האפוטרופוס לדין: "לרוב הילדים מבולבלים ונקרעים בין שני ההורים, ובעיקר קשה לזהות פגיעה מינית. גם מקרים כגון הורה מקלל או מרביץ קשים לזיהוי. מחקרים מראים שיותר קשה להיות ילד להורה מנכר, מאשר להורה מת, כי בניכור הילד לא רואה שום דבר חיובי אצל ההורה המנכר".
עו"ד יששכר הדגימה מקרה בו ילד הוצא למרכז חירום לשלושה חודשים והמרכז לא תרם לו דבר, להיפך. שם הוא למד להתנהג כמו עבריין – מה הפתרון?
"יש צורך במרכז טיפולי פרטי בו אפשר לעבור טיפול בלי רעשי רקע של ההורים" אמרה עו"ד יששכר, וסיימה בציטוט מ"נאום ההורה המנכר" של יהודה אטלס ,האיש מאחורי הקלאסיקה "והילד הזה הוא אני" שידע נפש של ילד:

נאום ההורה המנכר/ יהודה אטלס
הָאִישׁ הַהוּא
הַקְשִׁיבִי, בִּתִּי, לְמָה שֶׁאִמָּא אוֹמֶרֶת עַכְשָׁו:
אַבָּא שֶׁלָּךְ לֹא אוֹהֵב אוֹתָךְ, גַּם אִם פַּעַם אָהַב.
מֵאָז שֵׁיֵּשׁ לוֹ בַּחוּרָה חֲדָשָׁה, דִּירָה חֲדָשָׁה וְיֶלֶד,
אַתְּ הַדָּבָר הָאַחֲרוֹן שֶמְּעַנְיֵן אוֹתוֹ בַּחֶלֶד.
הָאִישׁ הַהוּא, שֶׁשִׁקֵּר, הֵפֵר הַבְטָחוֹת וְזָנַח,
עָזַב לֹא רַק אוֹתִי – הוּא עָזַב גַּם אוֹתָךְ.

אֶת הַטִּפּוּס הַהוּא, שֶׁחוֹבֵר לְפוֹשְׁעִים וְזוֹנוֹת,
שֶׁכָּל חֹדֶש גַּם מְאַחֵר לְשַׁלֵּם מְזוֹנוֹת,
עָלַיִךְ לִמְחֹק מֵהַלֵּב, לְהַשְׁמִיד, לְסַלֵּק,
לְנַתֵּק עִמּוֹ כָּל קֶשֶׁר, לִמְחוֹת אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק,
לֹא לְהַזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ, לֹא פְּגִישׁוֹת אוֹ בִּקּוּרִים,
שֶׁיֵּחָנֵק מִי שֶׁנָּטַשׁ אוֹתָנוּ וְנוֹתֵן חֵילוֹ לְזָרִים,
לִמְחֹק גַּם אֶת סַבָּא חַיִּים וְאֶת סָבְתָא אֶסְתֵּר,
כְּדֵי שֶׁסִבְלָם שֶׁל הוֹרָיו יִקְרַע אֶת לִבּוֹ עוֹד יוֹתֵר.

כְשֶׁיִּשְׁאֲלוּ אוֹתָךְ בַּמִשְׁטָרָה מָה עָשָׂה לָךְ הַנֶּאֱשָׁם,
תַּגִּידִי: כֵּן, הוּא נָגַע בִּי, פֹּה, וּפֹה, וְשָׁם;
אֲפִילוּ אִם, בֵּינֵינוּ, לֹא קָרוּ כָּאֵלֶּה דְּבָרִים,
אֲנִי רוֹצָה שֶׁהַשּׁוֹפְטִים יִקְרְעוּ אוֹתוֹ לִגְזָרִים,
שֶׁהוּא יֵרָקֵב בַּכֶּלֶא אַחֲרֵי שֶׁיִּפְסְקוּ: חַיָּב!
וְשֶׁלֹא יִזְכֶּה לִרְאוֹת אוֹתָךְ עַד סוֹף חַיָּיו.

לָאִישׁ שֶׁעָזַב אוֹתָנוּ וְהֵקִים מִשְׁפָּחָה אֲחֶרֶת
לֹא אֶסְלָח לְעוֹלָם, נְאוּם הָאֵם הַמְּנַכֶּרֶת,
וְלָךְ, הַבַּת שֶׁאָהַב, כָּל עוֹד יִהְיֶה בִּי כֹּחַ,
לֹא אֶחְדַּל שׁוּב-וְשׁוּב לַעֲשׂוֹת שְׁטִיפַת-מֹחַ,
כְּדֵי שֶׁיֵדַע הָאִישׁ הַהוּא, שֶׁפַּעַם הָיָה לִי חָתָן,
שֶׁנִּקְמַת אִשָּׁה שֶׁנִּנְטֶשֶׁת עוֹד לֹא בָּרָא הַשָׂטָן.

עם סיום הקראת מילות השיר המצמרר עו"ד ד"ר שיבר שיתף את הקהל: "המסר שקיבלתי הוא שלא כדאי להתגרש", ועורר צחקוקים בקהל. מצחיק?

* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות