לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
אדיר בן לולו – משרד עו"ד
פלילי | תעבורה | אזרחי
מוטאי-מצגר-גרבאווי
תעבורה | תאונות דרכים | נזקי גוף | ייצוג שוטרים וסוהרים
אורי קינן ושות' – משרד עו"ד ונוטריון
פלילי | צווארון לבן | כלכלי | מיסים והלבנת הון

כרוניקה של תאונה ידועה מראש

עו"ד אייל בסרגליק מפרט את נורות האזהרה לפני האסון הכבד במירון, מזכיר את ההיסטוריה הבעייתית של ההר הקדוש ומציע לא להאשים את הש"ג
טקס הדלקת נרות לזכר הרוגי אסון מירון (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

מודה אני, איני זר לוועדת בדיקה ממשלתית. בשנת 2006, עת ייצגתי את מי שהיה אז מפקד מחוז ירושלים, אילן פרנקו, שבהמשך מונה לסמפכ"ל המשטרה, כששאר בכירי המשטרה הודחו או התפטרו, בעקבות הוועדה שהוקמה בעקבות רצח מר פנחס בוחבוט ובהמשך רצח השוטר צחי בן אור.

כמו כן מודה אני, כי איני זר לתופעת האשמת הש"ג המחמירה מיום ליום. כמי שהוביל את התיק של החייל אלאור אזריה בערכאה הראשונה, ברור שהכי קל להאשים את הש"ג באירוע מורכב שיצא מכלל שליטת הצבא בחברון, כאשר כל מערך המפקדים שלו לא התנהל, וכאשר במקביל להאשמתו באירוע של הריגת מחבל – למדנו שנעשו פעולות נרחבות בשל החשש למטען אשר על אף ביצוען – הצבא טען שלא היה כל חשש למטען וניהל הליך מסועף בעניין, עד שבגזר הדין קיבלו (בניגוד להכרעת הדין) את עניין זה.

הגיע הזמן ללמוד מטעויות העבר, להפסיק לשים פלסטר, ולטפל בבעיה מהשורש!
בהר מירון, נערכת מדי שנה מדורת ל"ג בעומר, ההילולה המונית בקבר הרשב"י, רבי שמעון בר יוחאי. שנים על גבי שנים, מתריעים גורמים שונים על התשתיות הלקויות במתחם, כולל דו"ח מבקר המדינה משנת 2008, וכנראה גם בדו"ח הקרוב, יתייחסו למצב.

במדינתנו אוהבים את גישת ה"יהיה בסדר" על פני הסדרה שיטתית, אחראית, מסודרת.
אסון מירון הינו אסון מיותר, צפוי מראש. עוד משנות ה-50 המדינה מנסה להסדיר את ניהול קבר הרשב"י, אולם בוחרת להיכנע לתכתיבים או לא לקחת אחריות.
מדובר באסון האזרחי החמור בתולדות מדינת ישראל, וטוב עשו קברניטי המדינה, כאשר קראו ליום אבל לאומי.

תוצאת העניין – היעדר משילות וכללי בטיחות, אין שמירה על אף אחד מהחוקים הנוגעים לבריאות, כיבוי אש, תכנון ובניה, עתיקות. שמעון לביא – מפקד מחוז הצפון, היחיד שלקח אחריות מלאה לכל האירוע מתחילתו עד סופו, לטוב ולרע בשל יושרה מקצועית אך יש להדגיש כי פעולה זו אינה הופכת אותו לאחראי על האירוע, בוודאי לא בלעדית.

האסון – היה עניין של זמן. מטרת מאמר זה, הינה שלא יתאפשר פלסטר נוסף, אולם גם שלא ימצאו שעיר לעזאזל, בזמנו של ניצב פרנקו – ניסו להפוך גם אותו לכזה, אבל הוא נלחם ובצדק על חפותו, ובאמצעותי גם הצליח.

להתנערות המדינה ממירון היסטוריה ארוכת שנים:
בשנת 1911, בדיוק לפני 110 שנים מרפסת שקרסה בשל הדוחק בהילולה בהר מירון גרמה ככל הנראה לנפילה של כ-100 אנשים מהגג ו-11 מהם נהרגו.
החשש מאירוע נוסף שכזה, בשל תשתיות רעועות, ליוותה את האתר עשרות שנים אך איש לא עשה מעשה בשל הוויכוח הכפול על הסדרת ההיבט התכנוני שנגע גם לנושא התשתיות (וכפועל יוצא לבטיחות המבקרים במתחם) מחד והצד הנוגע לשליטה במתחם, הבעלות עליו וניהולו מאידך. מקור הבעלות על הנכס היא ההקדש הספרדי וההקדש האשכנזי של צפת ועם השנים ,בשל פיצול של הקדשים והיאחזות של מספר ארגונים במקום, מתנהל החל משנת 1998 דיון משפטי בסוגיית הבעלות במתחם בין ארבעה גופי הקדש שונים, שהינם התפצלויות של ההקדש הספרדי והאשכנזי הוותיקים.

פורסים אלונקות בהר מירון (צילום: תיעוד מבצעי מד"א)

בשנת 2008 מפורסם דו"ח של מבקר המדינה, אשר גם בגינו לא נעשה דבר. בדו"ח הנוקב נרשם בין היתר: "ריבוי המחלוקות והתביעות המשפטיות על הבעלות על מתחם רשב"י ועל ניהולו מונע זה שנים רבות הפעלה יעילה ותקינה של המתחם ומקשה את פיתוחו… רמת התחזוקה של מבנה רשב"י נמוכה ואינה הולמת את קדושת המקום". באותה שנה החליט בית המשפט העליון על מינוי ועדת בת חמישה חברים שנקראה "ועדת החמישה" (אחד מכל גוף הקדש, ונציג המדינה כיו"ר, עם קול מכריע), שתנהל את המתחם. במשך שנים עבדו הרשויות על תוכנית מתאר להסדרת המתחם, כדי שהאירוע לא יקרה וקליטת המבקרים תיעשה בצורה תקינה ובטוחה. זו אושרה במרץ 2008, אולם התנאים להבטחתה, בין היתר תוך גריעת שטח שמורת הטבע הסמוכה, לא קוימו.

בשנת 2013 חתם שר האוצר יאיר לפיד על צו להפקעת שטח המתחם והעברתו לניהול חברה ממשלתית, תוך התחייבות שלא לפגוע בצביון המקום וקדושתו, אלא שבשנת 2016 התקבלה החלטת ביניים של בג"ץ ולפיה יש לתת הזדמנות למודל ניהולי שימנע את הפקעת המתחם וכך נתקע ההליך כולו.

בשנת 2018 תוכנית המתאר לקבר הרשב"י הסמוך למושב מירון, אושרה לאחר דיון בהתנגדויות בוועדה לתכנון ובנייה של מחוז צפון אך מעולם לא נכנסה לרשומות ולא קיבלה תוקף, בעת אישור התוכנית שנועדה לאפשר קליטה בטוחה של מבקרים במקום, היו מספר שלבים הכרחיים על מנת שהיא תיכנס לרשומות, העיקרי שבהם הוא גריעה משטח שמורת הטבע הסובבת את המתחם לטובת שטח התוכנית וכך במשך שלוש שנים לא ניתן היה לקדם את התוכנית מעבר לשלב האישור.

בפברואר 2020 הכיר בית המשפט העליון בהסדר גישור ניסיוני לתקופה של שלוש שנים לניהול המתחם עם מעורבות מוגברת של המדינה וההסדר קיבל תוקף של פסק דין אולם גם בעניין זה לא נעשה דבר.

במאי 2020, בשל התפרצות הקורונה, הגבילה המשטרה את מספר המשתתפים בהילולת רבי שמעון בר יוחאי ל־150 אנשים בלבד, והתקיימו שלוש הדלקות בלבד. עולה מכאן, שכאשר המשטרה רוצה, כך נעשה.

השנה, בעקבות נסיגת המגיפה והעובדה שמדובר באירוע המוני, החל לחץ בלתי פוסק לקיום אירוע רב משתתפים, שכפי הנראה, אף תרם לאסון. שר הפנים דרעי, השר לבטחון פנים אוחנה, הגיעו להסכמה על קיום האירוע במתכונת הרגילה, למרות התנגדות משרד הבריאות.

הלחץ הפוליטי גם הוא צריך להיחקר – כיצד אופשרה צפיפות רבה למרות שהמגיפה לא חלפה לחלוטין? כיצד אופשרה צפיפות רבה, כאשר בלתי אפשרי, פיזית, להכיל את כמות האנשים במקום כה רעוע.

באפריל 2021 מתכנסים ראש הממשלה נתניהו, שרי הבריאות, התחבורה, הפנים, מפכ"ל המשטרה ופרוייקטור הקורונה על מתווה שמאפשר הגעה ללא הגבלה של מתפללים. אמור מעתה – תפילה ללא הגבלה כן, שאר הארץ, לא. עניין זה כשלעצמו, צריך להיבדק לכל הפחות בוועדת חקירה ממשלתית. אילו הגבלות כן אושרו? הגבלת התקהלויות פר מתחם הדלקה, כלומר כמה אלפים בכל מתחם, כולל היכן שאירע האסון פסגת ההר.
עיקר ההתעסקות הייתה בקורונה, ולא בבטיחות ההר. שיטת ה"סמוך" היא השיטה.

מדוע סוכם כך מבלי לבדוק לעומק את התשתיות? התירוץ היה החזרה לשגרה וביטול חובת עטיית המסיכות במרחב הציבורי ובאמצע השתתפות של ראש הממשלה בישיבת סיעת יהדות התורה ודיון עימם בסוגיה.
ל"ג בעומר חל ביום שישי, סמוך לשבת, מה שצמצם עוד יותר את קיום האירוע ליום אחד בשל שבת, ולכן יותר אנשים צפויים היו להגיע. האם העניין והשלכותיו נבדקו?

נפרסו למעלה מ-250 אמבולנסים במקום, צוותים של עזר מציון, איחוד הצלה, פיקוד העורף חטיבת החילוץ וגם זק"א ו-5,000 שוטרים. המשטרה ביצעה אין ספור "משחקי מלחמה" שדימו קריסות, לחץ, שריפה ומצבי קיצון כולל אירוע של מספר הרוגים. מדוע לא בדקו את האפשרות לקריסות ומנעו את האירוע? תרחיש דומה אם לא זהה, תואר גם על ידי ראש חטיבת האבטחה והרישוי במשטרת ישראל, תת-ניצב מוריס חן ששיבח את הפעולות המיידיות, אך אם חששו מכזה תרחיש מדוע איפשרו האירוע?

שוטרים ואנשי זק"א בזירת האירוע (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

די היה לראות בעומסים האדירים למירון כדי להבין שהשטח לא ערוך (אף לא יכול להיות ערוך) לכזו סיטוציה. עומס אדיר בתחבורה הציבורית, 24 רכבות פעילות, ולא בכדי, בשל הדוחק, הזהיר סגן ראש עיריית ירושליים, דודי דוייטש, שהוא נמחץ בצפיפות הרבה.

100 אלף איש, כבר היו כמה דקות לפני האירוע, 52 איש כבר קיבלו טיפול רפואי, ובכללם פעולות החייאה בגבר כבן 60, אבל אף אחד לא חשב לרגע לעצור. בסופו של יום, משטח המתכת היה חלקלק, החוגגים היו עם בגדי שבת, סוליות חלקות, וכנראה גם בקבוקי מים, והחלו ליפול כערימה אחת, שמוחצת האחת את השנייה. נוצרו גלים גלים, שהחלו לדחוף אחד את השני, איש על איש ואלו ואלו מחצו זה את זה, חלקם בבהלה, חלקם בחנק, חלקם בנפילה של אחרים עליהם.
תיאור מזעזע נוסף מההר, שומע בעברית מהולה באידיש, איך מתארים אירוע רב נפגעים.

חקירת האירוע הוטלה בשלב זה, בשל הטענות על מעורבות שוטרים, על מח"ש, אולם האירוע גדול על מידותיה בכמה מידות, עם כל הכבוד ולכן טוב עשה היועמ"ש (לאחר שגם כתבתי על כך בישראל היום) שהטיל את חקירת האירוע גם על המשטרה. גם אם יחקרו את השוטרים, עיקר החקירה צריכה להיות כלפי מקבלי ההחלטות בשנים האחרונות.

מבחינת המצב המשפטי שלא בחקירת מח"ש – יש לחקור: מדוע ההר הופקר לגורמים שאינם גורמים שלטוניים? מדוע ההר הופקר להקדשות שונות מהתקופה העות'מנית?

התוכנית להסדרת מתחם קבר הרשב"י אושרה כבר ב-2018 אך מעולם לא קיבלה תוקף.
לפני 30 שנים, הוקמה ועדה בראשות פליאה אלבק ז"ל, עודד וינר מנהל המקומות הקדושים, ואנשים נוספים והוגש דו"ח מסכם. הדו"ח קובע, כי האחריות צריכה לעבור למדינת ישראל, ואין שום צורך שגופים פרטיים ינהלו את המקום.
מלחמת ההקדשים השונים, שאינם אמורים לנהל את המקום, לא סייעה. קבר הרשב"י ממוקם בסמוך לישוב מירון ובשטח המועצה האזורית מרום הגליל. הוא נחשב לאתר הדתי השני בחשיבותו אחרי הכותל המערבי. את המקום פוקדים מידי שנה כ-2.5 מיליון מבקרים, ובשנים האחרונות (מלבד 2020 – שנת הקורונה) פקדו אותו כ-450 אלף איש במסגרת אירוע ל"ג בעומר. המספרים רק עולים עם הזמן. למרות חשיבותו והיקף המבקרים בו המדינה הפקירה את בטיחותם ובמשך שנים ארוכות מדי, נכנעה לסכסוכים משפטיים הנוגעים לו ולא לקחה אחריות והחלטות יישומיות שנוגעות בראש ובראשונה לבטיחות המבקרים. תוכנית המתאר שתואמה עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים הייתה אמורה לפתח את המקום כאתר דתי מרכזי ולתת מענה ראוי לצרכי המתפללים ביחד עם פיתוח והסדרת המקום לקליטת מבקרים ולשהייה שלהם במקום לאורך כל ימות השנה.

מלחמת הפוליטיקאים במשטרה- והמשטרה בעצמה:
כשם שבעניין זה, אני מניח, תחל מלחמת גרסאות, כך גם בתוך המשטרה החלה. הפוליטיקאים מאשימים את המשטרה. במשטרה מאשימים את הש"ג, שמעון לביא מפקד מחוז צפון מיהר לקחת אחריות לטוב ולרע על האירוע (יאמר לזכותו). אמש דוברת המשטרה, אמרה כבר שהדברים דווחו לשר אוחנה, ובכוונה מכוון השאירה את הדברים אמורפיים. יש לזכור כי האירוע הוצג והובא לאישורו של המפכ"ל שבתאי, שגם קיבל כל העת עדכונים בנוגע להכנות, והוא אף נכח באירוע וקיבל סקירה מקיפה על הנעשה בשטח .כל המטה הארצי התגייס לטובת האירוע וכולם צריכים להיבדק, לאחר שתסתיימנה הלוויות והשבעה. בסביבתו של המפכ"ל, רב-ניצב יעקב שבתאי, מנסים להרחיקו עד כמה שניתן מחיצי הביקורת אבל האחריות הינה של כולם, ויש לבדוק אותה בהקדם, בוועדת בדיקה ממשלתית לכל הפחות (וטוב עשה היועמ"ש שהוסיף לחקירה את המשטרה, כפי שטענתי במאמר הדעה ב"ישראל היום" בנושא).

הכותב, עו"ד אייל בסרגליק

כמי שייצג את ניצב אילן פרנקו בוועדת זיילר, וכמי שייצג גם את אלאור אזריה והוביל את הגנתו, אני רק מבקש, אל תאשימו את הש"ג, ואל תשימו פלסטר. תפעלו לתקן את המעוות, כדי שאסון כזה לא יקרה, בשנית.
אסיים את דבריי, בדבריו של ארתור רופין, אחד הנפגעים מהאסון ב1911: הוא תיאר בזיכרונותיו את האירוע ומתח ביקורת על היערכות מארגניו:
"לפתע נתמלטה צעקת־חרדה מגרונות הרבה. מעקה־האבן של גג נתמוטט, אנשים הרבה נפלו ארצה, על מרצפת־האבן שבחצר, ורבים מהם, גם רבים מן העומדים למטה, נפצעו ונהרגו אגב נפילה, או מחמת המפולת… קמה בהלה איומה. רופא לא היה במקום המעשה. מן ההכרח היה לשלוח שליח רכוב על סוס לצפת, להביאו משם, וכחמש שעות עברו עד שהגיע למקום… מששקעה אש המדורות שרוי היה המקום כמעט באפלה גמורה, וערימות הגוויות, נאקות הפצועים ויללות קרוביהם שיוו לו מראה של גיהינום… אך למרבה הרעה לא היו מים לנקות את הפצועים ולהשקות את הצמאים. רק למחרת היום ניתנה אפשרות להתחיל בהעברת הפצועים, על גבי אלונקות, לצפת… עורכי החגיגה לא התקינו עצמם אף כהוא זה לשיכון אלפי עולי-הרגל".
הכתובת, לגמרי הייתה על הקיר.

* הכותב הוא סניגור פלילי, מומחה ומרצה למשפט פלילי חוקתי וצווארון לבן, יו"ר הפורום הפלילי הארצי (במשותף) של לשכת עורכי הדין, ומייצגם של ניצב אילן פרנקו, ואלאור אזריה.

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן