![]() |
||
| רוני משיח בבית המשפט (צילום מסך מערוץ 2) |
רב פקד רוני משיח, מפקד יחידת "כרמל" לשעבר במשטרת התנועה הארצית, נשפט לשנתיים מאסר בפועל על קבלת מתנות משני "חברים" ששימשו מאעכרים עבור נהגים שביצעו עבירות תנועה. משיח קיבל פריטי לבוש, צעצועים, רהיטים ושלל מתנות באלפי שקלים, ובתמורה העניק טיפול מקל לנהגים שביצעו עבירות תנועה וזייף הליכי שימוע, שבסופם החליט שלא לפסול מנהלית את רשיונם. עונשו של משיח נגזר על הצד הקל, במסגרת הסדר טיעון, ולאור בקשת הפרקליטות לגזור עליו בין שנתיים לארבע שנות מאסר.
יחסי השוחד התקיימו בעיקר בין רפ"ק משיח לאבנר דהן, איש המשק של קבוצת הכדורגל מכבי קריית אתא. עשרות נהגים שעברו עבירות תנועה, בגינן נמסרה להם הזמנה לדין וניטל מהם רישיון הנהיגה או רישיון הרכב, פנו אל דהן ולמתווך נוסף בשם מופלח אבו ראס, כדי שיסייעו להם בהחזרת הרישיון. דהן הציג עצמו לעתים כעורך דין "בעל קשרים" במשטרה. דהן ומופלח פנו אל רפ"ק משיח, מפקד יחידת התנועה האזורית, על מנת שיערוך בעצמו שימוע מנהלי ל"אנשיהם", או שידאג מכל מקום כי רשיונם של הנהגים יושב להם.
משיח הורשע בעבירות לקיחת שוחד, זיוף מסמכים, מרמה והפרת אמונים ועבירות על חוק המרשם הפלילי. דהן ואבו ראס הורשעו בתיווך לשוחד. בלפחות 10 מקרים, רפ"ק משיח זייף הליכי שימוע ביחידת התנועה זבולון, שבהם הנהגים כלל לא הופיעו לפניו. הוא זייף דברים שאמרו לו – והחליט כפי שסוכם מראש עם המתווכים, או במקרים אחרים עם הנהגים עצמם ומקורביהם – שלא לפסול את הנהג מלהחזיק רישיון נהיגה. במקרים אחרים, פנה משיח לקצינים אחרים להקל בעניינם של הנהגים.
עבור פועלו, מפקד יחידת התנועה המיטיב קיבל מדהן את התשורות הבאות: תשלום חלקי עבור רכישת רהיטים ומנורה לביתו; חליפה; שלושה זוגות נעלי ספורט, מכנסיים וחולצות "טישרט" של חברת "אדידס"; נעלי התעמלות וכדורי רגל לילדיו; צעצועים; מגבות "כיתן"; תשלום בסך 1,000 שקל לתקליטן בבריתה של בתו; תיק בית ספר, קלמר ומשחק אלקטרוני; מוצרי בשר; תשלום על ארוחות במסעדות לילדיו; ועוד טובות הנאה בשווי 4,000 שקל.
![]() |
| הנאשם הרגיש "כל יכול" במשטרת התנועה (צילום ארכיון להמחשה) |
גם אבו ראס עשה לקצין כבוד: בשלוש הזדמנויות סידר לו ארוחות בבית הנהג שרישיונו הושב אליו; פעם נוספת ארוחה במסעדה וגלון שמן זית במתנה.
משיח (52) עבד כ-21 שנים במשטרה עד לפיטוריו. בעבר הוא זכה לשבחים, הוערך כשוטר מצטיין ואף היה מועמד ל"מצטיין הנשיא". בבית המשפט הוא הציג מכתבי הערכה שכתבו לו מפקדיו לאורך השנים. שירות המבחן התרשם כי הודאתו פורמאלית, מקלת ראש. לדברי בית המשפט, "בתפיסתו רואה הנאשם את המעשים העולים מכתב האישום, כמחוות חברתיות וכמצבים בהם הוא סייע לאחרים המקורבים אליו חברתית. הנאשם שב וחידד בפני שירות המבחן, כי לא עמד מניע כלכלי בבסיס ביצוע העבירות מאחר שמצבו הכלכלי היה יציב. יחד עם זאת, אישר הנאשם קבלת שוחד וטובות הנאה, כדרך לקבלת מענה לצורך רגשי של הכרה בכוחו. הנאשם תיאר, כי במסגרת עבודתו במשטרה התבססה אצלו התחושה כי הוא 'כל יכול'… בבסיס מעשיו עמד הרצון להוכיח שהוא בעל השררה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מבין באופן קוגניטיבי, כי חצה גבול, אך במקביל הוא נוטה לצמצם מחומרת העבירות ומתקשה להתייחס באופן מעמיק לתחכום ולתכנון הטמונים במעשיו. שירות המבחן סבור כי הרצון שהביע הנאשם לערוך התבוננות מעמיקה על מעשיו, מונע מאימת הדין".
![]() |
||
| עו"ד ציון שמעון |
הסנגורים של משיח, עו"ד חיים יצחקי ועו"ד יהל בן-עובד, ציינו כי משיח הכיר את דהן כאשר אירגן יום ספורט ליחידה, ולתפיסתו נרקמה "מערכת יחסים חברית". לדברי הסנגורים, ייתכן שתחילה הקצין "לא הבין כי הוא מקבל שוחד, שכן המתת התקבל כמתנות ולא בכסף שניתן לו באופן ישיר, דבר שלימד כי מדובר במחווה בין חברים". לטענת הסניגור, רק במהלך חקירותיו במשטרה הבין משיח כי למעשה קיבל שוחד. גם דהן, שיוצג על ידי עו"ד ציון שמעון, טען כי לא ידע שהוא מבצע עבירה של תיווך לשוחד, והשוחד מבחינתו התבטא בזוטות.
שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, רונית בש, כתבה בגזר הדין כי משיח "ניצל באופן מחפיר את מעמדו הבכיר כמי שאמון על אכיפת החוק, וביצע מעשים המערערים את האמון שרוחש הציבור למשטרת ישראל… אין צורך להכביר במילים באשר לחומרתה של עבירת זיוף המבוצעת על ידי קצין משטרה. מעבר לפגיעה בשלטון החוק, טמון במעשי העבירות שביצעו הנאשמים פוטנציאל מסוכנות של ממש… השבת רישיון נהיגה לעבריין תנועה, מבלי לאמוד כדין את מסוכנותו, עלולה להביא לקיפוד חיי אדם". בשקלול תפקודו הנורמטיבי של הקצין עד לביצוע העבירות ותרומתו לחברה, גזרה עליו השופטת בש שנתיים מאסר וקנס של 50 אלף שקל.
על דהן נגזרו שנת מאסר וקנס 50 אלף שקל ועל אבו ראס שעונשו ניתן מוקדם יותר הוטלו שמונה חודשי מאסר. עו"ד שמעון שייצג את דהן מסר: "אני שמח שבית המשפט התחשב בנסיבות האישיות של הנאשם ובננסיבות ביצוע העבירה וגזר עליו עונש קל".












