קשר דם

שתף כתבה עם חברים

גננת שנהגה לאחר לילה ללא שינה עקב טיפול באמה, גרמה לתאונת דרכים בה נהרגה האם * בבית המשפט היא הודתה במיוחס לה וסיפרה על הקשר ההדוק והטעות הקריטית. הסדר טיעון מקל הציל אותה ממאסר בפועל

teuna kesher dam shuki lerer 
 זירת התאונה (צילומים: שוקי לרר, www.hnn.co.il)

תושבת בני ברק, כיום בת 56, שהורשעה בגרימת מותה של אמה תוך נהיגה רשלנית, לא תרצה מאסר בפועל. כך החליטה שופטת בית המשפט לתעבורה בתל אביב, שרית קריספין-אברהם. בכך למעשה אישרה השופטת הסדר טיעון מקל שהושג בין הפרקליטות לבין סנגורה של הנהגת, לנוכח הנסיבות המשפחתיות הקשות הקשורות בתאונה.

על פי כתב האישום נגד הנהגת, אותו הגיש עו"ד שגיב עוזרי מפרקליטות מחוז תל אביב, ב-14 בנובמבר אשתקד, בשעות הצהריים, נהגה הנאשמת, גננת במקצועה, ברכבה ברחוב ז'בוטינסקי בבני ברק, כאשר במושב האחורי של הרכב יושבת אמה בת ה-79. בהגיעה לצומת עם רחוב אבו חצירא סטתה לפתע הנהגת מסיבה לא ברורה, ופגעה בעמוד המוצב על אי תנועה. כתוצאה מהתאונה נגרמו שברים לאמה של הנהגת והיא סבלה מדימום פנימי. היא הובהלה על ידי מד"א לבית החולים, אולם שם חלה הידרדרות במצבה והיא נפטרה עוד באותו הערב. רישיונה של הנהגת נשלל והוגש נגדה כתב אישום בגין גרימת מוות תוך נהיגה רשלנית.

במהלך המשפט העידה הנהגת וסיפרה על השתלשלות האירועים בשעות שקדמו לתאונה ועל הקשר המיוחד עם אמה, בה טיפלה במסירות רבה לנוכח מצבה הרפואי. הנאשמת הודתה במיוחס לה ולקחה אחריות מלאה על מה שקרה: "נכון הייתי עייפה, הייתי ממוטטת, הייתי שעות ללא שינה… בלילה אני ואחותי העברנו את הלילה ללא שינה אצלה, למחרת בבוקר הלכתי לגן, התנתקתי בגן והייתי עם הילדים. חשבתי שאני חוזרת הביתה ויש לי עוד שעה, פתאום קיבלתי טלפון ואמא אמרה שאני אבוא לקחת אותה. אני שכחתי מעצמי באותו רגע וידעתי שהיא צריכה אותי, עליתי על ההגה ונסעתי, זו הטעות שעשיתי, הייתי צריכה לקחת מונית".

בהתייחסה לאופן התאונה אמרה בבית המשפט: "היה רמזור אדום ונעצרתי. היא (אמא) היתה שקטה מאחור. הרמזור היה צריך כבר להתחלף וזה קרה תוך שנייה, מן ערפל כזה וניתוק תוך שנייה. אין לי הסבר למה שקרה באותו רגע".

הצדדים הציגו את הסדר הטיעון לבית המשפט ב-9 בנובמבר, וציינו את הנסיבות הטראגיות, כמו גם את העובדה שהנהגת נטלה אחריות על מה שקרה וחסכה זמן שיפוטי. התביעה לא ביקשה מאסר בפועל אך כן דרשה לפסול את רישיונה של הנהגת ל-10 שנים, להטיל עליה מאסר על תנאי ולחייבה לשלם קנס. בהקשר זה יש לציין כי החוק קובע מתחם ענישה של  שישה חודשים עד שלוש שנות מאסר בפועל בעבירות של גרימת מוות ברשלנות תוך שימוש ברכב.

השופטת  קריספין-אברהם ציינה בגזר הדין: "מצאתי כי בנסיבות המקרה ונוכח הקשר המשפחתי ההדוק שהיה בין המנוחה לנאשמת, הוותק שלה בנהיגה, היעדר עבר תעבורתי, נטילת האחריות וההודיה, אכן אין מקום לרכיב של מאסר בפועל, וגם לא למאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות… הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים מאזן נכונה בין התוצאה הטראגית של רשלנות הנאשמת והצורך בענישה מחמירה ומרתיעה לנסיבות הייחודיות של המקרה". בתוך כך ציינה השופטת: "לא אוכל להתעלם מדבריה של הנאשמת בבית המשפט, מהם עולה כי בעת התאונה היתה במצב של עייפות, אחרי לילה ללא שינה, במהלכו טיפלה במנוחה". 

"מדברי הנהגת עולה", הוסיפה השופטת, "כי הנאשמת בחרה באופן מודע ורצוני לנהוג ברכב על אף  מצבה הגופני והנפשי והעובדה כי האירוע הסתיים בתוצאה הטראגית של מות אמה של הנאשמת, הנה מקרית בלבד ובאותה מידה, יכול היה להסתיים במותו של עובר דרך תמים" .

בסופו של הדיון גזרה השופטת על הנהגת קנס כספי בסך 5,000 שקלים, פסילה למשך שמונה שנים, ושישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות