מבזקים+
פלילי | פשיעה חמורה | מעצרים וחקירות | אסירים
0525633956 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב
פלילי | נוער | אסירים | סייבר
0523559949 מידע מורחב
פלילי | תעבורה | אסירים | מעצרים וחקירות
0546618438 מידע מורחב
משפחה | פלילי | נוער | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
עו"ד דן באומן
פלילי | מעצרים | סמים | מין | אלימות | רכוש | צבא | נוער
זנו – קרן, משרד עו"ד
פלילי | פשיעה חמורה | אסירים | נוער
עו"ד אליקה לוין
משפט פלילי | פשיעה חמורה | מעצרים וחקירות | אלימות
עו"ד יאיר אבין
פלילי | תעבורה | כלכלי | אסירים

נפגעי עבירה יפוצו יחד בסכום המקסימלי

שבעה שופטי בית משפט העליון דחו ערעור שהגישו שלוש אחיות שאמן נרצחה על ידי בן זוגה ודרשו לקבל את סכום הפיצויים המקסימלי הקבוע בחוק הפלילי, אבל בנפרד עבור כל אחת מהן * המחלוקות, הפרשנויות, המסקנות
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

bukobza hen
נאווה חן ז"ל עם המורשע אבנר בוקובזה

בית המשפט העליון, בהרכב של שבעה שופטים, קבע כי סכום הפיצויים לנפגעי עבירה הקבוע בחוק העונשין הפלילי, 258 אלף שקלים, יושת על העבירה, ולא על מספר האנשים שניזוקו ממנה (13.9).

פסק הדין ניתן במסגרת עתירה לדיון נוסף שהגישו שלוש בנותיה של נאווה חן ז"ל, אישה שהומתה על ידי אבנר בוקובזה, בן זוגה ממנו נפרדה בספטמבר 2013.

בוקובזה לא השלים עם החלטתה והחל להטריד אותה, עד שלבסוף ארב לה ב-22 באוקטובר 2013 עם סכין ודקר אותה למוות. בדיוק באותו רגע חזרה אחת הבנות מטיול בית ספרי בפולין, והספיקה לראות אותו נמלט ואת אמה שותתת דם. הקשר בין בוקובזה לאם התחיל במהלך גירושיה מאבי הבנות, שעברו משבר. בוקובזה הפך עבורן דמות דומיננטית, רגשית וכלכלית, והן היו קשורות אליו, עד שלאחר שנתיים החליטה אמן להיפרד ממנו.

תחילתה של הסאגה המשפטית בהרשעתו של בוקובזה בהריגה, במסגרת עסקת טיעון. בית משפט המחוזי גזר עליו 18 שנות מאסר ופיצוי של 170 אלף שקלים לכל אחת מהבנות, סך הכול 510 אלף שקלים.

patish mishpat 200

כולם מערערים

באמצעות עורכי דינו מורן כרמון, גיא עין צבי וחגית לרנאו, ערער בוקובזה לבית משפט העליון בטענה כי התקרה הקבועה בסעיף 77 לחוק עומדת על 258 אלף שקלים. העליון, בהרכב השופטים אליקים רובינשטיין, אורי שהם ודפנה ברק-ארז, נדרש לפרשנות משפטית לסעיף 77.

השופט רובינשטיין, בדעת מיעוט, סבר כי תכליתו של הסעיף היא ליצור מסלול מהיר ויעיל לפיצוי נפגעי עבירה כך שהפיצוי המקסימלי יחול על כל אדם שניזוק (הקורבן או קרוביו), ולא על העבירה.

השופט שהם סבר כי בעבירות שאינן המתה, רק הנפגע הישיר, כלומר הקורבן, זכאי לפיצוי, ואילו בעבירות של המתה ניתן לקבוע רק את הסכום המקסימלי, ולא מכפלות שלו לפי מספר הנפגעים העקיפים.

השופטת ברק-ארז סיפקה פרשנות משלה, ולדעתה סעיף 77 אכן מהווה מסלול מהיר לסיוע לנפגעי עבירה, אולם הוא רק כלי משלים לתביעה אזרחית שפתוחה בפני הנפגעים. מאחר שמדובר בהליך פלילי, ללא צורך בהוכחת נזק, הוא נועד לסיוע מיידי ואינו מהווה תחליף להליך האזרחי. כאשר מדובר במספר קורבנות ישירים של העבירה, סיכמה השופטת, תחול התקרה על כל אחד מהם. אולם במקרה של קורבן אחד תחול התקרה על הנפגעים העקיפים, יחד. בדעת רוב, נקבע אם כן ב-7 ביולי 2016 כי הערעור של בוקובזה התקבל.

בנותיה של הקורבן והמדינה עתרו לקיים דיון נוסף. באמצעות עורכות הדין רותי אלדר, ורד אנוך ותמי קלנברג-לוי, הן טענו כי הפיצוי הקבוע בחוק הפלילי אינו מסגרת משלימה להליך האזרחי, "אלא נועד לסייע לנפגעי העבירה ולחסוך מהם את הצורך להגיש תביעה אזרחית". לפי הפרשנות שלהן, הפיצוי נועד להגדיר זכאות על פי עיקרון הגמול שבפלילים, לפצות את משפחתו של הקורבן על הסבל שנגרם לה בשל העבירה.

המדינה, באמצעות עורכי הדין יוסף אש, נילי פינקלשטיין, בת עמי ברוט ונעמי זמרת, הצטרפה לערעור בטענה כי אין לעשות אבחנה בין ניזוק ישיר לעקיף, וכי הגבלת סכום התקרה מצמצמת את שיקול דעת בית המשפט ואינה מתיישבת עם תכלית החקיקה המבקשת להעניק סיוע מיידי לנפגע העבירה "על מנת לחסוך ממנו את הצורך לפנות להליך אזרחי ממושך ולהתעמת עם העבריין".

לערעור הצטרפו על תקן ידידי בית המשפט גם נציגות מרכז נגה-הקריה האקדמית אונו ומרכז תמורה-המרכז המשפטי לקידום שיוויון. עורכות הדין מטעמן, ד"ר דנה פוגץ' ופרופ' יפעת ביטון הביעו עמדה דומה לזו של המדינה, ואף הציעו אמות מידה לפיהן יינתן משקל למצבן הנפשי הקשה של הנפגעות, מרכזיותה של אמן בחייהן, ומדדים אחרים הנוגעים לאינטרס החברתי.

shofetet hayut ester shofet solberg noam shofet hendel nil
השופטת חיותהשופט סולברגהשופט הנדל

נימוקי השופטים

כאמור, הרכב מורחב של שבעה שופטים דחה את הבקשה לדיון נוסף ואימץ את פסיקת העליון מיולי שנה שעברה. אל עמדת השופטים ברק-ארז ושהם הצטרפו השופטים אסתר חיות ויצחק עמית, שיצרו רוב של ארבעה מול שניים. אל דעת המיעוט של השופט רובינשטיין הצטרף השופט נועם סולברג. השופט ניל הנדל הציע דרך ביניים, הוא הצטרף לעמדת הרוב ברמה העקרונית למעט החרגה אחת: אם מדובר בילדים קטינים של נפגע עבירה, אז הסכום המקסימלי ישולם לכל אחד מהם.

אגב, בית המשפט אמנם קבע כי תקרת הפיצויים לנפגעי עבירה היא 258 אלף שקלים, אולם קבע כי יש להרחיב את מעגל הזכאים לפיצוי בהליך הפלילי כך שיכלול גם ניזוקים עקיפים שהם בני משפחה מדרגה ראשונה, בכל סוגי העבירות.

בהחלטתה לדחות את הבקשה, העלתה הנשיאה שבדרך, השופטת חיות, מספר טיעונים מעניינים. לפרשנותה, לשון החוק בסעיף 77 מכוונת אמנם לאדם הניזוק ולא לעבירה, אלא שמדובר רק על הניזוק הישיר, כלומר קורבן העבירה. במקרה של נפגעים עקיפים, כלומר קרובים מדרגה ראשונה, יש לראות בכל בני המשפחה יחידה אחת.

השופטת חיות עמדה על מחקרים מארצות הברית בעיקר, המלמדים כי חיוב נאשם בתשלום פיצויים גבוהים במיוחד הוליך לכך שלבסוף לא שולם דבר, ולכן נוצרו תסכול ואי אמון מצד נפגעי העבירה, ונפגעו סיכויי השיקום של העבריין שאיבד כל מוטיבציה לתשלום בהינתן הסכום שנפסק.

השופטת ברק-ארז התייחסה לטענה כי הסרבול בתביעות אזרחיות מוביל לכך שקרובי הקורבנות ממעטים להגיש תביעות, לדעתה מיעוט התביעות נובע מהחשש שמא לא ניתן יהיה לגבות את כספי הפיצויים.

השופט שהם הסביר כי הפיצוי נועד לשמש "כמעין עזרה ראשונה לנפגעי העבירה", והציע לעודד כמדיניות הגשת תביעות אזרחיות משלימות על ידי נפגעי עבירה, ולא להסתפק בפיצוי שנפסק להם בהליך הפלילי.

מי שחלק על מסקנות ארבעת השופטים הוא השופט סולברג. לשיטתו יש לקבל את העתירה לדיון נוסף ולאמץ את דעת המיעוט של השופט רובינשטיין לפיה תקרת הפיצוי חלה על כל אחד ואחד מהניזוקים. כשאדם ביצע עבירה שבמסגרתה הזיק לכמה בני אדם, סבור השופט סולברג, ובית משפט החליט לפסוק להם פיצוי – הרי שאין הצדקה להגביל את תקרת הסכום לכולם יחדיו.

בנוסף, לדעת השופט סולברג, יש ליתן משמעות לשיקול דעת של בית המשפט, שכן פסיקת הפיצוי נעשית על רקע היכרות השופט את התיק הפלילי, על יסוד תסקירי נפגעי העבירה. עוד הוא ציין, שפסיקת הפיצוי הינה חלק מהעונש ובית משפט הגוזר את העונש מביא במכלול שיקוליו גם את המשמעות הכוללת של פסיקת פיצוי ליותר מניזוק אחד.

גישה זו מבוססת גם על פסיקת בית המשפט העליון שלפיה את סעיף 77 יש לפרש בצורה מרחיבה, לטובת נפגעי העבירה, מתוך גישה עקרונית הרואה חשיבות בשמיעת קולם של נפגעי העבירה בהליך הפלילי.

כאמור השופט הנדל העלה הצעת פשרה לפיה הפיצוי יהיה אחיד, למעט פיצוי בנפרד לכל ילד קטין של קרבן עבירת המתה את הסכום המקסימלי לפי החוק. חומרת עבירות ההמתה הופכת את בני משפחתו הקרובה לניזוקים ישירים של העבירה, ואילו עולמם של הקטינים שבהם חרב עליהם, הם נותרים פגיעים וחשופים לנזק באופן מיוחד, בית המשפט מהווה בהקשר זה כמעין אפוטרופוס של הקטינים. 

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן