ניפגש במגרש: אוהד בית"ר ירושלים זוכה מקריאות גזעניות

שתף כתבה עם חברים

האוהד הואשם שקרא "מוחמד מת" ו"מוות לערבים" במשחק נגד אחי נצרת בשנת 2010. שש שנים אחרי, השופט קבע: התביעה לא הצליחה לשכנע שהשוטר יכול היה להבחין שדווקא האוהד הזה, בין האלפים, הוא אשר השמיע את הקריאות הגזעניות

 beitar 2

יותר משש שנים לאחר שבאצטדיון טדי התקיים משחק טעון בין בית"ר המקומית לבין קבוצת אחי נצרת, שופט בית משפט השלום בירושלים, דב פולוק, זיכה אוהד "שרוף" של בית"ר, שהואשם בהתבטאות גזענית לפי חוק איסור אלימות בספורט.

ב-27 במרץ 2010 התקיים המשחק באצטדיון טדי. במהלך המשחק הושמעו קריאות גזעניות רבות לעבר קבוצת אחי נצרת, מצד מאות ואולי אלפים מאוהדי בית"ר ירושלים. לפי כתב האישום נגד אוהד בית"ר, שמואל עקיבא (אז בן 23), הוא "התבטא באופן גזעני שלא כדין, באופן שיש בו משום ביזוי והשפלה", כאשר "קרא לעבר הקבוצה היריבה: 'מוחמד מת' ו'מוות לערבים'". רשימת עדי התביעה נגד עקיבא כללה שני אנשים בלבד: בלש ממשטרת מוריה שעצר אותו, והשוטרת שחקרה אותו בתחנה.

shofet polok dov
השופט דב פולוק

בחקירתו, עקיבא הכחיש את המיוחס לו וטען כי בניגוד לטענת המשטרה, הוא לא השמיע קריאות גזעניות אלא רק הנהיג "שירת זוהר ארגוב". בדיון להארכת מעצרו שנערך בזמנו, הוא אף אמר לשופט שדן בבקשת המשטרה: "יש את המצלמות של המשטרה שמופנות אלינו. אם נראה שם שצעקתי אני מוכן להיכנס למאסר עולם". סנגורו, עו"ד איתמר בן-עמי, טען במהלך המשפט, בין היתר, ל"אכיפה בררנית" מצד המשטרה, בנימוק שמרשו היה היחיד שנעצר בחשד לעבירות, בעוד שלטענת המשטרה היו מאות ואף אלפים שצעקו קריאות מסוג זה.

במהלך המשפט, השוטר שעצר את עקיבא העיד והודה כי אינו זוכר בדיוק את פרטי המקרה, שהתרחש כאמור כמה שנים לפני כן. בהחלטתו לזכות את עקיבא ציין השופט, כי השוטר עצמו העיד כי אלפי צופים היו ביציע המזרחי באצטדיון בו היה גם עקיבא, והם השמיעו רעש חזק מאוד, לא רק בקריאות ושירים אלא גם בעזרת תופים וזמבורות. השופט הוסיף כי כאשר נשאל השוטר מדוע עצר דווקא את עקיבא, הוא השיב כי זיהה אותו כדומיננטי. ואולם, בדוח הפעולה לא הוזכרה המילה "דומיננטי". בנוסף, השוטר אף העיד כי יתכן וישב מאחוריו של עקיבא, כך שלא ברור כיצד ראה אותו משמיע את הקריאות המיוחסות לו.

od ben ami itamar
עו"ד איתמר בן עמי

השופט ציין בהחלטתו כי הראיה היחידה נגד עקיבא היא עדותו של השוטר. "על המאשימה היה לשכנעני מעבר לכל ספק סביר, שתוך ההמולה הזאת השוטר היה יכול להבחין שהנאשם הוא אשר אמר את קריאות הגזענות המיוחסות לו…", קבע השופט בהחלטת הזיכוי.

 

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *