 |
| בשורה התחתונה, באמת אין כמו אמא (אילוסטרציה) |
בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי מרכז לפני כשבועיים (16.10), קבעה השופטת מיכל ברק נבו, כי שי אליו, צעיר מנתניה הנאשם ביידוי בקבוק תבערה על מועדון בעיר, לא ישוחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני. את החלטתה מסרה השופטת נבו לאחר דיון מתיש שהתקיים בפניה, במהלכו דרשה התביעה להאריך את מעצרו של אליו עד תום ההליכים, למרות ששירות המבחן המליץ לשחרר את הנאשם הצעיר למעצר בית באיזוק אלקטרוני, בדירת הוריו ובפיקוחם של שישה מפקחים – רובם בני משפחתו ואחד מהם חברו הטוב.
לפי כתב האישום נגד אליו, בתחילת ינואר 2016 הוא בילה בפאב "הסדנא" בנתניה, ובשל התנהגותו האלימה הוצא על ידי מאבטחי הפאב. ב-17 בינואר סמוך לשעה אחת אחר חצות, הוא הגיע שוב לפאב וביקש להיכנס, אולם המאבטחים סירבו להכניסו, בשל התנהגותו האלימה מהפעם הקודמת. אליו הלך כחצי שעה לאחר מכן לפאב ה"דרינק פוינט", אולם גם שם – המאבטחים, מאותה חברת אבטחה, סירבו להכניסו.
 |
| השופטת מיכל ברק נבו |
אליו, כך נטען, קילל את המאבטחים, התרחק מהמקום, שב אליו כעבור מספר דקות, השליך אבנים לכיוון ה"דרינק פוינט", והצליח להימלט מהמאבטחים שרדפו אחריו. בהמשך הלילה, טוענת הפרקליטות, אליו הגיע אל הכניסה לפאב "הסדנא", השליך לעברו בקבוק תבערה, ונמלט.
מלבד כתב האישום, הוגשה נגד אליו בקשה להארכת מעצרו עד תום ההליכים, ממנה עלה כי כתב האישום מתבסס לא רק על עדויות המאבטחים, אלא גם על סרטוני מצלמות האבטחה במקום, שוטר שזיהה את אליו בסרטונים, ועדות מפתיעה במיוחד, של אמו של הנאשם, אביבה אליו, שזיהתה אותו עומד בתור למועדון באחד מסרטוני האבטחה. בכך הפכה האם האוהבת לעדת תביעה בעל כורחה, למרות שכאשר הוצג לה סרטון בו נראה בנה משליך את בקבוק התבערה, היא סירבה לזהות אותו.
באותו דיון לפני שבועיים, הסנגורים ביקשו לאמץ את המלצת שירות המבחן, בין ביתר בטענה שאליו שוהה במעצר כבר תשעה חודשים, אבל השופטת נבו ציינה בהחלטתה כי התסקיר שהוצג בפניה חסר בפרטים, בעיקר ביחס למפקחים שהוצעו על ידי הסנגורים – עורכי הדין נדב אלמוג וגלעד מנשה.
 |
|
| עוה"ד נדב אלמוג וגלעד מנשה |
כך למשל ציינה השופטת, כי בעבר קבע שירות המבחן כי אמו של הנאשם אינה מתאימה לפקח עליו, מאחר שהוא אינו רואה בה דמות סמכותית ואילו לה אין מודעות לכך שעליה להציב בפני בנה גבולות. שירות המבחן אף הצביע בתסקיר ההוא על "היעדר הכוונה הורית כאחת הסיבות בגללן נגרר שי לחברה שולית". בתסקיר הנוכחי, ציינה השופטת, הפך השירות את המלצתו וקבע כי האם כשירה לשמש כמפקחת. לדברי השופטת, שירות המבחן לא סיפק כל הסבר למהפך בהמלצתו: "בשורה התחתונה מציין שירות המבחן כי כל הערבים ניכר כי הם מודעים יותר למצבו הבעייתי של שי וכן לבעייתיות העולה מדפוסי הבילוי שלו אשר מלווים בשתיית אלכוהול מופרזת ומודעים לצורך להדק פיקוח עליו ולמנוע ממנו צריכת אלכוהול וכן לנתקו מקשריו הבעייתיים. ואולם, בגוף התסקיר, לא ברור לגבי חלק מהמפקחים מאין הגיע שירות המבחן למסקנה זו".
יחד עם זאת, השופטת ברק נבו לא סתמה את הגולל על בקשת הסנגורים לשחרר את אליו למעצר בית באיזוק אלקטרוני. היא ביקשה משירות המבחן להשלים את הפרטים החסרים בתסקיר, גם לגבי המפקחים האחרים. החלטתה זו היוותה עדות נוספת למגמה הרווחת, בה דיונים על אישור מפקחים לנאשמים במעצר בית באיזוק אלקטרוני הפכו למאבקים מתישים.
אתמול (30.10) התקיים דיון נוסף בעניינו של אליו, הפעם בפני השופט צבי דותן. סנגוריו של אליו טענו בדיון, כי שירות המבחן השלים את החסר והמליץ לשחרר את מרשם למעצר בית באיזוק אלקטרוני, בפיקוחם של ששת הערבים, ביניהם גם האם אביבה. הסנגורים הוסיפו כי מדובר בנאשם שנמצא פעם ראשונה מאחורי סורג ובריח, וכי תשעת החודשים בהם ישב במעצר היוו עבורם טראומה.
 |
| השופט צבי דותן |
התובעת, עו"ד הילה כהן, טענה כי מדובר בנאשם שמסוכנותו גבוהה, שביצע את המיוחס לו למרות שלחובתו שני מאסרים על תנאי. טענתה העיקרית של התובעת התמקדה באמו של הנאשם: לטענת התביעה, מדובר בעדת תביעה בתיק, שבמידה ותשמש כמפקחת – הדבר עלול לשבש את החקירה. התביעה הוסיפה וטענה כי האם אינה יודעת להציב גבולות לבנה, ואף מגוננת עליו. לפי עו"ד כהן, האם ידעה שבנה שותה אלכוהול, אבל לא עשתה דבר כדי לעצור מבעדו.
הסנגורים טענו מנגד, כי העובדה שסירבה לזהות את בנה בסרטון כשהוא משליך את בקבוק התבערה, אינה מגדירה אותה כאם מגוננת. לטענתם, זה אך טבעי שתתנהג כך.
לבסוף, השופט דותן אימץ את המלצת שירות המבחן, ש"התרשם באופן חיובי מהמפקחים המוצעים". "אף אני סבור כי מעצר בית בפיקוחם של המפקחים הנ"ל, ובאיזוק אלקטרוני, יהוו מענה הולם למסוכנותו הנטענת של המשיב", קבע השופט.
ב-7 בנובמבר, במידה ולא תהיינה התפתחויות מיוחדות בסיפור הזה, שי אליו ישוחרר למעצר בית בדירת הוריו, באיזוק אלקטרוני, ובפיקוח שישה ערבים, ביניהם אמו, שהיא כאמור גם עדת תביעה נגדו.
