עו"ד שגיא זני: "קיצור הליכים לבני נוער הוא לאו דווקא יתרון"

שתף כתבה עם חברים

דוח הפרקליטות מראה כי 83% מתיקי הקטינים טופלו באותה שנה. עורך דין פלילי לקטינים ונוער, שגיא זני, נותן זווית ראייה שונה: "חשוב ששירות המבחן ילווה אותם עד לגיוס לצה"ל". וגם: אחוז ההרשעות ועבירות מין

עו"ד שגיא זני (צילום: יח"צ)

משרד המשפטים פירסם לאחרונה את דוח הסיכום השנתי של פרקליטות המדינה לשנת 2020, ממנו עולים מספר נתונים מעניינים. על פי הדוח, במהלך השנה שעברה נפתחו כ-30 אלף תיקים (המספר המדויק: 29,263) על בסיס תיקי החקירה שהגיעו ממשטרת ישראל. 39 אחוזים מתוכם סווגו על ידי המשטרה כמיועדים לסגירה ללא הגשת כתב אישום.

בנוסף, אחוז ההרשעות, במסגרתן ביהמ"ש מרשיע את הנאשמים או קובע כי ביצעו את העבירות המיוחסות, עומד על קרוב ל-91. בנוגע לתיקי נוער, 83 אחוזים מתיקי הקטינים טופלו באותה שנה, זאת כחלק ממדיניות של קיצור פרקי הזמן בטיפול בתיקי קטינים, כך על פי הפרקליטות.

בדוח הובהר כי מגמת העלייה במספר כתבי האישום שהוגשו על ידי הפרקליטות בעבירות מין נמשכה גם ב-2020: עלייה של כ-7 אחוזים לעומת 2019. על מנת להבין טוב יותר את המשמעויות של הנתונים מהדוח, מעניין לשמוע מה יש לעו"ד שגיא זני, עורך דין פלילי לקטינים ונוער, לומר על נושאים אלו.

"צמצום משמעותי בסמכויות המשטרה יוצר סחבת"
"לאחרונה דובר רבות על נושא המלצות המשטרה לסגירת תיק בעת מעבר התיק לפרקליטות. נעשה צמצום בנושא סמכויות המשטרה להמליץ על סגירת התיקים", אמר עו"ד שגיא זני. "כאשר ישנו פרקליט מלווה מתחילת התיק בתיקים חמורים, הסמכות הבלעדית היא של הפרקליטות. לדעתי, דווקא צמצום משמעותי בסמכויות המשטרה לסגירת תיקים יוצר סחבת. כאשר פרקליט מקבל תיק מהמשטרה, למרות שהתיק מסוכם ולמרות שהחקירה הסתיימה, למעשה הסמכות היא בידי אותו פרקליט. כך נוצר מצב שפרקליט זוטר עובר על התיק, ואז הוא מגיע להחלטתו של פרקליט בכיר. זה גורם לצמצום יכולת המשטרה להוות גורם סמכות".

הנושא הזה עלה לכותרות גם בתיקי נתניהו.
"נכון. נוצר מצב שלעיתים שיקול דעת של גוף שחוקר מתנגש עם היותו הגוף שגם ממליץ. הפרקליטות היא במקרים כאלה הגוף היותר אובייקטיבי כדי לבדוק את התיקים. הנתון הזה, של תיקים המיועדים לסגירה מלכתחילה, מקבל משנה תוקף כאשר המצב הראייתי של התיקים הוא לא טוב מהרגע הראשון. הליך הסגירה בפרקליטות הוא איטי מדי. כך נוצר מצב שהרצון להגביל את סמכות המשטרה יצר מצב של סחבת יתר, כי תיקים שהיו יכולים להיסגר ביתר קלות במשטרה, מועברים לפרקליטות ומיועדים לסגירה. הדבר לוקח חודשים ארוכים וזכויות החשודים נפגעות. זה יוצר קושי בכניסה למקומות עבודה, בסיווג ביטחוני, ותיקים שוכבים בפרקליטות זמן ממושך מדי".

עו"ד שגיא זני. "הליך הסגירה בפרקליטות איטי מדי" (צילום: יח"צ)

"אנחנו רוצים להאמין שהאמת והצדק הם עדיין המטרות"
נתונים מ-20 השנים האחרונות מדברים על כ-93% של הרשעות בבית המשפט. בדוח הנוכחי קיימת ירידה מסוימת לאיזור של 91%, עדיין אחוז גבוה למדי. עורך דין שגיא זני אמר בנושא: "החברה בישראל צריכה לשאול את עצמה אם 90% של הרשעות זה כתוצאה מכך שהמשטרה עושה עבודה וחוקרת במטרה להגיע לחקר האמת, מסננת את הכמות ועוצרת את ההליכים עוד לפני שלב הפרקליטות".

סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי מעגן את זכות השימוע. עפ"י עו"ד זני "זו התחנה היעילה ביותר בה תיקים נעצרים. כאשר תיק מגיע לבית משפט, זה אחרי המסננת של שימוע בתיקים חמורים. במקרה כזה, כאשר הרף הראייתי הוא ברור, ועובר כבר בשלב השימוע, הנטייה אחר כך ללכת להסדר טיעון היא גדולה יותר. לכן, אחוזי ההרשעה נותרים גבוהים".

כפי שציינת, בפרקליטות טוענים שאחוז ההרשעות גבוה בגלל הליך סינון יעיל.
"אנחנו רוצים להאמין שהאמת והצדק הם עדיין המטרות ושאחוז ההרשעות הגבוה נמצא בירידה מסוימת. כלומר שהתיקים, אם זה בשימועים ואם זה בחקירה טובה של המשטרה, נעצרים בשלבים מוקדמים. אלו תיקים שבנויים היטב ומכאן יש לעודד את הסדרי הטיעון מכיוון שמדובר בתיקים חזקים ראייתית. בתיקים שהתשתית הראייתית לא הייתה מספיק איתנה, התיק היה נעצר לפני הגעה להסדר טיעון".

מה הפתרון להתמודד עם סחבת בבית המשפט?
"צריך לבוא עם תיק חזק שבאמת יוביל להרשעה, או טוב יותר, להסדר טיעון, שגם בסיכון מול סיכוי ישקף את טובת הנאשם, טובת המדינה וטובת הכלל לקצר את התהליכים. חסר בדוח הפרקליטות הנתון של מספר התיקים שנעצרו בשימוע ועדיין מבחינתי הכלי הזה הוא יעיל מאוד. האם בפרקליטות מגיעים בשימוע בגישה פתוחה ומקשיבים לסנגורים? אם הם משתכנעים, יש למחול על הכבוד ועל שיקולי האגו של אותו פרקליט שהחליט להגיש כתב אישום בהחלטה הראשונית. הם עושים את זה על מנת לקדש את הנתונים של 90%. חשוב מאוד שהכלי של שימוע שמתבצע בפרקליטות באמת יהיה כלי משפטי יעיל להפחית את הגשת כתבי האישום, וגם כדי למנוע עוול לחשודים שיכולים להפוך לנאשמים בן רגע".

"קיצור הליכים לבני נוער הוא לאו דווקא יתרון"
בפרקליטות מתגאים בדוח בקיצור ההליכים לבני נוער. למרות זאת, עו"ד שגיא זני, שמומחה בנושא ייצוג קטינים, נותן זווית ראייה נוספת: "מבחינתי קיצור הליכים לבני נוער הוא לאו דווקא יתרון. לפי תפיסתי, הליכים בבית משפט לנוער צריכים להיות בתיאום מוחלט עם רשויות הצבא. לכן, כאשר מדובר בנערים צעירים שרחוקים מגיל גיוס, והרשעה עלולה לפגום באפשרות הגיוס שלהם, חשוב ששירות המבחן לנוער ילווה את אותם קטינים מהגילים הצעירים ועד לגילים המאוחרים, אם זה במסגרת צו מבחן ולאו דווקא בהליך משפטי".

אילוסטרציה (צילום: Canva)

אז מי כן זקוק לליווי קצר?
"ליווי קצר הוא לא הפתרון לנערים מסוג זה. נערים שזקוקים לליווי קצר אלו נערים שהם בגירים יחסית, כלומר ביצעו את העבירות ונכנסו להליך משפטי. סדר גודל של שנה לפני הגיוס, ואז יש חשיבות לזמנים, מכיוון שהצבא לא מגייס עם תיקים פתוחים. ההליך מול שירות המבחן צריך להיות עם אפס טעויות, מהיר ויעיל כדי שיוכלו להתגייס בזמן ובמועד ולא יקבלו פטור חלקי/מלא/זמני מהצבא".

"חוששני שהקיצור נעשה באופן גורף ואני, כעורך דין המתמחה בטיפול בקטינים, חושב שכאשר הקטינים הם צעירים, כלומר עד גיל 16 ביום ביצוע העבירה, יש משמעות חשובה ביותר דווקא לא לקצר את התהליכים. לבצע הליך משמעותי וללוות את הקטין במסגרת הכלים בחוק הנוער, כדוגמת צו מבחן ושירות מבחן, עד שהוא מתגייס לצבא. כאשר הקטינים מבצעים את העבירה מגיל 16 ומעלה, צריך לבצע הליך שיקומי מהיר וצריך לסיים את ההליכים ללא גרירת רגליים עד מועד הגיוס, מחשש לפטור".

"יש מודעות גדולה יותר לתלונות על עבירות מין"

מאז עלתה לכותרות תנועת Me Too לפני כארבע שנים, קיימת מגמה עולמית של עלייה בכמות תיקי עבירות מין. איך ניתן להסביר את העלייה בהרשעות? עו"ד זני טוען כי "קיימת עלייה בכמות המתלוננים כתוצאה משינויים חברתיים, יש מודעות גדולה יותר, השיח ברשתות החברתיות רב יותר וקיימת פעילות נמרצת של התקשורת בנושא. יש עלייה בהיקף התלונות, שמובילה בהכרח לעלייה בשיעור ההרשעות בעבירות מין. ניתן לצרף לכך את חוקי ההתיישנות המקלים בעבירות מין, המעודדים את הגשת התלונות".

בשנים האחרונות עבירות מין מבוצעות בשיעור גבוה ברשת האינטרנט. יש לכך השפעה?
"בנושא הזה, משטרת ישראל ראויה לציון ולשבח על כך שהלכה עם הטכנולוגיה ועם הקידמה עקב בצד אגודל ליד העבריינים ומבצעת מבצעים של סוכנים סמויים שמופעלים ברשת. היא מבצעת אכיפה מיטבית בנושא עבירות מין ברשת. יש מגזרים שאחוז התלונות בהם נמוך. אז קל וחומר שאחוז ההרשעות נמוך. במגזר החרדי ובמגזר הערבי למשל".

למרות מה שאתה אומר, שמענו גם על יחס מחפיר של שוטרים למתלוננות.
"נכון, וזה מה שעלול לפגוע בנתון הזה. סרבול בהגשת התלונה, חוסר רגישות, אי התאמת חוקרת למתלוננת, שפה בוטה של קציני המשטרה. צריך להיות שיפור מיידי בעקבות ההעלאה של הנושא ברשתות חברתיות על ידי ידוענים שספגו השפלות כשבאו להתלונן בתחנת משטרה. אני מצפה לראות שיפור משמעותי גם בנושא הזה. ביחס וברגישות של אותן תחנות משטרה. העבודה הטובה של המשטרה, כמו זו שמתבצעת בתחום הסייבר, תביא להמשך העלייה בגרף ההרשעות ולמיגור תופעות עבירות מין במדינת ישראל".

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות