אב וסב הגישו תביעה נזיקית נגד רעייתו לשעבר של האב ואם ילדיו, בטענה שהאם פתחה במסע רדיפות הכולל טפילת עלילת שווא כי הסב פגע מינית בילדים. באמצעות עורכי הדין יעקב סידי ודניאל קופמן הגישו האב תביעה ה"שעונה" על חוק איסור לשון הרע ועוולות הנגישה, הרשלנות והפרת חובה חקוקה.
לטענת התובעים, על מנת למנוע קשר בין הילדים לאב, האם בדתה שהאב ניסה לדרוס אותה, והתלוננה גם שאחותו של האב ומטפלת פיליפינית העובדת בבית הסב היכו את הילדים. כמו כן הם טוענים כי האם עשתה "שטיפת מוח" לילדים – תאומים (בן ובת) בני שלוש – ו"שכנעה" אותם כי סבם פגע בהם מינית. לשם כך היא אף עירבה את הרשויות: בית המשפט, בית הדין הרבני, שירותי הרווחה, משטרת ישראל ובית החולים (לבדיקה ספציפית וגינלית ופורנזית על מנת לחפש ראיות לכך שהבת נאנסה). לטענת התובעים, בכך היא פגעה בשמם הטוב.
האם, באמצעות עורכי הדין שלום כהן ומור זיידן, ביקשה לדחות את התביעה, בין היתר משום שפעלה לטענתה כמצופה וכהורה סביר כאשר שמעה מילדיה על פגיעה מינית בהם. עוד טענה, כי העובדה ששיתפה בתחושותיה בתום לב את אחותה, חברותיה, מכריה וכן את המשטרה, צוות גן הילדים, גורמי טיפול ובתי המשפט – אינה בגדר פרסום לשון הרע, לאור תוכן הדברים ואמיתותם.
חקירת האם והעדויות השונות העלו, כי האם רקמה "ריקמה עלילתית סבוכה ללא כל בסיס עובדתי", והטמיעה בילדיה גרסה לפיה סבם הוא "סוטה מין". זאת ועוד, מהקלטות שהציגה האם, בהן הקליטה את ילדיה, התרשם השופט ארז שני כי היא דובבה אותם שוב ושוב לצורך קבלת "מידע", שאיש (חוץ ממנה) לא מצא ראיות שהוא נכון.
"מדובר בטענות קשות ביותר לפדופיליה והתעללות בילדים, כאשר צו הגנה קודם קבע חד משמעית כי אין ידיים ורגליים לטענות אלה", ציין השופט, "צו הגנה נוסף אסר על עירוב הילדים והמשך העלאת טענות בעניין זה ברבים מצד האם, וחרף כל אלה פונה היא בבקשה הנוכחית ובתלונה למשטרה, ואמה פונה אף היא למשטרה, לעו"ס ולבית החולים בטיעון שהקטין חווה אינוס ומעשי אלימות מצד האב ובת זוגו. המקרה שבפניי מצריך הדגשת הפן ההרתעתי, חינוכי ואף ענישתי של דובר השקר והעושה שימוש לרעה בילדים, בהליכי משפט ובתודעה המערכתית המיועדת להגן על קטינים מפני פגיעות מיניות ואלימות – תודעה שנוצלה לרעה על ידי האם".
השופט שני סקר בהרחבה את הדין והפסיקה, וסיכם: "מדיניות משפטית ראויה מבקשת להתנער מכל ניסיון לאמירות כוזבות ובוודאי פעולה של ממש לבידוי ראיות, או שיבוש הליכי חקירה ומשפט, קל וחומר שקטני קטינים הופכים חומר ביד היוצר".
בסיכומו של דבר קבע השופט כי האם תפצה את התובעים ב-40 אלף שקל כל אחד, ובנוסף תישא בהוצאותיהם בסך 50 אלף שקל (25 מאי).
