התביעה סוגרת פחות תיקים ומגישה יותר כתבי אישום  

נתוני האכיפה הרשמיים של משטרת ישראל מצביעים על חשש לפיו התביעה המשטרתית מעמידה לדין ומגישה כתבי אישום או עורכת הסדרים מותנים, בתיקים שעד השנים האחרונות היו נסגרים בלא כלום, מחוסר ראיות. כך מתריעה המשנה לסנגור הציבורי הארצי, ד"ר חגית לרנאו, במכתב דחוף ששיגרה בשבוע שעבר לראש חטיבת התביעות במשטרה, תנ"צ דדו זמיר, וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

על פי נתוני המשטרה, בשנת 2018 נחתמו ביחידה להסדרים מותנים 6,200 הסדרים לסגירת תיקים, לעומת 1,200 הסדרים מותנים בלבד שנחתמו בשנת 2017. למרות הזינוק (פי חמישה) במספר ההסדרים המותנים, מספר התיקים הפליליים שהגישה התביעה המשטרתית לבית משפט גדל מ-35,100 כתבי אישום ב-2017 ל-37 אלף כתבי אישום בשנת 2018.

במקור, הסדרים מותנים לסגירת תיקים נועדו לשמש כחלופה להגשת כתבי אישום בענייני זוטות. בהסדר מותנה, שהוא הליך חדש מן השנים האחרונות, החשוד מודה בביצוע עבירה פלילית קלה מסוג עוון, משלם קנס למדינה (עד תקרה של כ-30 אלף שקל) ופיצוי לנפגע העבירה, ומתחייב לעמוד בתוכנית שיקום בפיקוח שירות המבחן. בתמורה, התיק נסגר ומהחשוד נמנעת הרשעה פלילית.

לכאורה, ההליך אמור לחסוך ממערכת המשפט העמוסה עוד הליך פלילי מיותר, אלא שממכתבה של ד"ר לרנאו לתנ"צ זמיר מצטיירת תמונה הפוכה לגמרי. "כמות נכבדה זו של הסדרים היתה אמורה לתת אותותיה בהפחתה משמעותית של מספר כתבי האישום", כותבת לרנאו, "אלא שקרה דווקא ההפך: מספר התיקים בהם טיפלה התביעה המשטרתית בשנת 2018, בין אם בהסדר סגירת תיק מותנה ובין אם בהגשת כתבי אישום, גדל ב-8,300 תיקים – עלייה של 18 אחוז יחסית לשנת 2017".

המשנה לסנגור הציבורי מדגישה כי העלייה תמוהה, במיוחד על רקע נתוני המשטרה עצמה המצביעים על ירידה בהיקף הפשיעה. בשנת 2018 נרשמה ירידה של שני אחוז במספר תיקי החקירה שנפתחו (כ-320 אלף תיקים) לעומת השנה שקדמה לה. מספר המעצרים ירד באופן משמעותי במיוחד של 10 אחוז – מכ-60 אלף עצורים ל-53.5 אלף ב-2018. גם מספר כתבי האישום שהוגשו על ידי הפרקליטות ירד בשלושה אחוז והסתכם ב-4,100 תיקים.

התיקון לחוק שאיפשר סגירת תיקים בהסדר, מציינת ד"ר לרנאו, נחקק כבר בשנת 2013, אך יישומו היה איטי כיוון שהמשטרה דרשה עשרות תקני תובע חדשים. רק ב-2018, בחלוף חמש שנים, החוק יושם באופן משמעותי והיועמ"ש אישר הסדרים מותנים ברשימה של 12 עבירות. החל מינואר 2019 נרשמה התקדמות נוספת, וכיום מרבית העבירות מסוג עוון (שעונשן עד שלוש שנות מאסר) מאפשרות "סגירה מותנית".

הסדרים מותנים אמורים להיערך בתיקים בהם ישנן מספיק ראיות, אך החומרה לא מצדיקה הליך פלילי. חרף זאת, הסנגוריה הציבורית הצביעה בדוח השנתי שלה שפורסם לאחרונה, על כתבי אישום "מצחיקים" שהוגשו לבית משפט: בין היתר, נאשם שגנב פחית קולה ובקבוק מיץ ענבים מקיוסק, או כתב אישום אחר על גניבת טבעת בשווי 40 שקל מדוכן תכשיטים. לצד זאת, צוינו מקרים בהם גם לאחר הגשת כתבי אישום, הסנגוריה הציבורית הצליחה לבטלם בהסדר מותנה: למשל, בתיק איומים בו הנאשם קרא לשוטר שרשם לו דוח תנועה "אתה מתנהג כמו ז**".

נתון נוסף הנותן אינדיקציה להגברת האכיפה נמסר במענה לבקשת חופש המידע של עמותת "הצלחה". לפי מענה זה, חלה ירידה של מעל 20 אחוז במספר הכללי של תיקי התביעה שנסגרים מחוסר עניין לציבור (כ-92 אלף בשנת 2017 לעומת 71 אלף בשנת 2018), ומחוסר ראיות (59 אלף בשנת 2017 לעומת 47 אלף בשנת 2018).

בפנייתה ביקשה ד"ר לרנאו לבדוק "שמא העלייה החדה במספר התקנים של תובעים משטרתיים מובילה להרחבת רשת הפיקוח… החשש הגדול הוא כי כיום מוגשים כתבי אישום בתיקים אשר נסגרו בעבר, אם בשל חוסר עניין לציבור ואם בשל העדר בסיס ראייתי מספיק. כך, בניגוד מוחלט לכוונת המחוקק, עלולים בתי המשפט להיות מוצפים בתיקי תביעות בגין מעשים פעוטי ערך או על בסיס ראייתי רעוע. התוצאה מצויה בניגוד מוחלט לכוונת המחוקק למתן את מידת השימוש בכלים פליליים… ועל משטרת ישראל לערוך בדיקה מקיפה בעניין".

במשטרה מסבירים את הגידול בכתבי האישום בשדרוג משמעותי של יכולות מבצעיות וטכנולוגיות, המובילות לטענת המשטרה לפענוח גבוה יותר של מקרי פשיעה.

תגובת המשטרה המלאה כפי שנמסרה לאתר פוסטה: "בניגוד לנטען, כל כתב אישום שמוגש על ידי התביעה המשטרתית וכל הסדר מותנה שנחתם, מתבסס אך ורק על תשתית ראייתית ומכלול שיקולים מקצועיים אחידים שנבחנים בקפידה רבה על ידי תובע משטרתי בכיר. בכדי למנוע הטעיית הציבור, נדגיש כי תיק פלילי ללא ראיות מספקות איננו מבשיל לכתב אישום או להליך של הסדר מותנה, ולראיה לצד ביצוע של למעלה מ-6,000 הסדרים מותנים בשנת 2018, סגרה היחידה אלפי תיקים פליליים, מרביתם מחוסר ראיות ומאות נוספים מחוסר עניין לציבור. מעבר לכך, בשנה החולפת כמחצית מהתיקים שהתאימו להליך הסדר מותנה נסגרו כבר על ידי חוקרי המשטרה ולא הועברו כלל להליך הסדר מותנה, כשני שליש מתוכם מחוסר ראיות".

"זאת ועוד", נמסר, "בשנת 2018, כ-1300 תיקים שהיו בשלב הגשת כתב האישום נותבו להליך של הסדר מותנה. ביצוע השוואת נתונים כה מעוותת של מין בשאינו מינו חוטאת לאמת ואינה מביאה בחשבון כלל מגוון פרמטרים, כשבראש ובראשונה העובדה שסל העבירות שניתן לנתב בהליך של הסדר מותנה היה מוגבל ל-12 עבירות בלבד מתוך מאות בספר החוקים. מעבר לכך, בשנה החולפת התחוללו תהליכים משמעותיים ששדרגו יכולות מבצעיות וטכנולוגיות במערך החקירות והמודיעין המשטרתי, מה שהוביל במישרין לפענוח גבוה יותר של מקרי פשיעה. נדגיש כי חטיבת התביעות של המשטרה מטפלת בכ-90 אחוז מההליכים הפלילים בישראל, תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי, שמירה על שלטון החוק וראיית האינטרס הציבורי בלבד. כל תיק נבחן לגופו, ובהתאם לתשתית הראייתית שגובשה, מנוהל ההליך המתאים באופן שיבטיח שמירה על שלטון החוק והגנה על האינטרס הציבורי".