באוגוסט 2017 הוגש לבית משפט השלום בנתניה כתב אישום נגד דוד שמחי (27) מנתניה, בטענה שעל רקע מתיחות בינו לבין צעיר אחר, הוא דקר אותו בסכין. בכתב האישום המקורי נטען, כי ב-28 ביולי 2017 הבחין שמחי בצעיר בן 29 ושלף לעברו סכין. אדם נוסף שהיה במקום תפס אותו, ואז שמחי אמר: "עזוב אותי, תן לי לשפוך אותו".
באישום שני בכתב האישום המקורי נטען, כי באותו יום, מעט לפני חצות בשכונת "סלע" בעיר, שמחי דקר את המתלונן, וזה – על מנת לעצור אותו – דקר אותו בחזרה בבטנו. לאחר מכן נפל המתלונן ובעודו שכוב על הרצפה, שמחי דקר אותו ארבע פעמים נוספות.
כאשר הוזעקו למקום שוטרים מתחנת נתניה, שמחי החל בבריחה, קפץ מעל חומת אבן ונעצר לאחר מרדף רגלי. כתוצאה מהתקיפה, המתלונן אושפז במחלקה כירורגית בבית החולים לניאדו למשך שלושה ימים, ולאחר מכן שוחרר לביתו.
לאחר האירוע האלים העלה המתלונן פוסט לדף הפייסבוק שלו, שבו סיקור האירוע באתר אינטרנט מקומי, ולכך צירף תגובה (הטעויות במקור): "תודה לקדוש ברוך הוא ששומר עליי הנשים הפחד מוציאים על הסכין פרפר ניסה לשבור אותי אבל בסוף הוא נשפך והתמוטט…". אלא שהמתלונן הגיע לאחר הפוסט הזה פעמיים נוספות לחדר המיון, התלונן על כאבים ובעיות רפואיות נוספות, אך שוחרר לביתו לאחר שנבדק על ידי רופא. עשרה ימים מאוחר יותר, ב-10 באוגוסט 2017, הוא נפטר בביתו.
במהלך המשפט נגד שמחי טען סנגורו, עו"ד יוסי פלסיוס קליין, כי יש לבטל את כתב האישום, מאחר שהראיות בתיק התבססו בעיקר על הודעות המתלונן בשלב מוקדם של החקירה, ולפני שהוצגה לו גרסת הנאשם. מותו, טען הסנגור, קטע את השלמת החקירה ופגע פגיעה אנושה ביכולתו של הנאשם להתגונן ובזכותו לנהל הליך הוגן.
יש לציין כי חוות דעת פתולוגית קבעה כי מותו של המתלונן נגרם עקב סיבוכים רפואיים שנגרמו בעקבות הדקירות. לאחר שעורכת חוות הדעת העידה בתחילת השנה בפני בית משפט השלום בנתניה, חיזקה את מסקנותיה ושללה כי מותו של המתלונן נגרם כתוצאה משימוש בסמים, התיק נקבע להמשך שמיעת ראיות. ואולם, ב-19 במאי הציגו הצדדים הסדר טיעון, במסגרתו שמחי הורשע בכתב אישום מתוקן בעבירה של פציעה כשעבריין מזוין.
בסוף חודש מאי נשמעו הטיעונים לעונש. התביעה עתרה לגזור עליו עונש במתחם ענישה שבין ארבע לשש שנות מאסר בפועל, תוך שהדגישה את חומרת העבירה והוסיפה כי בעברו של הנאשם החזקת סכין ואיומים על שוטר.
הסנגור ביקש להסתפק במתחם שנע בין שישה ל-24 חודשים. הוא תיאר את נסיבות חייו של שמחי וציין את קיומו של סכסוך קודם בין הצדדים, ועצם הצטיידותו של המתלונן בסכין.
במסגרת המשפט העיד גם אביו של המנוח, שתיאר את הנזקים הנפשיים והבריאותיים שנגרמו לו לאחר מות בנו, וכינה עצמו "חי-מת".
השופטת מרב גרינברג ציינה כי חוות הדעת אמנם קושרת בין מעשיו של הנאשם לבין מותו של המתלונן קשר ישיר, אולם הוסיפה כי התביעה שבחנה את ההיבטים המשפטיים הגיעה למסקנה אחרת. "מדובר במעשה חריג בחומרתו, ונסיבות מעשיו של הנאשם פגעו פגיעה עוצמתית ברף עליון, בערכים החברתיים המוגנים", ציינה השופטת. "אני דוחה טענות ההגנה השונות שגלגלו חלק מהאשם לפתחו של המתלונן ותרומתו להסלמת האירוע. הנאשם הוא שתכנן את המעשה, החל בו, וגם לאחר שדקר ונדקר, המשיך במעשיו הקשים עד שנמלט והפקיר את המתלונן פצוע ומדמם. אכן מדובר במתלונן שנסיבותיו היו מורכבות, כך עלה מהודעותיו שמשתמש בסמים, וכך עשה גם לאחר פציעתו, אך בכל אלה אין כדי להפחית ממידת אחריות הנאשם למעשיו וחומרתם".
בסופו של דבר, השופטת החליטה לגזור על שמחי 32 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו. כמו כן הוטלו עליו מאסרים מותנים והוא חויב לשלם פיצוי לאביו של הקורבן בסך 10,000 שקל. הוא יחל לרצות את עונשו ב-16 באוגוסט.
