הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים התבקש לדון בבקשה לשחרור מוקדם שהגיש האסיר נחום בן יצחק מכלא מעשיהו. זאת, לאחר שבקשה לשחרור מוקדם אשר הגישו בשמו של בן יצחק עו"ד אבי כהן ועו"ד רלי אבישר, נדחתה על ידי ועדת השחרורים.
ב-8 באוקטובר 2009 בילה בן יצחק, תושב מעלה אדומים, יחד עם חבריו במועדון "ואן גוך" ברחוב כורש בירושלים. תוך כדי הבילוי פרץ במועדון ויכוח בין צעירה מהחבורה של בן יצחק לבן צעירה אחרת, חברתו של החייל יצחק (איציק) מור. הוויכוח התפתח לריב, שבסיומו יצאו שתי החבורות מן המועדון. בשלב מסוים רץ בן יצחק לרכבו, הביא סכין ואמר: "אני מצויד". אחר כך הוסיף: "תיכף אשתגע ואוציא את מה שיש לי", תוך שהצביע לכיס מכנסיו.
סמוך לשעה שלוש לפנות בוקר הסלים העימות בין הצדדים והתפתחה במקום תגרה, שבמהלכה ברחו בן יצחק וחברו לסמטה סמוכה. מור רדף אחריהם וזרק לעברם אבן. חברו של בן יצחק תקף במכות את מור, ובן יצחק הצטרף, עד שבשלב מסוים מור נדקר בצווארו מהסכין של בן יצחק. הוא מת במקום לאחר זמן קצר. במהלך התגרה נדקר גם חברו של מור בחזהו ונפצע קשה. בן יצחק וחברו ברחו בחזרה למעלה אדומים, שם ישבו יחד עם אחרים לשיחה שבמהלכה אמר בן יצחק: "דקרתי שלושה אנשים, נראה לי אחד מהם מת".
בית המשפט הרשיע את בן יצחק בהריגה ועבירות נוספות, וגזר עליו 13 שנות מאסר. עורכי הדין שייצגו אז בן יצחק, עו"ד קובי בן שעיה ועו"ד אבי כהן הגישו ערעור לבית המשפט העליון, בו הם טענו בין היתר כי מחומר הראיות לא ברור מי הדוקר בפועל. בהחלטתו מחודש מאי 2016, בית המשפט מתח ביקורת על זיכויו של הנאשם הנוסף, אוהד דדון, וקבע כי קיים ספק באשר לזהות הדוקר. לפיכך הוא קיצר את עונשו של בן יצחק ל-10 שנות מאסר בלבד. יתר רכיבי העונש – בכלל זה פיצוי של 258 אלף שקל למשפחת המנוח – נותרו על כנם.
בן יצחק החל לרצות את מאסרו בינואר 2014. הוא היה אמור להשתחרר רק בספטמבר 2023. בעבר כבר הגיש בקשה לשחרור מוקדם, שנדחתה על ידי ועדת השחרורים, שציינה בהחלטתה את ערך "קדושת החיים" והדגישה את התנגדות משפחתו של מור לשחרור המוקדם. בן יצחק, שחזר בתשובה מאחורי הסורגים, ערער על החלטת הוועדה אך גם בבית המשפט נדחתה בקשתו.
לאחרונה הגישו עורכי הדין כהן ואבישר בקשה נוספת לשחרור מוקדם, שבה גוללו את השתלשלות העניינים ופירטו את ההליכים הטיפוליים שבן יצחק עבר בכלא, ובין היתר את השתלבותו בקבוצות טיפוליות ושהותו במחלקה התורניות בכלא מעשיהו.
הפרקליטות התנגדה לשחרור וציינה בין היתר כי הנאשם טרם שילם את הפיצוי למשפחת המנוח. כמו כן ציינו נציגי הפרקליטות כי בן יצחק לא סיים הליכים טיפוליים בהם החל מאחורי הסורגים, לאחר שנפלט מתוכנית ייעודית לטיפול באלימות עקב מידעים מודיעיניים, שדיברו ככל הנראה על כך שיש מי שמתכוונים לפגוע בו. בנוסף נטען כי מאז החלטת הוועדה הקודמת לא השתנה דבר מבחינה טיפולית, ובן יצחק עדיין טוען כי הוא לא היה הדוקר בפועל אלא העביר את הסכין לדדון, שדקר את המנוח.
למרות שהרשות לשיקום האסיר מצאה את בן יצחק מתאים לתוכנית שיקום והמליצה על שחרורו המוקדם, גם הפעם הוועדה דחתה את הבקשה, ושוב – בן יצחק ערער לבית המשפט המחוזי.
בדיון בבית המשפט, השופטות דנה מרשק מרום, זהבה בוסתן והדס עובדיה קטעו את נציגי המדינה והמליצו לצדדים להסכים על שחרור מוקדם לבן יצחק, בתנאי שתוכנית השיקום שהוכנה עבורו תתבצע עד תום תקופת הרישיון לאחר שישוחרר. הצדדים הסכימו להצעה והשופטות הורו על שחרורו המוקדם של בן יצחק, בכפוף לתוכנית השיקום שהוכנה עבורו על ידי רש"א.
לא הבנתי הריגה זה 20 שנה נניח ועוד נסיון רצח זה 10 שנים אז איך סהכ ישב הזבל הזה רק 10 שנים ימותו השופטים הלוואי.
מערכת משפט בדיחה אין ברירה מלקחת את החוק לידיים בישראל
אפס הרתעה בית משפט מעודד פשע הלכה למעשה
שם כיפה על הראש, אז קיבל חמלה חחחחח
סיפור מורכב. (לפי כתבה שקראתי על אבא של הנרצח ז"ל). לפי כל הסימנים צריך היה להרשיע את החבר שלו…. דדון (אחיין של יאיר ביטון , חבר של איציק אברגל)
תיק מלא שחיתות משטרתית.
השופטים מנקים את המצפון שלהם שחף מפשע הורשע בזה.