בימ"ש העליון בהוראה חריגה למנדלבליט: חקור הדלפות מתיק 4000 

שתף כתבה עם חברים

סנגוריו של שאול אלוביץ עתרו בדרישה לחקור הדלפת שיחות בין אלוביץ ומנכ"ל וואלה ששודרו על ידי רביב דרוקר. הנשיאה חיות: "יתכן שהמדליף הוא עד תביעה, אך יש קושי עם ההחלטה לא לעשות כלום. זו מכת מדינה, והגיע הזמן לבדוק" 

בית המשפט העליון המליץ לפרקליטות לפתוח בבדיקה מקדמית של מקור ההדלפות של חומרי חקירה מסוימים מתיק 4000 – הקלטות שמע של שיחות בין הנאשם שאול אלוביץ, בעלי בזק-וואלה לשעבר, והמנכ"ל אילן ישועה, ששודרו בתוכנית "המקור" בערוץ 13 אחרי הגשת כתב האישום.

פרקליטיהם של בני הזוג אלוביץ, עורכי דין ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, עתרו לבג"ץ נגד היועמ"ש מנדלבליט, בדרישה שיפתח בחקירת מקור ההדלפה, משום שהשיחות בין אלוביץ לישועה לא הועברו עדיין להגנה בעיתוי בו הם שודרו על ידי רביב דרוקר.

לטענת הסנגורים, העובדה שהחומרים לא היו בידיהם, מצמצמת את האפשרויות לכך שההקלטות הודלפו על ידי גורמים בפרקליטות או שמא – יתכן – על ידי עד התביעה אילן ישועה אשר הקליט את השיחות עם אלוביץ אודות ניהול אתר וואלה ודרישות נתניהו. ישועה העביר את ההקלטות מהטלפון הפרטי שלו לחוקרי להב.

זו אינה פעם ראשונה שהיועץ המשפטי לממשלה נאלץ לחקור הדלפות מחקירות ראש ממשלה. כך היה בחקירת אריאל שרון, אז נחשפה הפרקליטה ליאורה גלט ברקוביץ כמקור המידע של עיתונאי הארץ דאז, ברוך קרא, שחשף חקירה סמויה נגד ראש הממשלה שרון על קבלת כספים ממקורבו, איש העסקים הדרום אפריקני סיריל קרן. לגילויה של הפרקליטה כמקור המידע סייע עיתונאי אחר מערוץ 2 שהיה מכונה "נשר".

למרות התקדים מפרשת שרון, חקירת הדלפות לתקשורת היא חריג נדיר בעייתי מאוד, שמחייב לחקור עיתונאים על מקורות המידע שלהם, למרות שהעיתונאים אינם חייבים לשתף פעולה. נציג היועמ"ש, עו"ד יונתן נדב, אמר ברוח זו לבג"ץ כי הוחלט לא לחקור את ההדלפות מתיק 4000, למרות התלונות המרובות של הנאשמים החזקים, מחשש לפגיעה בחופש העיתונות ובחיסיון העיתונאי. מנדלבליט הסביר גם כי "תוחלת החקירה מוגבלת" כי צריך לחקור עשרות מעורבים אפשריים (פרקליטים, בין היתר), להפיק נתוני תקשורת ואולי לבצע להם חקירת פוליגרף – והמקרה אינו מצדיק כלים כה דרמטיים.

"להחמיר את המדיניות". חיות (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

נשיאת העליון, אסתר חיות ועמיתיה השופטים נעם סולברג וג'ורג' קרא, הסכימו עם ההגנה דווקא, כי תופעת "העברת ניהול המשפט לזירת התקשורת" פוגעת במראית העין של נקיון ההליך המשפטי, ובעיקר באמון הציבור בו. "אין מחלוקת שמה ששודר, לא היה בידי ההגנה", אמרה הנשיאה חיות על המקרה הספציפי – וציינה כי מדובר ב"תופעה מדאיגה" שפוגעת גם בנאשמים וגם באמון בתביעה. "חברי השופט אליקים רובינשטיין קרא לזה מכת מדינה, אני והשופט עמית קראנו לזה רעה חולה", הזכירה חיות בהקשר לעתירות דומות שנדונו במהלך ניהול תיק הנשיא קצב ותיק ליברמן.

"אם זה ברמה של תופעה, האם לא הגיע הזמן לעשות מעשה ולבדוק?", שאלה חיות את נציג המדינה. לדבריה, "כאשר יש לנו תופעה שחוזרת על עצמה ופוגעת באינטרסים חשובים, אולי צריך להחמיר את המדיניות".
השופט סולברג נתן מענה חלקי לחשש מפגיעה גורפת בחסיון העיתונאי: "גורמי האכיפה מיומנים מספיק כדי לעשות פעולות ראשוניות, כדי לבדוק".
חיות: "המדליף יכול להיות עד תביעה או מישהו מרשויות האכיפה…לאחר שהתייעצנו יש לנו קושי עם העובדה של ההחלטה לא לעשות כלום. אם הייתם אומרים: 'עשינו בדיקה מוקדמת, הזמנו את העד שהוא אחד המועמדים הפוטנציאליים, עשינו בדיקה פנימית וצמצמנו את המעגלים', משהו שמעיד על ניסיון לפני שאומרים אין תוחלת. אך במצב של החלטה שלא עושים כלום, גם לא בדיקה מוקדמת, ההצעה שלנו שתשקלו לקיים בדיקה כלשהי מקדמית בכל הנוגע להדלפת קלטות השמע".

נציג הפרקליטות התייעץ עם שולחיו וביקש להגיש את תגובת היועמ"ש בעוד חודש. הנשיאה חיות לא הסכימה למריחת הזמן: "אנו מבקשים תשובה עד יום שני הקרוב".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *