בית משפט השלום בחדרה סירב להתערב בהחלטת רשות הטבע והגנים (רט"ג) ודחה את בקשת ד"ר סיגל אחיטוב ואיש העסקים עמוס חלפון מקיסריה, להחזיר להם את דגי הטריגון שהוחרמו מהם על ידי הרשות.
בני הזוג שוקלים הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי (2 מאי).
תזכורת: לאחר החרמת הדגים ביקשו בני הזוג מבית המשפט צו במעמד צד אחד להחזרת הדגים. בית המשפט סירב לבקשה וקיים דיון ב-27 באפריל.
בני הזוג טענו כי הדגים מוחזקים אצלם כחוק, וכי דווקא במקום אליו נלקחו הדגים הם מוחזקים בתנאים לא נאותים, תוך ניגוד עניינים של המחזיקים בדגים.
בבקשתם נטען כי טובת הדגים עצמה מחייבת את החזרתם, מאחר שלרשות הטבע והגנים אין אפשרות לספק לדגים תנאי מחיה ראויים.
בתגובה לבקשה טענה רשות הטבע והגנים כי הדגים מוחזקים בקיסריה בניגוד לחוק הגנים הלאומיים, כערכי טבע שהגיעו לארץ באופן מלאכותי: "רשות הטבע והגנים אמונה גם על שמירתם של אלו מפני כל פגיעה בהם וחייבת בפיקוחם כמו גם בשמירה על האיזון האקולוגי בטבע, שעתיד להיות מושפע מכניסתם של ערכי טבע שאינן מקומיים. דווקא המקרה דנן יוכיח את חשיבות הפיקוח של הגוף הרגולטורי ביחס למי שמחזיק באמתחתו ערכי טבע מוגנים, טריגונים, אשר עשויים להסב נזק משמעותי לאדם ולסביבה האקולוגית בישראל וזאת לצד מחויבת מדינת ישראל לשמרם".
השופט אהוד קפלן מבית משפט השלום בחדרה דחה בהחלטתו את רוב טענות בני הזוג.
"כמובן שבמדינה דמוקרטית, כל מה שלא אסור על פי דין, הוא מותר, אבל קיים דין אחר האוסר על החזקתם של הטריגונים הללו… נכון שלמראית עין ישנה סתירה בין תקנות הדייג להכרזת הגנים הלאומיים, אלא שכאמור הסתירה היא רק לכאורה, כי תקנה 12 (התקנה הרלוונטית) לתקנות הדיג לא מתירה במפורש החזקה של דגים שאינם אסורים, ואם הם אסורים לפי דין אחר, ממילא אסורה החזקתם".
השופט גם התייחס לטענה כי עמוס חלפון קשור לדגים רגשית: "בשורה התחתונה קבעתי שהדגים אסורים בהחזקה ואין סיבה שתצדיק את החזרתם למבקש, שאני מבין שהוא מתגעגע אליהם כמו כל אדם שחיית המחמד שלו נלקחה ממנו, אך עדיין הוא יכול לגדל דגים אחרים מסוגים אחרים – דבר שאולי יוכל להקל על מצוקותיו, ובכל אופן אין במצוקתו האישית של המבקש כדי להכריע בגורלם של הדגים שאסורים בהחזקה".
בנוסף התייחס השופט לטענה שהדגים הוחזקו בתנאים לא נאותים ב"בית המעצר לדגים" של הרשות, וקבע כי תמונות שנציגי הרשות הראו לבית המשפט מראים שהליקויים תוקנו וכיום הדגים "מוחזקים בתנאים נאותים אופטימליים במכלים פתוחים עם רשתות מעל וניתן לראות שהמים צלולים".
"בית המשפט הוטעה"
אחיטוב מסרה בתגובה כי בכוונתה לערער לבית המשפט המחוזי וכמו כן לפנות למבקר המדינה נגד התנהלות הרשות. "בית המשפט הוטעה על ידי רשות שמורות הטבע והגנים, שנתנה יד לחנות הפועלת ללא רישיון עסק כנדרש על פי דין ומוכרת טריגונים בדרכים שונות, למרות שלטענת הרשות מדובר בבעלי חיים האסורים באחזקה ומכירה בשל מסוכנותם, מה שמעלה תהייה לאכיפה סלקטיבית ומגמתית. בעצם, רט"ג העניקו היתר אקסלוסיבי לסוחר אחד בכל מדינת ישראל, שראו זה פלא, הוא גם זה שאוחז בהם. אותו סוחר שביקש לקנות את הדגים מאיתנו במשך חודשים ארוכים וסורב, מחזיק בדגים שלנו כעת בתנאי סבל וגורם צער רב.
"השופט לאור חשיפת הראיות מצידנו שמע מהמשיבים שהם אכן עמלים לשפר את התנאים, זאת בסתירה למה שהם טענו בדיון הראשון – אם היו אז תנאים טובים מה יש לשפר פתאום?! שוב שקרים והטעיית בית משפט. מכאן, שאילו לא הוטעה בית המשפט השופט היה משתכנע שהדגים מוחזקים בתנאים פחות מיטיבים והיה מורה על החזרת הטריגונים לביתנו.
"אנחנו כמובן הגשנו התנגדות להחלטה וכמובן נערער עד שימוצה הדין, צדק ייצא לאור ויופסק סבל הדגים וההתעללות בהם למטרות רווח. ברור שכל מהלכי הרט"ג מוכיחים שצער בעלי חיים וטובתם לא עמד לנגד עיניהם ועל המשטרה ומבקר המדינה לחקור את נסיבות המקרה.
"בנוסף העלנו טענה משפטית הנסמכת על פסק דין מבית המשפט המחוזי, בו נכחו הנשיא דאז מיכה לינדרשטראוס ושופט בית המשפט העליון כיום יצחק עמית. בפסק דין זה נקבע כי בעלי חיים המיובאים מחו"ל ואינם חלק מהטבע הישראלי אינם מהווים ערך טבע מוגן, ולכן חוק גנים לאומיים אינו חל עליהם, ולרט"ג אין כלל סמכות להחרימם. ולמרות זאת השופט קפלן דחה את הטענה וקיבל את נימוקי התובע של הרשות השלטונית.
"על הרקע הזה, אי אפשר שלא לתהות האם בית משפט השלום בחדרה חשש לקבל החלטה בעלת משמעות כבדה שהיתה משליכה על סמכותה של רשות הטבע והגנים לגבי בעלי חיים רבים. חרף זאת קשה להתעלם מכך שערכאה נמוכה פועלת בניגוד ואחרת לערכאה גבוהה, ובמיוחד נוכח הנסיבות המריחות ריח רע על מי שאוחז בהם ובתנאי המחיה המזעזעים, מכאן ברור שבכוונתנו לערער על ההחלטה וככל שיידרש נגיע איתה עד לבית משפט העליון".
