בדצמבר 2017 גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב עונש של 85 חודשי מאסר על אמיל מושאילוב (37), בטענה שהוא ואדם נוסף שילמו לאדם שלישי 74 אלף שקל בכדי שיכין עבורם 1,000 אקדחי עט. השניים הואשמו גם בגידול יותר מ-50 ק"ג מריחואנה בשתי מעבדות הידרו שנחשפו בפתח תקווה. חקירת המשטרה העלתה בזמנה כי י הם גידלו את הסמים על מנת לממן את עסקת האקדחים.
579 אקדחים נתפסו בתא המטען ברכב של מושאילוב, בעת שנהג ב-7 בנובמבר 2016 לכיוון רחוב הצוערים בפתח תקווה. חברו ארתור מיארוב נהג בעקבותיו ברכב אחר, וגם אצלו נתפסו אקדחים. עם מעצרם של הנאשמים ושאר המעורבים, במשטרה העריכו כי האקדחים אמורים היו להגיע לגורמי פשיעה מוכרים – חשדות שלא באו לידי ביטוי בכתב האישום שהוגש לבסוף.
מאחורי הסורגים בכלא מעשיהו השתלב מושאילוב בקבוצות טיפוליות והשלים שמונה שנות לימוד – תהליכים שלא נעלמו מעיני הגורמים הסוציאליים בכלא והביאו לאישור יציאתו לחופשות. האסיר הספיק לצאת לחמש חופשות לפני שפרץ משבר הקורונה, ולאחרונה הגיש באמצעות עו"ד רויטל סבג שקד בקשה לשחרור מוקדם, בהתאם לתוכנית אשר הוכנה עבורו על ידי הרשות לשיקום האסיר (רש"א).
בדיון בפני ועדת השחרורים טענה עו"ד סבג שקד כי כבר בשלב המשפט נגדו, האסיר הודה במיוחס לו, חסך זמן שיפוטי והבהיר כי ביצע את העבירות על רקע מצוקה כלכלית שאליה נקלעה משפחתו עקב נסיבות מורכבות. כמו כן ציינה עו"ד סבג שקד כי האסיר "ניצל כל רגע בתקופת מאסרו לטיפול ושיקום", ולראיה – רש"א מצאה אותו מתאים לתוכנית שחרור על תנאי.
עו"ד מורן טרבלסי מהפרקליטות התנגדה לשחרורו המוקדם של האסיר, בטענה למידעים מודיעיניים שליליים, אולם עו"ד סבג שקד ציינה מנגד, כי אילו היה מדובר במידעים אמינים – שב"ס לא היה מאשר את יציאתו של האסיר לחופשות. היא הזכירה כי מדובר במידעים ישנים משנת 2016, מאז האסיר עבר כברת דרך טיפולית והיום הוא נחוש ומלא במוטיבציה להשתקם.
עו"ד סבג גם הזכירה לחברי הוועדה, כי שותפיו של מושאילוב לעבירות כבר זכו לשחרור מוקדם – האחד בהסכמת הפרקליטות והאחר למרות מידעים מודיעיניים.
ועדת השחרורים בראשותו של השופט שלמה איזקסון ציינה בהחלטתה: "נתנו דעתנו לתכנית רש"א ודומה שיש בה מענה טיפולי הולם לצרכיו. אומנם האסיר חוזר למשפחתו, אלא שעל פי עמדת רש"א מדובר במשפחה שמתכוונת לסייע לאסיר להיחלץ סופית מהתנהלותו העבריינית ושהתנהלותו היתה לצנינים בעיניה. נתנו דעתנו לחומר המודיעיני שהונח על שולחננו, מדובר בחומר מודיעיני שנצבר סמוך מיד לאחר מאסרו של האסיר, כאשר אורחות הכלא ככל הנראה לא היו ברורות דיין, והאסיר התנהג באופן חריג במיוחד. ברם, מאז האסיר נטל חלק בקבוצות שונות ודומה שהללו מיתנו את אופן התנהגותו, ואכן חוות הדעת בעניינו, הן של רש"א והן של גורמי הטיפול חיוביות. משכך, איננו סבורים כי החומר המודיעיני צריך להיות לרועץ לאסיר בבואנו לשקול את בקשתו לשחרור מוקדם".
לבסוף, האסיר זכה לשחרור מוקדם בהתאם לתוכנית של רש"א, הכוללת בין היתר עבודה קבועה ומעצר בית לילי.
