בית משפט השלום בכפר סבא גזר בחודש יוני האחרון עונש חסר תקדים של 30 חודשי מאסר על יזם נדל"ן שלא הגיש 23 דו"חות שנתיים של 11 חברות בנייה בבעלותו, אשר גלגלו מחזורים בסכום כולל של 80 מיליון שקל, בין השנים 2017-2019.
בנוסף, הנאשם הורשע ב-18 עבירות של אי העברת המס שניכה משכר עובדיו, בסכום מצטבר של 300 אלף שקל.
היזם רפי אשמי (60) ניהל מעל עשרה פרויקטים של התחדשות עירונית (תמ"א 38) בבנייני מגורים בהרצליה וברעננה. עבור כל פרויקט הוקמה חברה נפרדת. החל מ-2017 הוא נקלע לקשיים וחדל מהגשת דוחות מס הכנסה עבור החברות במשך שלוש שנים (היקפי מחזורי הפעילות נגזרו מדוחות מע"מ).
החל משנת 2023 אשמי הוא חדל פירעון רשמי; החברות עברו לכונסי נכסים וחלקן נמכרו, כדי להשלים בנייה שנפסקה באמצע לפחות בשבעה בניינים.
בפן הפלילי, מדור תביעות מס הכנסה בתל אביב הגיש נגד אשמי כתב אישום בעבירות שמוגדרות בדרך כלל "טכניות" – אי הגשת דוחות במועד – מאחר שמדובר בעבירת עוון שמייחסת לנאשם רשלנות ולא כוונת מרמה להתחמק ממס, מה עוד שסכום המס אינו ידוע לפני הגשת דוחות רווח/הפסד וחישוב שומה. לרוב, כתבי אישום אלה מוגשים כדי לדחוק את הנאשמים להסרת המחדל וחריגים המקרים בהם הוטל בעבירות אלה בלבד מאסר בפועל.
ואולם, במקרה הזה מס הכנסה ביקש לקבוע "תג מחיר" תקדימי, מאחר שמדובר בעשרות דוחות שלא הוגשו, בשל ריבוי החברות של הנאשם, ומשך התקופה הארוכה של המחדל בשנים 2017-2019 ומחזור העסקים הגבוה.
כמו כן, היזם אשמי לא תיקן את המחדלים, ועד היום הגיש רק שישה דוחות מבין 23 אמורים. לאור זאת, מס הכנסה עתר לגזור עליו 36 חודשי מאסר, וקנסות בסך 174 אלף שקל.
עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית שייצג את אשמי בבית משפט השלום, תיאר כיצד היזם איבד את ביתו: "מדובר בכרוניקה של התדרדרות עסקית כלכלית. הנאשם עצמאי משנות ה-70'. מעולם לא הסתבך עם החוק, ועד לשנת 2017 הגיש את כל הדו"חות במועד ופירנס עשרות עובדים. נוכח קשיים כלכליים וסגירה של קווי אשראי הוא נאלץ לפנות לשוק האפור, כדי לשלם לספקים ולנושים.
"כשנקלע לבעיות כלכליות משכן את ביתו הפרטי בכפר שמריהו ששוויו כ-30 מיליון שקל… כיום, בהליך חדלות הפירעון, הבית נלקח ממנו ועומד למכירה בשל הערבות האישית. גם משרדו נלקח ועומד למכירה".
השופט אביב שרון כתב בגזר הדין במאי 2024, כי כאשר נאשם אינו מגיש דו"ח במועד, לא יישמעו טענותיו על כך שיתכן ולא היה מחויב בתשלום מס, שכן בית המשפט אינו יושב כ"פקיד שומה על" – וכל שלפניו היקף עבירות נרחב על רקע מחזור אסטרונומי של כ-80 מיליון שקל. נוכח אי הסרת המחדלים, ולמרות שמדובר בהרשעה ראשונה של יזם בן 60, השופט שרון גזר עליו כאמור 30 חודשי מאסר וקנס של 25 אלף שקל.
בשלב זה נכנסה לתיק עו"ד נאוה הנס, יוצאת רשות המסים, לשעבר מנהלת מחלקת תביעות ויועצת משפטית לחקירות מס הכנסה מרכז. עו"ד הנס גויסה להגשת ערעור על גזר הדין לבית המשפט המחוזי.
בערעור נטען כי מתחם הענישה שנקבע חריג, ומדובר בסטייה מהותית מרף הענישה הנוהג בעבירות "טכניות" של אי הגשת דוחות, שהיסוד הנפשי בהן הוא מסוג רשלנות. בעבירות אלה קיים נוהל של המרת כתב אישום בקנס מנהלי במקרים שהמחדל מוסר. זאת בשונה מעבירות מהותיות מסוג פשע שהיסוד הנפשי שלהן הוא כוונה.
עוד נטען, כי בית המשפט לא ייחס משקל ראוי למחדל (החלקי) שהוסר. בששת הדוחות שהוגשו היו מעל למחצית המחזורים, כ-41 מיליון שקל מתוך 80 מיליון, ובחלק מהדוחות האחרים מחזורים קטנים ביותר.
עו"ד הנס טענה עוד כי אין מקום להחשיב כל דוח שלא הוגש כ"אירוע נפרד", ויש לראות בכל העבירות כ"אירוע אחד", שכן כל החברות נפלו באפקט דומינו, כמבנה שקרס.
לדבריה, הענישה אינה מתחשבת גם בנסיבות הייחודיות של המערער. "אדם שקרס כלכלית, ביתו וכל הרכוש שצבר במשך 40 שנות עבודה, בהם התנהל באופן תקין ולא הסתבך עם רשויות המס, נלקחו ממנו". בנסיבות בהן מדובר באיש עסקים נורמטיבי ללא עבר, זה לא המקרה למצות איתו את הדין – כך נטען.
מנגד, פרקליטות מיסוי וכלכלה שייצגה את המדינה בבית המשפט המחוזי ביקשה לדחות את הערעור וסמכה את ידיה על פסק הדין המנומק של בית משפט קמא. "מדובר באירוע שיטתי לאורך שנים", אמר התובע, עו"ד גבי פריאל, שייצג יחד עם עו"ד ורד דשא מרשות המסים, "נכון שמדובר בעבירה לפי סעיף 216 (עוון) ולא 220 (כוונת מרמה, ז.ק) אך מדובר ב-26 עבירות. אם במקרה כל כך חמור לא נצמיד עונש ראוי, אנו בעצם הופכים את העבירה הזו לאות מתה. זה התיק הכי חמור שניהלנו בעבירות מסוג זה".
"אנו מבקשים ענישה מחמירה, כי כאשר הדוחות לא מוגשים, אין לנו דרך לדעת מה היה היקף הפעילות העסקית ומה היה הרווח – כך שגם אם אין כוונה, זה פתח מאוד ברור להתחמקות ממס. אין לנו תיק דומה בהיקפים האלה", הוסיף נציג התביעה.
עו"ד פריאל ניסה להמחיש לבית המשפט המחוזי את היקף העלמת המס הפוטנציאלי, הגם שהנאשם הורשע בעבירה "טכנית": "לנאשם 11 חברות וכל חברה מקימה בניין בהרצליה, כל בניין יהיו בו 12 דירות. שוויה של כל דירה כזו בין ארבעה לחמישה מיליון שקלים, כפול 12 דירות, בסך הכל זה יהיה למעלה מ-600 מיליון שקל… המספר 80 מיליון זה היקף המחזורים המדווחים. היקף הפעילות האמיתי לא מופיע בפנינו, ואין אפשרות לבדוק אותו כאשר לא מגישים דוחות".
הסנגורית הנס נלחמה בשני דיוני ערעור על הורדת רף העונש והזכירה שוב ושוב בתגובה כי היזם לא הורשע בעבירות מרמה, ולא הוכחו עבירות כאלה, והמספרים שהפריחה התביעה הם לא יותר מספקולציות.
השופטים בערעור – מיכל ברנט, שמואל בורנשטין ועמית מיכלס – המליצו לצדדים לאחר שמיעת טענותיהם, להוריד את רף העונש מ-30 חודשי מאסר ל-22 חודשים. ההמלצה התקבלה.
השופטים ציינו כי אכן יש "צורך בהחמרת הענישה בעבירות מהסוג דנן, אך ראוי שהחמרה זו תיעשה באופן הדרגתי. אנו מעמידים את עונשו של המערער על 22 חודשי מאסר".
