מבזקים+
צווארון לבן
מיסים - פלילי ואזרחי | פשיטות רגל
0522614884 מידע מורחב
פלילי | צבאי | מעצרים וחקירות
0505275828 מידע מורחב
משפט פלילי | נוער | משפחה | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | אסירים
0523307111 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | בינלאומי
0547577333 מידע מורחב
עו"ד סימון חדאד
משפט פלילי | פשיעה חמורה | צווארון לבן
עו"ד יוסי חמצני
עבירות מס | פשיעה כלכלית | הלבנת הון | צווארון לבן
עו"ד תומר בן חמו
פלילי | מנהלי | תעבורה | אסירים | מעצרים וחקירות | נפגעי עבירה
עו"ד מירי פרידמן
פלילי | כלכלי | צווארון לבן | עסקים
עו"ד שילה ענבר
כלכלי | פלילי | מיסים | הלבנת הון | ייעוץ לעורכי דין
עו"ד ג'וליאן חדאד
עבירות מס | הלבנת הון | יצוג מול רשויות המס וחקירות
עו"ד שי טובים
פלילי | כלכלי | מיסים | מעצרים וחקירות
זנו – קרן, משרד עו"ד
פלילי | אסירים | כלכלי | נוער
עו"ד עביר בכר
אסירים | פלילי | קורבנות עבירה | הגירה
עו"ד נעמה אלחדד
פלילי | אסירים | כלכלי | צבאי

לשכת עורכי הדין הצטרפה לעתירות בבג"צ נגד חוק צמצום השימוש במזומן

הלשכה טוענת כי החוק מונע ייצוג משפטי ממי שחשבונם הוגבל או הוקפא במסגרת הליכי חקירה, ומטיל הוצאות שלא לצורך על קופת הסנגוריה הציבורית והסיוע המשפטי
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
"לכל אדם עומדת הזכות לשכור שירותים מקצועיים מבעל מקצוע". כסף שנתפס בהליכי חקירה

בג"צ אישר את צירופה של לשכת עורכי הדין כ"ידידת בית משפט" לדיון בעתירות שהוגשו נגד החוק לצמצום השימוש במזומן. החוק אוסר שימוש בכסף מזומן ובצ'קים סחירים מעל סכום של 11 אלף שקל מול בעל עסק, והפרתו תגרור סנקציות מנהליות ופליליות, שייכנסו לתוקף בחודשים הקרובים.

באמצעות עורכי הדין אורי גולדמן ומיכאל כשכאש ממשרד גולדמן ושות', הגישה לשכת עורכי הדין את בקשתה להצטרף להליכים נגד החוק, ולעתירות שהגישו עמותת מוקד, "המרכז לקידום הדמוקרטיה והגנה על זכויות אדם" באמצעות עו"ד איתן פינקלשטיין ועמותת "אחריות – ייצוג והכוון כלכלי".

הלשכה ביקשה לצרף את קולה ואת משקלה הציבורי לעתירות לפיהן ההגבלות בחוק אינן חוקתיות ופוגעות בזכויות לייצוג משפטי וגישה לערכאות.

בבקשה בשם לשכת עורכי הדין, כתבו עורכי הדין גולדמן וכשכאש כי מאז כניסת החוק לתוקף, התקבלו בלשכה פניות רבות מעורכי דין אשר לקוחותיהם מתקשים לשלם שכר טרחה בסכום העולה על 11,000 שקל. לקוחות אלה יכולים לשלם רק בכסף מזומן, בין מאחר שאין בבעלותם חשבון בנק, ובין מאחר שפעילותם בחשבון הבנק הוגבלה. המצוקה חלה אף על פרקליטים, המייצגים חשודים ונאשמים בביצוע עבירות כלכליות, אשר כל נכסיהם, לרבות חשבונות הבנק שבבעלותם, נתפסו על ידי רשויות אכיפת החוק ביום מעצרם לצורך חילוט עתידי. תלונות דומות נשמעות מפי פרקליטים המייצגים לקוחות בהליכים אזרחיים, שחשבונות הבנק שבבעלותם עוקלו בהליכי הוצאה לפועל.

בבקשת הלשכה לבג"צ נכתב כי "במצב דברים זה, אפשרות התשלום היחידה שעומדת בפני אותם לקוחות, שכל רכושם נתפס והפעילות בחשבונות הבנק שבבעלותם הוגבלה, היא תשלום שכר טרחת עורך דין בכסף מזומן. היות שעל-פי רוב מדובר בייצוג לקוחות בהליכים מורכבים הכוללים ליווי הלקוח בהליכי מעצר וחקירה וכן ייצוג בבתי משפט בערכאות שונות, נדרשת הבנה ומומחיות של הסניגור המייצג במערכת דינים מורכבת, וזה נדרש להשקיע זמן ותשומות רבים לצורך ייצוג נאות. על כן, לא יכולים פרקליטים להסתפק בשכר טרחה שסכומו פחות מ-11,000 שקל".

עוד נטען כי "במסגרת תגובתם המקדמית לעתירות, טענו המשיבים 1-3 (הכנסת וממשלת ישראל) כי העותרות מתעלמות מחלופות הייצוג המשפטי הקיימות בישראל, באמצעות הסניגוריה הציבורית ויחידת הסיוע המשפטי של משרד המשפטים. המבקשת (לשכת עורכי הדין) תטען בעניין זה כי הגופים הנ"ל אינם יכולים, כעניין שבמדיניות, להוות חלופה מתאימה לייצוג חשודים בהליכים מעין אלה. לשיטת המבקשת, אין זה ראוי שמשימת הייצוג של חשודים בעלי ממון תונח על כתפיה של הסניגוריה הציבורית או על כתפיהם של גופים אחרים רק לנוכח מגבלת התשלום במזומן.

"שלילת יכולת הבחירה של חשוד או נאשם לבחור לו סניגור כרצונו, פוגעת באופן ישיר באוטונומיה של הפרט, בזכות הגישה לערכאות ובזכותו להליך הוגן. לכל אדם עומדת הזכות לשכור שירותים מקצועיים מבעל מקצוע שבשירותיו הוא חפץ, על אחת כמה וכמה כאשר אותו אדם עושה שימוש בכספים כשרים לצורך כך".

"זאת ועוד", טוענת הלשכה, "השירותים המשפטיים שמעניקים אותם גופים לחשודים או נאשמים ניתנים בחינם או בתמורה לסכום סמלי. במצב דברים זה, מי שנושא בעלות המלאה של השירותים המשפטיים הניתנים לחשודים ונאשמים שידם משגת, הוא הציבור… כספי ציבור נגרעים כתוצאה מייצוג חשודים ונאשמים, אשר נמנעה מהם דה-פקטו האפשרות לשלם על ייצוג משפטי מכספם".

השופט ניל הנדל אישר כאמור את בקשת הלשכה להצטרף לעתירות נגד החוק ודחה את הדיון בהן לחודש ספטמבר. כמו כן, הלשכה שוקלת להגיש עתירה נפרדת, בה תטען כנגד הפגיעה בחופש העיסוק של עורכי דין מהמגזר הפרטי, באותו עניין.

תגובה אחת

  1. נגד החוק בעליל הגב

    חוק אשראי הוגן חרא של חוק

    מה לגבי אותם אנשים שהבנק לא נותן להם שירות / מוגבלים/ פושטי רגל/ או אנשים שמתנהלים לא תקין כהגדרת הבנק ולכן לא מקבלים אשראי והלוואות,
    עד עכשיו היה הפיתרון
    אצל נותני אשראי מוסדרים
    או כהגדרת הבנק ״ צינגים״
    חברות משלמים מיסים כחוק!
    היינו נותנים מענה לעשרות אלפי לקוחות שיש להם קשיים עים הבנק
    הם היו מקבלים מאיתנו פתרון
    לתזרים המזומנים החודשי
    הלוואות ונכיון צקים..
    עד שהחוק בא ואמר
    שריבית מוגבלת ל 1.6 אחוז בחודש בעבור פריטה או נכיון צ’ק לבנאדם פרטי
    לא הבנתי????
    מה מישהו יכול להכתיב לי כמה לגבות בעבור כסף אישי שלי שאני מלווה?
    מה אין לי את העלויות שלי?
    אני מנהל סיכונים בשביל עצמי
    ואף גורם ממשלתי לו יכול להכתיב לי כמה לגבות בעבור כסף אישי שלי שאני מחליט לתת לפלוני אלמוני,
    יהיו תגובות שיגידו שזה שוק אפור
    אבל שוק אפור שחור או צבעוני
    באישור משרד האוצר
    נותן כל יום מענה ופיתרון לעשרות אלפי אנשים במשק
    אז זה לא הוגן שבא המדינה
    ומכתיבה כללים כה חד צדדיים
    ואינטרסנטים

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן