עיריית ת"א השקיעה 200 מיליון שקל בחידוש הטיילת שהוצפה ונחסמה בגשם הראשון

שתף כתבה עם חברים

העירייה מודה שלא הוכשרו מספיק תעלות ניקוז בטיילת. ברנדט באור מעמותת 'אדם, טבע ודין': "מבחינת היערכות – אי אפשר להרגיש בטוחים"

video
ההצפה בטיילת בתל אביב (צילום פרטי)

סופת "כרמל"  שהכתה לכאורה באזורים שונים בישראל, גרמה להצפה גדולה באזור הטיילת בתל אביב, למרות שהעירייה השקיעה כ-200 מיליון שקל בחידוש שלה – אחד הפרויקטים הגדולים של העירייה בשנים האחרונות.
גורל ההצפות החוזרות בעיר תל אביב לקראת המשך החורף והשנים הבאות אינו מבשר טובות. בעיריית תל אביב מודים בכנות כי קיימת בעיית תשתית חמורה ושיפוץ לקוי ואומרים כי "אנו פועלים לבצע שני מוצאי חירום נוספים במהלך החורף הקרוב".

נוני מורי, יו"ר ועד כרם התימנים ותושב השכונה שסמוכה לטיילת, אומר לאתר 'פוסטה' כי כרם התימנים נראה כמו בריכה ומוסיף כי בסופה האחרונה היו יציאות של מי ביוב ליד הים מרחוב אלנבי וטרומפלדור. לטענתו, בשנת 2017 עמותת צלול ערכה שנתיים של דגימות מהחול של החוף וגילתה שיש חיידקי קולי בעקבות הזרמת מי הביוב.
מורי מציין כי באזור הטיילת היו בעבר פתחי ניקוז של מים, אך בעקבות השיפוץ שהסתיים ב-2018, חלק מהפתחים נחסמו. "איך טיילת חדשה שנבנתה מהיסוד קורסת במבחן הראשון? היו צריכים לתכנן את הניקוז", הוא מציין ומזכיר את העובדה שלפני כחודש נפער באזור גם בולען מלאכותי, תוצאה של חומרי ריבוד כביש מאיכות גרועה, שאף אחד לא באמת פיקח עליהם.

מנהלת חוסן אקלימי בעמותת 'אדם טבע ודין', ברנדט באור,  מתייחסת לאירוע בטיילת כנקודת ציון למתרחש באזור זה מידי חורף עם כמות גשמים מרובה: "כולנו משלמים הרבה כסף דרך המיסים כדי התשתיות העירוניות יתפקדו בצורה ראויה. ניתן לומר שהמצב הוא רחוק מלהיות מספק ובטוח לא אופטימלי. אנחנו נמצאים בעידן של משבר אקלים. זה אומר שכמות המשקעים עומדת לרדת לאט לאט, אבל כשיהיה גשם הוא יהיה חזק, אלים וקצר".

לטענת באור, התשתיות העירוניות יכולות להתמודד עם כמות גשם שפרוסות על פני שבוע, כאשר בעקבות משבר האקלים שמחמיר כל הזמן, גשמים של תקופה כמו שבוע יורדים ביום או לעיתים בשעתיים – והתשתיות מוצפות לחלוטין. "התשתיות כיום לא ערוכות לכמות המים שהן מקבלות. אם לא נערך לשינוי בדפוסי הגשמים, מה שיקרה שנקבל הצפות חוזרות ונשנות".

מה אפשר לעשות?

"צריך לתחזק את התשתיות העירוניות. כדי למנוע הצפות חוזרות צריך לשנות את התכנון העירוני כדי שיהיה תכנון סופג מים. זה מונח מקצועי 'עיר סופגת מים'. זו עיר שיכולה להשהות את מי הגשמים. צריך לתפוס את מי הגשמים שהם מים מבורכים ולגרום להם לחלחל לתהום, כי אנחנו רוצים לנצל את המים הללו. מה שקורה שכיום הם יורדים בבת אחת והם זורמים או אל הים או מציפים את הביוב ואז זורמים לים. הם מזהמים את הרחובות ואת חופי הרחצה".

ברנדט באור (אדם, טבע ודין)

היא מוסיפה ואומרת: "כדי למנוע שהמצב הזה יתקיים צריך לקדם תכנון עירוני רגיש מים. יש ערים בישראל שמקדמות פתרונות כאלו כמו כפר סבא שפיתחה מערכת של ביו-פילטר. בכפר סבא עשו אמפיתיאטרון שבקיץ יושבים בו ורואים מופעים ובחורף זו בריכת מים. לאחר שיורד הגשם המים נשאבים בפילטר לתהום. בפועל הם  פתרו את משבר ההצפה באותה שכונה. זה מצריך תכנון עירוני מתאים למים".

בתל אביב צפויה היערכות דומה?

"בתל אביב יש פיילוט של 'גגות כחולים' שעיריית תל אביב מקדמת, אבל זה בשלב התחלתי מאוד. צריך לתפוס את המים לפני שהם מציפים את הרחוב. אפשר לתפוס את המים בשטחים פתוחים.

"גגות כחולים זו מערכת שיושבת על גגות קיימים. היא בנויה משכבות של מצע (שכבה) ספוגים. מדובר בספוגים שסופגים את המים לכמה שעות ואז מתחילים להשתחרר דרך צינור החודר או לתהום או לשטח פתוח. מדובר בעצם בהשהיה".

ואיך עיריית תל אביב ביחס לערים אחרות?

"מבחינת היערכות, אי אפשר להרגיש בטוחים. עיריית תל אביב כן עושה תוכנית היערכות למשבר האקלים אבל היא חייבת להכניס אליה את הנושא של מי הנגר אחרת נראה הצפות כמו באיילון ורידינג".

לטענת באור, אסון הצפת המעלית בדרך לחניון בשכונת התקווה לפני כשנתיים, אז נהרגו סתיו הררי ודין שושני ז"ל, הוא דוגמה לתכנון עירוני שגוי ולקוי.

מה בדיוק היה בטיילת?

"בתל אביב יש שתי מערכות ניקוז. מערכת אחת היא לגשמים, שהיא אקטיבית בחורף, ומערכת ניקוז לביוב. שתי המערכות צריכות להיות מופרדות לחלוטין". לדבריה, בגלל שהן ישנות הן לא מופרדות. "יש חיבור בין מערכת הביוב למערכת הניקוז. כשמערכת הניקוז עולה על גדותיה היא מציפה את המערכת הביוב. זו קטסטרופה תברואתית וקורה כל חורף בנקודות שונות בעיר. אז זה זורם לנחלים כמו שהיה בפארק הירקון בשנה שעברה והשנה זה קרה בטיילת.

באור מותחת ביקורת על כך שמיי גשמים זורמים לים ולא נקלטים לתהום. "זה בזבוז של מים. לקחת מים נקיים ולזרוק אותם לים זה לא חכם. כמות של המים שמאבדים בחורף שווה למים שמטפילים בשנה. בתור תושבת תל אביב ומדענית סביבה אני מצפה מתל אביב להרבה יותר בתחום. זו עיר שיש לה משאבים להרבה יותר מאשר לערים אחרות".

הצפה בחניון (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

מעיריית תל אביב- יפו נמסר בתגובה: "החוק אוסר על הזרמת מי ניקוז לחופי רחצה, ועל כן העירייה ביטלה את המוצאים הישירים לחופי הרחצה וכחלק משיפוץ הטיילת ביצעה קו ניקוז מאסף מתחת לטיילת המפנה את מי הנגר העילי אל שני מוצאים ראשיים. בעת ירידת כמויות גשם גדולות וחריגות, מוצאים אלו אינם יכולים לקלוט את כל כמויות המים ולכן נוצרת הצפה זמנית של הכביש. עם זאת, אנו פועלים לבצע שני מוצאי חירום נוספים במהלך החורף הקרוב.

"באשר לטענה על הזיהום – בעת ירידת גשמים, הנגר הזורם מכלל שטחי העיר (כבישים, מדרכות, חצרות בניינים) סוחף עמו חומר אורגני, פיח ולכלוך. זוהי תופעה שקורית מדי שנה עם הגשמים הראשונים או לאחר גשמים חזקים שירדו לאחר הפוגה ארוכה. נציין כי, עיריית תל-אביב-יפו נערכה כמדי שנה לקראת החורף ונתנה עדיפות עליונה למניעת הצפות מי גשמים.

"באשר להצפות של הימים האחרונים – במקומות שונים בעיר ירדו עשרות מ"מ של גשם בזמן קצר, ואף יוצר מ-100 מ״מ ביממה. מדובר בכמות גדולה מאוד, שאינה מאפשרת את קליטת כל המים בבת אחת. צוותי העירייה היו פרוסים בכל רחבי העיר וטיפלו באופן מיידי בכל המקומות בהם נוצרו הצפות. כך גם בטיילת- צוותי העירייה הגיעו לשטח וטיפלו במהירות בפתיחת הקולטנים ותוך פחות משעה המים התנקזו לחלוטין".

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות