רשות המסים נגד שירות המבחן ועל ה"טיפול בעברייני חשבוניות פיקטיביות"

שתף כתבה עם חברים

תובע של מע"מ דרש להטיל מאסר על בעל חברה שקיזז 1.5 מיליון שקל, ולהתעלם מהמלצות קצינת המבחן: "זה לא דומה לטיפול גמילה מסמים. אין שיקום בעבירות מס". השופט מורנו חשב אחרת

קיזז חשבוניות פיקטיביות ב-45 מיליון שקל (אילוסטרציה: @katemangostar מאתר freepik)

בית משפט השלום בפתח תקוה הרשיע לאחרונה את אחמד אגבאריה (35) מאום אל פחם, בעל חברות בנייה, בניכוי חשבוניות פיקטיביות של חברות שונות בהיקף של 10.5 מיליון שקל, ללא התקשרות אמת איתן, כדי לקזז תשומות בדיווחיו למע"מ. העבירות בוצעו לפני כעשר שנים (2011-2012) ועד היום לא כיפר אגבריה על הנזק ולא שילם למע"מ את המס שקיזז במרמה, בסך מיליון וחצי שקלים.

במקור, היקף החשד כנגד אגבריה היה גדול יותר: בשימוע שנערך לו ברשות המסים לפני כתב האישום נטען כי הוא קיזז חשבוניות פיקטיביות ב-45 מיליון שקל, במהלך עסקיו, והתחמק ממע"מ בסך שש מיליון שקל. סנגוריו, עו"ד סימון חדאד ועו"ד ניר ישראל, שכנעו את אנשי יחידת התביעות במע"מ לצמצם את סכומי העבירה באופן משמעותי עד הגשת התיק לבית משפט. עם זאת, גם לאור כתב האישום ובמסגרת הסדר טיעון עם הנאשם, דרשו במע"מ להטיל עליו מאסר בפועל של 14 חודשים, בשל ההיקף המשמעותי של העבירות גם בגרסת "התיק הרזה".

לפני מתן גזר הדין, אישר השופט עודד מורנו, למרות התנגדות התביעות, את שליחתו של הנאשם אגבאריה לקצינת מבחן, שתכין תסקיר בעניינו.
התסקירים של שירות המבחן היו חיוביים: הנאשם סיפר כי מדובר בעסק עצמאי שנסגר מזמן, לאחר שהוא התקשה להתמודד בניהולו והסתבך עם קבלן משנה לא אמין. לדברי הנאשם, הוא רשם חשבוניות פיקטיביות "מבלי להבין את חומרת מעשיו". קצינת המבחן ציינה כי הנאשם הפיק תובנות, וכיום הוא שכיר ושומר על יציבות תעסוקתית ומפרנס את משפחתו.
הנאשם השתלב בתוכנית טיפולית בשירות המבחן, המיועדת לנאשמים בתחום המרמה, ולאור זאת ההמלצה לבית המשפט הייתה כי ימשיך במסגרת הקבוצה הטיפולית, ויבצע במקביל עבודות שירות בלבד.

התובע של מע"מ בתיק, עו"ד כרמל קדור, תקף את המלצת שירות המבחן ודרש מבית המשפט להטיל על הנאשם מאסר בפועל. "על פניו התסקיר נראה חיובי, אך אין להתפתות אליו" טען התובע. לדבריו "המאשימה סבורה כי בעבירות כלכליות, בעבירות מס אין שיקום – זה לא כמו עבירות סמים, או שימוש באלכוהול (התמכרויות פיזיות), שם אנשים עוברים הליכי גמילה כדי לנקות את הגוף שלהם…. פה זה בסך הכל קבוצה טיפולית, שמדברת על החיים", אמר עו"ד קדור בסוג של התייחסות מקטינה. "זה רק תהליך של שיח… מרביתם מן הסתם אנשים נורמטיביים, זה לא תהליך שניתן לקבוע באמת שהנאשם השתקם. לא ניתן לסטות מהמתחם (של העונש רק) בגלל שהנאשם עבר תהליך טיפולי".

"הנאשם באופן רציף, באופן שוטף, ניכה חשבוניות פיקטיביות. מעשיו של הנאשם פגעו ישירות בקופה הציבורית ועד היום לא תוקן הנזק", הוסיף התובע. כדי להקדים תרופה למכה, הוא הזכיר לשופט מורנו, שידוע בגישתו הליברלית, תיק אחר. מדובר בתיק קודם שבו השופט מורנו דן בנאשם שביצע עבירות דומות ובהיקף נמוך יותר. השופט מורנו נתן אז עבודות שירות, אולם בית המשפט המחוזי הפך את החלטתו, קיבל ערעור וגזר על אותו נאשם 15 חודשי מאסר.

מנגד, הסנגורים עורכי הדין ישראל וחדאד אמרו כי גישת התביעה הדורשת "תג מחיר קבוע", ומתעלמת מהערכות השיקום, היא גישה מקוממת – ויש לבחון את השינוי שביצע הנאשם בחייו ממועד ביצוע העבירות בשנים 2011-2012. הנאשם אמר לבית המשפט כי כיום הוא "מפרנס את משפחתו בכבוד ובדרך הנכונה".
השופט מורנו לא נבהל מהפסיקה הקודמת שהציגה לו התביעה, בה ביטל בית המשפט המחוזי עונש מקל שנתן. "אכן, ראוי שמתחם הענישה גם בתיק שלפניי יחל ברף תחתון של מאסר בפועל, החל מ-12 חודשים", כתב השופט.
עם זאת, הוסיף כי בשנים האחרונות, בתיקון 113 לחוק העונשין "המחוקק קבע את שיקול השיקום כשיקול השני בחשיבותו (אחרי עקרון ההלימה) על פני שיקולי ענישה אחרים". בין השאר קבע החוק כי "בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם, אם מצא כי הנאשם השתקם או יש סיכוי של ממש שישתקם".

השופט עודד מורנו

"סבורני כי בעניינו של נאשם זה התשובה לכך חיובית", כתב השופט מורנו. "לא אוכל לקבל את טיעון בא כח המדינה, כי יש להחריג את עבירות המס או עבירות צווארון לבן מתיקון 113 לחוק העונשין, שכן המחוקק לא עשה זאת, ופסיקת בית המשפט העליון לאורך השנים הכירה בחריגה משיקולי שיקום גם בתיקים של עבירות מס וגם בתיקים של צווארון לבן".

בענייננו, הוסיף השופט, "עומדים שלושה תסקירים של שירות מבחן אשר מצביעים על תהליך חיובי טיפולי אותו עובר הנאשם, וההבחנה המקצועית הינה כי המשך טיפול יפחית סיכון". עוד ציין כי במקרה זה העובדות מורות כי הנאשם השתקם – ואין כנגדו הרשעות נוספות או תיקים פתוחים, מאז ביצוע העבירות. "חלוף הזמן הינו נושא משמעותי, והאינטרס הציבורי במקרה שלפניי הינו לא למצות את הדין עם הנאשם".
סוף דבר: בית המשפט קיבל את עמדת ההגנה, גזר על אגבאריה תשעה חודשים בעבודות שירות, קנס בסך 15 אלף שקל ב-20 תשלומים, וצו פיקוח תחת שירות המבחן למשך שנה.
עורכי הדין חדאד וישראל מסרו בתגובה: "בית המשפט קבע כי יש שיקום בעבירות כלכליות, והשיקום הוא לא רק לעברייני סמים ואלימות. העונש שניתן חורג לקולא במלוא מובן המילה". יצויין כי במקרה זה, המדינה בחרה שלא להגיש ערעור על גזר הדין.

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
1 Comment
הוותיק ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות