בחזרה ממלתעות הפיטבול

כלב פיטבול (צילום להמחשה: אתר FREEPIK)

בית המשפט העליון קיבל את ערעור הפרקליטות והחמיר בעונשם של שני נאשמים, שתקפו עובד באתר בנייה, בין היתר כאשר שיסו בו כלב פיטבול.

עומר מסלמאני והאחים מאיר ובנימין דרורי עבדו כחשמלאים באתר בנייה באזור התעשייה הר חוצבים בירושלים. בפברואר 2012, בשעה שעבדו יחדיו באותו אולם ב"בית בינת", נקלעו מסלמאני והאחים למריבה מילולית, בסיומה עזב מסלמאני את המקום. לאחר זמן קצר הוא שב יחד עם אחיו מחמד וחברו טארק מגאהד, וכן בלוויית כלב פיטבול מסוכן נטול זמם, השייך למחמד.

עומר החזיק בכלב ברצועה והחל לדרבן אותו לתקוף את בנימין דרורי, כאשר טארק ומחמד מדרבנים אף הם את הכלב לתקוף. הכלב התנפל על בנימין, כשהוא נועל את לסתותיו על שוק רגלו וקורע חלק מבשרו. או אז, האחים מסלמאני תקפו את מאיר דרורי במכות אגרוף בכתפיו, ברגליו ובכל חלקי גופו, וכן היכו את בנימין.

בית המשפט המחוזי הרשיע את השלושה בחבלה בכוונה מחמירה ובתקיפה בנסיבות מחמירות, כאשר עומר ומחמד הורשעו גם בעבירה של החזקת כלב מסוכן. על עומר נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל, בעוד שמחמד נידון ל-14 חודשי מאסר וטארק נידון לשנת מאסר בפועל, בנוסף למאסר על תנאי, קנס ופיצוי בסך 10,000 שקל למתלונן.

השלושה ערערו לבית המשפט העליון על חומרת עונשם. טארק ומחמד ערערו גם על הרשעתם אך לבסוף הודו וערערו רק על העונש. במקביל, הפרקליטות ערערה על קולת עונשם של האחים עומר ומחמד מסלמאני.

בית המשפט העליון דחה את ערעורי הנאשמים וקיבל כאמור את ערעור המדינה על קולת עונשם, לאחר שקבע כי אינו נותן משקל הולם לשיקול הרתעת הרבים, וכי "בנסיבות העניין דנן יש בגזר הדין סטייה ממשיתממדיניות הענישה הראויה. בשל חומרת העבירות, נסיבות ביצוען ועברם הפלילי של עומר ומחמד, שומה להחמיר בעונשם. משיקולים דומים, לא ניתן להקל בעונשו של טארק, חרף חזרתו-בו מערעורו על הכרעת הדין, וקבלת האחריות, אמנם בשלב מאוחר".

השופט נעם סולברג התייחס בפסק הדין לחומרה שבתקיפה באמצעות כלב מסוכן: "לא בכדי נתן המחוקק דעתו לתופעת אחזקת כלבים מסוכנים. כלבים אלה, אשר הפיטבול נמנה עמם, מתאפיינים בכוח רב ובתוקפנות קיצונית, לעיתים בלתי צפויה. כפי שציין המחוקק, 'כלב מאולף לתקיפה כמוהו ככלי נשק מסוכן'. את הבריונות המוצאת את ביטויה באיומים, לא כל שכן בתקיפה בעזרת כלבים מסוכנים, יש לעקור מן השורש".

בפסק הדין נקבע עוד, כי "המערערים הורשעו בעבירות חמורות… שיסוי כלב תוקפני באדם מעמידו בסכנת חיים, בסכנה לשלמות גופו. המעשה אף מעמיד אחרים שנמצאים בקרבת אותו אדם בסכנה, ומטיל אימה על העדים להתרחשות… לא ניתן להתעלם מהאימה שבה היה נתון בוודאי בנימין דרורי בעת שהכלב זינק עליו, נעץ בו את שיניו ולא הרפה; מהנזק שנגרם מביצוע העבירה – קריעת בשר רגלו; ומכך שאירוע מסוג זה עלול להסתיים בפגיעה קשה הרבה יותר, ואף במוות. למעשה, בענייננו זינק הכלב אל עבר פניו של בנימין דרורי, ולא לרגלו, ואך במזל לא נסתיים האירוע באופן חמור יותר. תגובתם האלימה של המערערים היא נטולת כל פרופורציה לאירוע שבשלה באה – ויכוח…".

לפיכך, בית המשפט החמיר את עונשו של עומר מ-18 ל-27 חודשי מאסר בפועל, ועונשו של מחמד הוחמר מ-14 ל-18 חודשי מאסר.

התיק נוהל בבית המשפט המחוזי על ידי עו"ד חיים פס מפרקליטות מחוז ירושלים, ובבית המשפט העליון על ידי עו"ד שרית משגב מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.