כתב אישום בכפוף לשימוע נגד ידיעות אחרונות, וואלה ובזק

לאחר שהפרקליטות נדרשה על ידי בית המשפט לתקן את כתב האישום נגד ראש הממשלה ובני הזוג אלוביץ בתיק 4000, ולהפריד בין הפניות של בנימין נתניהו לפניות בני משפחתו בקשר לסיקור בוואלה – היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע כי הוא שוקל לעבות את התיקים, ולהגיש כתב אישום בכפוף לשימוע גם נגד התאגידים ידיעות אחרונות, בזק, וואלה וחברות מקבוצת יורוקום.
התאגידים חשודים בעבירות מתן שוחד, הלבנת הון ועבירות דיווח, מכוח פעולותיהם ומחשבתם הפלילית לכאורה של בעלי השליטה נוני מוזס ושאול אלוביץ'. כזכור, אלוביץ' מואשם בכך שנתן שוחד לראש הממשלה באמצעות היענות חריגה של אתר וואלה לדרישות סיקור, בתמורה לפעולות שלטוניות שהיטיבו עם עסקיו של אלוביץ' ועם חברת בזק. הפרקליטות רואה גם בסיקור של שרה ויאיר נתניהו כחלק ממתן השוחד לראש הממשלה, וחלק רב מהפניות לאלוביץ נעשו באמצעות עד המדינה ניר חפץ.
ידיעות אחרונות יואשם, בכפוף לשימוע, בתיק 2000, עקב הצעת השוחד הנטענת של מוזס לראש הממשלה בדמות שינוי סיקור בעיתון ובאתר ynet, בתמורה לצעדי חקיקה שיטילו מגבלות על העיתון המתחרה, ישראל היום.

בתוך כך, פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה היום למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נוסף נגד שאול אלוביץ', ונגד נושאי משרה בכירים לשעבר בבזק ובחברת יס (YES) – אור אלוביץ', עמיקם שורר, לינור יוכלמן, רון איילון ומיקי ניימן (23 דצמבר).
כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ומתייחס לשתי פרשות: מרמה ביחס לתשלום התמורה עבור רכישת מניות חברת יס על ידי בזק, ומרמה ביחס להתנהלות הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו בבזק לצורך בחינת עסקאות של החברה, אשר לבעל השליטה אלוביץ' היה עניין אישי בהן.
כתב אישום זה הוא למעשה תוצר של תיק החקירה המקורי שנפתח ברשות ניירות ערך נגד אלוביץ ובכירי בזק בגין הונאה לכאורה באישור עסקת המיזוג של חברות יס וחלל לתוך בזק – עוד לפני שנפתחה חקירה בעניין הקשר בין נתניהו לאלוביץ והאישורים הממשלתיים.

פרשה ראשונה: מרמה בדיווחי יס ובזק
לפי כתב האישום, בחודש יוני 2015 אושרה עסקה שבה רכשה בזק את כל מניות חברת יס מידי קבוצת יורוקום. כיוון שאלוביץ' היה בעל השליטה בבזק וביורוקום, נוהלה העסקה מצד בזק כעסקה שלבעל השליטה יש עניין אישי בה. על פי תנאי העסקה שילמה בזק ליורוקום תמורה במזומן בסך של 680 מיליון שקלים, וכן נקבע כי ככל שיתמלאו תנאים מסוימים, כתלות בביצועי יס ותוצאותיה (על פי תזרים המזומנים שלה) תשלם בזק ליורוקום סכומים נוספים.
לפי כתב האישום, אלוביץ' פעל יחד עם רון איילון שהיה מנכ"ל יס ומיקי ניימן (סמנכ"ל הכספים של החברה), להשיא באופן מלאכותי את תזרים המזומנים של יס במהלך השנים 2015-2017. זאת על מנת שהתזרים יגיע לרף המרבי שנקבע בהסכם העסקה, ובזק תשלם ליורוקום (החברה הפרטית של אלוביץ) סכומים נוספים. נטען כי בהתאם להנחיית אלוביץ', בידיעתו וכתוצאה מהלחץ שהפעיל, רקם איילון יחד עם ניימן, תוכנית מרמתית לדחייה שיטתית ורחבת היקף של תשלומים לספקים ששינתה את מדיניותה הפיננסית של יס ויצרה מצג שווא מלאכותי ביחס לנתוני התזרים של החברה.
כתוצאה ממימוש התכנית המרמתית לכאורה יצרו הנאשמים מצג כוזב, שלפיו יס עמדה ביעדי התזרים החופשי שנקבעו בהסכם.
מצגים כוזבים אלו, על פי הנטען, הובילו לכך שאלוביץ' קיבל לידיו במרמה סכום נוסף של כ-115 מיליון שקלים, במסגרת המקדמות לשנת 2015 ו-2016. מצגים כוזבים אלה אף הביאו לכך שבזק כללה בדוחותיה הכספיים שפורסמו לציבור, שורה של פרטים מטעים.

פרשה שניה: הונאה באישור עסקאות בעל העניין
לפי כתב האישום מלבד עסקת בזק-יס, בשנים 2017-2016 בחנה בזק את האפשרות להיקשר בעסקה חריגה נוספת עם בעל השליטה בה, שאול אלוביץ': התקשרות בין יס, שכבר היתה באותה עת בבעלות מלאה של בזק, לבין חברת חלל, אף היא של בעל השליטה. על רקע זה החליט דירקטוריון בזק בכל אחד משני המקרים, להקים ועדה מיוחדת בלתי תלויה, שתורכב מדירקטורים חיצוניים או בלתי תלויים, ושתשמש מנגנון משלים להליכי האישור בעסקאות. הרציונל הוא שהאינטרסים של אלוביץ שממזג בין החברות השונות שלו (ציבוריות ופרטיות, חלקן הפסדיות), עשויים להיות מנוגדים לאינטרסים של בעלי המניות בבזק מהציבור הרחב, שהאינטרס הנפרד של החברות הפרטיות של אלוביץ אינן מעניינו.

מטרת הוועדות הבלתי תלויות בבזק היתה לקיים בחינה עצמאית של העסקאות עם בעל השליטה, תוך בחינה של חלופות אפשריות להן, באופן שינטרל ניגודי עניינים של בעל השליטה, אלוביץ' ושל בעלי עניין אחרים בעסקה, לרבות בנו, אור אלוביץ'. עוד הופקדה הוועדה על הובלת המשא ומתן מטעם בזק, באופן שיבטיח הליך תחרותי שידמה עסקה רגילה בתנאי שוק הנסמכת על שיקולים עניינים וכלכליים בלבד.
לכן, בעלי השליטה ובעלי העניין האחרים היו אמורים להיות ממודרים מהמשא ומתן על אודות העסקאות, ולא להיחשף למתרחש בדיוני הוועדה.

עו"ד לינור יוכלמן, שהיתה מזכירת חברת בזק והממונה על האכיפה הפנימית בחברה, שימשה גם כמזכירת הוועדות הבלתי תלויות. היא השתתפה ברוב ישיבות הוועדה והיתה חשופה למידע שהוצג בפני חבריה. בישיבת הדירקטוריון בה הוחלט על הקמת הוועדה הבלתי תלויה לעסקת בזק-יס, הציגה יוכלמן מצג לפיו אלוביץ' ושאר בעלי העניין האישי יהיו ממודרים מעבודת הוועדה הבלתי תלויה.

בכתב האישום נטען כי בניגוד לחובתה כמזכירת הוועדות, הדליפה יוכלמן לשאול ולבנו אור אלוביץ' ולעמיקם שורר פרטים על אודות פעילות הוועדות הבלתי תלויות לכאורה (המייצגות את אינטרס המשקיעים), והעבירה לנאשמים האחרים פרוטוקולים, מצגות סודיות, ניירות עמדה וחוות דעת, התכתבויות פנימיות של חברי הוועדה ומסמכים נוספים.
במידע שמסרה יוכלמן היה גלום יתרון תחרותי בעבור אלוביץ' והנאשמים הנוספים, והם עשו בו שימוש, חלקו ביניהם את המידע שהודלף להם והעבירו אותו ביניהם ולגורמים נוספים. על פי כתב האישום, ביחס לוועדה הבלתי תלויה לעסקת חלל, אלוביץ' ואור אלוביץ' אף דנו עם יוכלמן על דרכי פעולה אפשריות, ולעיתים הנחו אותה כיצד לפעול בניסיון להשפיע על החלטות הוועדה.

נטען כי מוסדות בזק אישרו את עסקת בזק-יס ואת עסקת חלל על בסיס מצג כוזב, לפיו הליך המשא ומתן מטעם בזק נוהל באופן תקין ומבלי שבעל השליטה וגורמים קשורים לו היו חשופים לדיונים חסויים של הוועדות ולחומרים חסויים שהוצגו בפניהן.
בנוסף, לנאשמים מיוחסות עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך נוכח העובדה שהסתרת מעורבותם של בעל השליטה ובעלי עניין נוספים בהתנהלות המו"מ הביאה לכך שבזק כללה פרטים מטעים בדיווחיה על אודות אופן פעולת הוועדה הבלתי תלויה בעסקת בזק-יס ובעסקת חלל.

כתב האישום הוגש על ידי עורכי הדין אמיר טבנקין, ניצן וולקן וסתיו גינת ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. בצד הגשת כתב האישום, התקשרה הפרקליטות בהסדר הפסקת הליכים מותנית בתנאים עם חברת חלל תקשורת.
בנוסף, נחתם הסדר מותנה לסגירת התיק נגד סטלה הנדלר, שהיתה מנכ"לית בזק. במסגרת ההסדר הודתה הנדלר בעובדות שלפיהן הייתה מעורבת בהכללת פרט מטעה בדיווחי בזק, תשלם קנס בסך 400 אלף שקל ותהיה מנועה לכהן כנושאת משרה בתאגיד מדווח לתקופה של תשעה חודשים.
בד בבד, הודיעה הפרקליטות על סגירת תיקי החקירה של חשודים נוספים שנחקרו בתיק 4000 ובפרשת בזק. בפרשת 4000 הוחלט על סגירת התיק בעניינם של זאב רובינשטיין ויועץ התקשורת אלי קמיר, לאחר שנשקלה העמדתם לדין אך טענות השימוע בעניינם התקבלו. כן הוחלט על סגירת תיק החקירה בעניינם של איתן צפריר, לשעבר ראש מטה משרד התקשורת; עדי קהאן, שהיתה עוזרת מנכ"ל משרד התקשורת ושרון פליישר, שהיתה סמנכ"ל רגולציה בחברת בזק.

פרקליטו של אלוביץ, עו"ד ז'ק חן, מסר: "קיבלנו את הודעת הפרקליטות על הגשת כתב אישום בתיק ניירות הערך. הגשת כתב האישום בזמן שבו מתנהל במקביל המשפט בבית המשפט המחוזי בירושלים, שגם בו הודיעה הפרקליטות שתתחיל דווקא בפרשה 4000 הנוגעת לאלוביץ, משקפת את היחס הקשה לו זוכה מר אלוביץ. לא מזמן נחשפו גם מהלכי החקירה הבלתי אנושיים שנעשו לו במהלך החקירה, ביניהם שליחת בנו לשכנעו להפוך לעד מדינה. מר אלוביץ ימשיך להיאבק על חפותו מתוך בטחון בצדקתו ובכך שהצדק יעשה על ידי בית המשפט".