העבריין הפיננסי הסדרתי ניסים דג'לדטי עקץ מיליון שקל מ"חבר" שישב איתו בכלא מעשיהו, כאשר ריצו שניהם עונשי מאסר. דג'לדטי סיפר לאסיר האחר על השקעותיו בשוק ההון, במטרה לשכנע אותו להשקיע כספים לכאורה בשלד בורסאי ובמניות.
בדיעבד, התברר כי מדובר היה בהונאה של דג'לדטי, שהשתלט על הכסף לצרכיו האישיים וכדי לשלם חובות.
היום, שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב מיכל אגמון גונן, הרשיעה את דג'לדטי (11 בנובמבר) לאחר ניהול הוכחות בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, זיוף מסמכים, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירת מס.
בית המשפט הרשיע גם את ישראל מגד, בעל צ'יינג' באשדוד – בעבירות זיוף, שימוש במסמכים מזויפים, רישום כוזב והלבנת הון בפרשה.
תחילת הסיפור במאסר בן שבע וחצי שנים שריצה דג'לדטי בתיק קודם – לאחר שהורשע כי בהיותו פושט רגל הוא העלים הכנסה של 40 מיליון שקל מנכיון צ'קים ועסק הלוואות שניהל, באמצעות חברות קש.
בנוסף, דג'לדטי הורשע אז במרמה והלבנת הון עקב זיוף ייפוי כוח והשתלטות על נכסי אוליגרך יהודי-רוסי שעקבותיו נעלמו לפני שנים.
מיליון שקל בכמה פעימות
את עבירות ההונאה בפרשה הנוכחית הוא ביצע בשלהי מאסרו, ומיד לאחר שחרורו כאסיר ברישיון.
דג'לדטי הכיר בכלא מעשיהו את האסיר בועז אדרי.
אותו אדרי התפתה להעביר לדג'לדטי מיליון שקל סמוך לסיום מאסרו, אחרי שדג'לדטי התפאר בהשקעותיו וברכושו הרב בחו"ל.
דג'לדטי הציע לו השקעה משותפת בחברה טכנולוגית שעומדת לפני "בום" של הנפקה באמצעות שלד בורסאי. אדרי האמין לדג'לדטי שההשקעה תהפוך אותו לאדם אמיד – והעביר לו מיליון שקל בכמה פעימות.
תחילה, דג'לדטי ביקש מאדרי שיעביר 250 אלף שקל לחשבון נאמנות שנוהל עבורו על ידי עורך דין מוכר. בפועל, החשבון הזה נפתח למטרת הפקדת כספים שהיה על דג'לדטי להפקיד בבית המשפט במסגרת הליך פלילי קודם – אך האסיר אדרי לא ידע על כך. הוא האמין כי הכסף ישמש להשקעה משותפת בשוק ההון.
בהמשך מצג השווא, אדרי העביר לבקשת דג'לדטי את 750 אלף השקל הנותרים דרך הצ'יינג' של ישראל מגד. סכום זה נמשך במזומן והועבר לדג'לדטי ללא רישום.
בועז אדרי תבע את דג'לדטי, לאחר שגילה את ההונאה והבין כי כספו נגנב. באוקטובר 2024 התביעה האזרחית שלו התקבלה בבית משפט המחוזי בתל אביב ודג'לדטי חוייב לפצות אותו במיליון שקל.
היום (11 נובמבר 2026) ניתנה הכרעת דין בתיק הפלילי וגם בה דג'לדטי נמצא אשם לאחר שכפר במיוחס לו. התיק נוהל על ידי עו"ד נעם עוזיאל מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
השופטת מיכל אגמון-גונן קבעה בהכרעת הדין, כי דג'לדטי והמתלונן הכירו בעת שריצו עונשי מאסר ובין השניים נרקמו יחסי חברות ואמון קרובים, שבהמשך התפתחו גם לקשרים עסקיים ולהשקעות במניות.
במהלך שנת 2020 הציע דג'לדטי למתלונן להשקיע מיליון שקל תמורת 2.5% ממניותיה של חברת שלד בורסאי. למרות קבלת מלוא מיליון השקלים, דג'לדטי לא העביר למתלונן את המניות ולא פעל להעברתן.
בהמשך הוא טען כי הסיכום עמד על 1.8 מיליון שקל ועל המתלונן היה לשלם לו 800 אלף שקל נוספים.
בית המשפט דחה את הטענה, בין היתר על בסיס מסמך שנערך בכתב ידו של דג'לדטי ותכתובות שנערכו בזמן אמת.
בהכרעת הדין נקבע, כי ההרשעה במרמה מבוססת על מכלול הראיות ובהן השימוש בכספי המקדמה לצורך אישי, קבלת מלוא התמורה והדרישה המאוחרת לתשלום נוסף.
בהתייחסה לנסיבות המחמירות ציינה השופטת: "מדובר בסכום כספי משמעותי ביותר; המרמה לא התמצתה במצג ובקבלת כסף באירוע חד-פעמי, אלא התפרשה על פני כשלושה חודשים וכללה שתי העברות של סכומים משמעותיים במסלולים שונים… לכך מצטרפים יחסי האמון הקרובים ששררו בין הנאשם למתלונן".
במסגרת הכרעת הדין נקבע עוד, כי לצורך משיכת הכספים מהצ'יינג', זויפו מסמכים בשם המתלונן אדרי, לרבות ייפוי כוח ומסמכי זיהוי לקוח, ללא הרשאתו.
בעל הצ'יינג' לשעבר, מגד, הורשע בביצוע הזיופים ודג'לדטי הורשע כמבצע בצוותא, על אף שלא חתם בעצמו על המסמכים, לאחר שנקבע כי היה שותף למהלך ונהנה מהכספים שהתקבלו באמצעותו. עוד נקבע כי גרסאות הנאשמים הופרכו באמצעות נתוני איכון של טלפונים סלולריים.
בית המשפט הרשיע את דג'לדטי ומגד גם בעבירות הלבנת הון, לאחר שקבע כי הפעולות שבוצעו באמצעות הצ'יינג' נועדו להסוות את זהות הנהנה האמיתי בכספים ואת מהות העברתם. בנוסף, הורשע דג'לדטי בעבירת מס, לאחר שנקבע כי מיליון השקלים שקיבל במרמה היו הכנסה החייבת בדיווח לרשות המסים, וכי פעל להסתרתה.
לצד ההרשעות, זיכה בית המשפט את דג'לדטי מעבירת גניבה בידי מורשה שיוחסה לו במסגרת עסקת המניות. כמו כן, זוכה מעבירת קבלת דבר במרמה שיוחסה לו בעסקה נוספת להשקעה במניות חברת "אקסל סולושנס", שבמסגרתה הועברו 100 אלף שקל, לאחר שנותר ספק סביר באשר למצג שהוצג למתלונן.
טיעונים לעונש יתקיימו בהמשך.
