"מה הופך משפט לאמנות?".
במושב לזכר עו"ד יעקב וינרוט המנוח, שנעל את כנס אילת, נאמו בכירי הליטיגטורים על הרומנטיקה של המקצוע ותובנות שהפיקו במהלך השנים מהתמודדותם בשדה הקרב – או באולם התיאטרון – של המשפט לצד סיפורים קטנים על וינרוט, האיש והעילוי.
את הכנס הנחתה מגישת הטלוויזיה, עו"ד אפרת רייטן ממשרד גולדפרב – זליגמן, ונטלו בו חלק כמה מבכירי עורכי הדין הפעילים היום.
פלדמן – הנרקיסיסטים
"עורך הדין הוא לוחם הגרילה האחרון", אמר עו"ד אביגדור פלדמן. "אתה לא צריך לדעת כלום בטכנולוגיה, אתה לא צריך מערכת גדולה. אתה עומד בזירה לבד, ומשתמש בכל מה שיש לך ובכישורים שנהוג לסווג אותם ככישורים אמנותיים. למשל: לספר סיפור.
"אתה מקבל תיק מחקירת משטרה: חקרו קצת פה וקצת שם. שאלו את מי שהיה במקום, לא חיפשו באופן מיוחד, לא שלחו הכל למעבדה הפלילית. ומכל האוסף של שברי החקירה אתה צריך לבנות סיפור. סיפור טוב שיש לו התחלה, אמצע וסוף, וישכנע את בית המשפט.
"הסיפורים שונים זה מזה בנקודת המבט: השאלה הכי חשובה היא מי מספר את הסיפור. האם הנאשם מספר אותו, או האם הקורבן? ברגע שאתה קורא את השורה הראשונה בפסק הדין, אתה יודע מה תהיה התוצאה. אם השופט פתח בנאשם, הוא קונה את נקודת המבט שלו, ואם הוא מתחיל בקורבן אתה מבין שהפסדת. כל השאלה היא מי נושא את המצלמה על גבו, מי 'צילם' את הדברים.
"באנו למקצוע ואנחנו טובים בו, כי אנחנו נרקיסיסטיים, אגואיסטים, ומעריצים את עצמנו. עורך דין מפעיל את כישוריו וכותב מחזה. הצרה היחידה של העורך דין היא, שהוא לא יכול לבחור את השחקנים, או את הקהל. ובסוף, גם הלקוח לא משחק את התפקיד כמו שאתה רוצה. כל עורך דין פלילי יודע, שרגע המשבר במשפט מגיע כשהלקוח שלך עולה להעיד. אז הוא מתחיל לנוע כדג חופשי במים ועושה מה שהוא רוצה…
"בשיחותיי עם וינרוט", הוסיף פלדמן, "ובתיקים המועטים שהופענו יחד, הגענו למסקנה שעורך דין הוא אדם אשר שום דבר אנושי אינו זר לו. הוא יכול להבין הכל, ולפעמים צריך גם להשתיק את קול המוסר. אנחנו לא עוסקים במוסר. אנחנו מגויסים לטובתו של הלקוח".
עו"ד בני כץ: הפסיכולוגים
עו"ד בני כץ דיבר על ההטיות והטעויות המוטבעות בחשיבה האנושית, ועל כשלים לוגיים והשפעות לא מודעות שראשיתן ביוריסטיקות (אינטואיציות) ובתפיסות עולם שונות, המשפיעות על הכרעות הדין של שופטים.
"לפי כל המחקרים, לשופט ככל אדם יש הטיות. שופט מקבל סיפור עם הרבה חורים, והוא צריך להכריע בחוסר ודאות. במחקר מפורסם בארה"ב חילקו 187 שופטים פדרליים לשתי קבוצות והציגו להם תיק על נהג משאית שדרס הולך רגל, וביקשו מהם לפסוק פיצויים.
"לחצי מהשופטים אמרו שחברת הביטוח העלתה טענה כי לבית המשפט אין סמכות לפסוק פיצויים של יותר מ-90 אלף דולר. שופטים אלה פסקו בממוצע 92 אלף דולר לנפגע. החצי השני של השופטים פסק מעל מיליון דולר. מדובר בשופטים שהכריעו באלפי תיקים, שמכירים הטיות, אבל לצערנו זה בלתי נשלט.
"שופטים לא אוהבים לשמוע את זה, אך יש המון מחקרים על פסיכולוגיה ומשפט", הוסיף עו"ד כץ. "למשל, מצאו שכאשר אשה בוכה על דוכן העדים, יש לכך השפעה סטטיסטית על שופטים הרבה יותר מאשר על שופטות. עוד מצאו בארה"ב כי הזדהות עם עמדה פוליטית מסוימת, משפיעה באופן משמעותי על שנות המאסר בעבירות מין (כלומר קשר בין תפיסת העולם של השופט לפסק הדין). מדובר בהשפעות שאינן קשורות לתיק. אנו מכירים גם את הטיית היציגות: אתה רואה אדם, ואתה מקבל החלטה. הדברים האלה תקפים, גם אם אתה מזהיר את עצמך".
לדברי עו"ד כץ, הוא נוהג לעשות מחקר ולבנות פרופילים של הדמויות במשפט, בנוסף לניהול התיק המשפטי: מיהו השופט, מה הרקע שלו, מהן דעותיו, מיהם הפרקליטים, והעדים. "ברור שזה לא מחליף את לימוד חומר החקירה, אבל אנחנו מכניסים את היוריסטיקה (ההטיה) לחשבון. אם אנחנו יודעים ששופט מסוים אוהב נקודה מסוימת, נעלה אותה בטענות".
עו"ד ז'ק חן – היח"צנים
המנחה, עו"ד רייטן, העבירה את השרביט לעו"ד ז'ק חן, עם קטע קישור מעולמות תוכן שוינרוט ידע ללהטט בהם, בלי קשר לטכנולוגיה שנכנסה לתמונה רק בסוף ימיו: "יש משהו רומנטי באמנות השכנוע ובשחקן שעומד באולם, אבל היום הציפיה היא לאמן רב תחומי, שלא נשאר רק במסגרת בית המשפט, מי שיכול ויודע להתמודד גם בתקשורת וברשתות החברתיות, מול פייק ניוז ולוביסטים וגורמים רבים מחוץ לאולם".
לסניגור, שפרש מהפרקליטות בשנת 2000, היה הרבה לומר על העידן החדש בהקשרים אקטואלים מאוד. "זירת השכנוע אכן לא מצטמצמת לכותלי בית המשפט", הוא השיב מיד, "אנחנו בעידן בו ההמון מתדפק על הכתלים עם מגאפון ותופים, עם תקשורת המונים קולנית ורשתות חברתיות שמגבירות את תיבת התהודה, והחשש הוא שהדברים חודרים פנימה. לכן מלאכת השכנוע לא מצטמצמת לבית המשפט ואנו מוצאים את עצמנו נאבקים על נראטיב שמתחיל מרגע פרוץ החקירה, כאשר לכל גורם יש מה לומר וכולם מביעים עמדה".
עו"ד ז'ק חן שהתיק המפורסם ביותר שלו היום הוא כמובן תיק 4000 בו הוא מייצג את שאול אלוביץ, אמר מבלי להזכיר עדיין את הלקוח הספציפי, כי התופעה הזו של הד ציבורי אדיר ושיפוט תקשורתי מוקדם, "מלחיץ את הנאשם, שצריך לנהל בתוך המשבר הזה את חקירותיו. למרבה הצער זה מלחיץ גם את רשויות האכיפה", אמר חן והזכיר את נאומו של שי ניצן מפתיחת כנס הלשכה. "מה שאיפיין את נאום פרקליט המדינה זו הבעת דעה קיצונית ברוח הימים האלה, של אנחנו ואתם. 'אצלנו כמערכת יכולות להיות טעויות, אבל אצלכם (אנשי הציבור) יש מניעים זרים'.
"קחו את תיקי ראש הממשלה. אין כמעט יום שישי שפותחים את מהדורות החדשות ואין הדלפה מחדרי החקירות. SMS כזה ו-SMS אחר ודברי עדים, ומול הדברים האלה העורך דין צריך להתמודד. מטרידה אותי מידת ההשפעה שיש לקולות האלה שבאים מבחוץ, על מקבלי ההחלטות".
בשלב הזה העלה עו"ד חן את שמו של אלוביץ. "בואו נבצע ניסוי: מי מכם חושב שיש לי סיכוי בשימוע בתיק 4000?". כמעט איש בקהל לא מרים יד. עו"ד חן: "אחרי שנה וחצי של הדלפות בלתי פוסקות ורעשים סביבתיים, התחושה היא שאין טעם. לפני שאנחנו מגיעים לבית המשפט, אנחנו צריכים להתמודד עם מערכת שמתבצרת ולהגנתה מדבררת את עצמה בתדרוכים אינסופיים של עיתונאים, בהדלפות בלתי פוסקות מהמשטרה. בתיקים שמעורבים בהם מניעים פוליטיים, המשא הזה מאוד כבד, אנחנו צריכים להתמודד עם קיבוע של הנראטיב, וזו נקודת הפתיחה של המשפט".
עו"ד חן הזכיר כי לפני ייצוג אלוביץ', הוא ליווה יחד עם ד"ר וינרוט את נתניהו בשלבים המוקדמים של חקירתו בתיקי 1000 ו-2000. "וינרוט היה מודע מאוד לתפקידו של העורך דין בזירה שמחוץ לבית המשפט, משום שאתה מגיע לנקודת ההתחלה עם תודעה מוקדמת. יעקב היה חיית תקשורת וראה חשיבות במתן ראיונות רבים, בהם הוא ניסה לשכנע את דעת הקהל.
"בפרקטיקה, יעקב עסק בתחום שאין בו מסדרי זיהוי. בתיקים שבהם יש מסדרי זיהוי, הפשע גלוי. יש גופה שמחוררת בכדורים, יש כספת פרוצה, והשאלה היא מי ביצע… בתיקים שוינרוט ואנחנו מטפלים, השאלה אחרת: יש חשוד, אבל הויכוח הוא האם נעברה עבירה. זה מאפשר מרחב גדול של שכנוע ושל סיפור. יעקב לא רק ידע לספר סיפור, הוא האמין בסיפורים שסיפר ואז זה היה מדבק, אהבו להסכים ולקבל את הסיפור שלו. זו היתה גדולתו".
