 |
| מימון, כחלון, אביטן והמשפחה על אסדת גז (2009). צילום מתיק בית משפט |
שר האוצר, משה כחלון, הביע בפני פעם את סלידתו העמוקה מעולם הפשע, מושא עבודתי העיתונאית ב-20 השנים האחרונות. הכרנו במהלך שירותנו הצבאי המשותף, אני כטבח והוא כעובד רס"ר בבסיס של פיקוד עורף צפון, ונפגשנו שוב באוניברסיטה של חיפה, ובפוליטיקה המקומית שם.
למשמע אחת מאפיזודות הפשע שפרסמתי פעם, כחלון המזועזע אשר היה אז רק ח"כ מהשורה, אמר לי שאם היה תלוי בו הוא היה אוסר על פרסום סיפורים פליליים בעיתונות. מהטעם הזה הוא גם הזכיר את "חוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות (2005)" אשר עבר אז בכנסת, חוק הזוי אשר מתיר ליועץ המשפטי לממשלה להחרים רווחים שהפיקו עבריינים מפרסום סיפורים אישיים על אירועים פליליים בהם היו מעורבים.
הזוי, כי לפי רוח החוק הזה אולי לא היו באים לעולם יצירות מופת כמו "חומות של תקווה" ו"אקספרס של חצות", או "מאחורי הסורגים" ו"מתחת לאף" שלנו.
כך או כך, כחלון, החייכן החינני מהצבא (כבר אז), כמו גם הפוליטיקאי שהיה מזוהה בתחילת דרכו במרכז הליכוד עם מעוזי הכוח בסניפים של חדרה ונתניה – שני סניפים שלרבים מחבריהם היתה ועדיין יש נגישות מוגברת לעברייני צווארון לבן ולארגוני פשע מקומיים – הפך לשר תקשורת חברתי, גיבור המאבק בתאגידי הסלולר, שהדהים את כולם כאשר הודיע על פרישה מהחיים הפוליטים בשיא הצלחתו.
הליכודניק הכי חברתי מאז מנחם בגין אמר אז, שהוא הולך לעשות לביתו, ולי היה ברור שהוא חובר לפטרון שלו, קובי מימון מישראמקו, השותף הבכיר בקידוחי תמר ודלית מול חופי חדרה. כחלון תמיד גמגם ביחס לקשר בינהם, ובקמפיין הבחירות האחרון אף הכחיש את מידת הקרבה בינהם.
 |
| ויקטור נחום, בן דודה של כחלון ויועץ אישי של אביטן (צילום: איילת קדם) |
הבן דודה של כחלון
קובי מימון, שהיה תומך מוצהר גם בראש עיריית חדרה לשעבר, חיים אביטן, קידם אז תוכנית להקמת מרכז מסחרי ענק על 30 דונם של החברה הבורסאית פוליגון, שעברה לשליטתו, ביציאה המזרחית מהעיר המנומנמת.
במקביל, משרדי חברת המים העירונית הועברו אז בחוזה ארוך טווח לבניין משרדים של מימון במרכז העיר – אגב, דוברת חברת המים שאישרה בפניי את ביצוע העסקה היתה אז נאוה בוקר, עיתונאית מקומית לשעבר וחברת סניף הליכוד בחדרה. לימים, חברת כנסת שהתפרסמה לאחרונה עקב אמירתה האומללה בוועדת הכלכלה: "צריך לאפשר גביית ריבית גבוהה מ-30 אחוז… אם חברות השוק האפור לא יתקיימו הבנקים יהפכו למונופול".
יועצו הפוליטי ועוזרו בשכר של אביטן כראש עירייה היה ויקטור נחום, שהוא בן הדודה של כחלון, מתווך נדל"ן מקומי שלדבריו השקיע רק 40 אלף שקל במניית ישראמקו של מימון, לפני שמניית הזהב נסקה ביותר מ-1000 אחוזים עקב ההודעה הרשמית על גילוי הגז בקידוחי תמר. נחום, אף הוא חבר סניף הליכוד בחדרה, כל כך התלהב מהקפיצה הנחשונית בערך המניות, שהוא התפאר בפני רבים מהבראנז'ה בעיר.
אחדים מהם, שידעו על קשריו ההדוקים עם אביטן וכחלון, ומנגד על מיזמים נדל"ניים של קובי מימון בעיר, העבירו מכתב אנונימי למשרד מבקר המדינה ובו תהו באשר לרווחים של נחום ממניית ישראמקו בזמן שהוא שותף לקבלת החלטות בנושא מימון כעוזרו של ראש העירייה לנושאי נדל"ן.
"שנית", כתבו המתלוננים, "החבר הכי טוב של מימון הוא ח"כ משה כחלון, מימון נחשב לתורם של כחלון. המידע היה יכול להגיע לנחום דרך בן דודתו כחלון, שהינו מועמד להיות שר בישראל".
 |
| ח"כ נאוה בוקר (ויקיפדיה) |
במשרד מבקר המדינה לא הספיקו להתייחס לתלונה ולספקולציה שהועלתה בה, שכן באותו הקיץ מניית הזהב של ישראמקו זינקה שוב ושוב והרשות לניירות ערך פתחה בחקירה בה נבדק אם נמסר מידע מוקדם על המניה לרוכשים שהם מקורבים של מימון. נחום טוען שלא קיבל זימון כזה.
"מה לי ולזה", אמר לי נחום בפתח שיחה שערכתי איתו בחודש יולי 2009. בהמשך, כאשר דיברנו על חקירת הרשות לניירות ערך, ושיתפתי אותו ב"רכילות" על הרווחים שהוא עשה מרכישת מניות ישראמקו הוא התוודה, "אה… לפני איזה שמונה שנים קניתי משהו, לא היום… יכול להיות לקחו את הרשימה של כל המשקיעים ובודקים אם הם ביצעו רכישות בשנה האחרונה. אני לא רכשתי, הכל שקוף".
אז יש צדק באמירות, שהרווחת טוב מהמניה.
"כן, אבל כמה הפסדתי בשמונה שנים? אף אחד לא עושה את החשבון הזה? מדובר בסכום פעוט של 40 אלף שקל שקניתי בשנת 2001".
למה קנית דווקא ישראמקו?
"סתם, אני ספקולנט מטבעי. אני קונה את כל המניות של הנפט. הפסדתי שם הרבה כסף, זה הגיע לרמה של 2000 שקל. אז אמרתי יאללה, נשאיר את זה. אני מאמין במדינת ישראל ובמחצבים שלה. אם הייתי יכול להשקיע מיליון, הייתי משקיע, אבל אין לי כפרה, הלוואי והיה לי".
לא מכיר אף אחד מישראמקו?
"אף אחד, בחיים, לא מכיר ולא רוצה להכיר, ואין לי עניין. אני, איך אומרים, אזרח מן השורה שעשה את הרכישה דרך הבנק באופן מסודר לפני שמונה שנים ומאז זה נשאר שם".
בטוח שאתה לא מכיר את בעלי השליטה?
"לא, זאת חברה פרטית לחלוטין. אין לי שום קשר אליה. לא מכיר ולא יודע".
את קובי מימון אתה מכיר?
"לא לא, הלוואי הלוואי, הייתי מוכן להיות מחובר לקובי מימון. סבא שלי אמר לי פעם, כשתהיה מחובר לעשירים ותלך אחרי העגלה של העשירים, רק מהפירורים תוכל לחיות".
האם נחום דייק בתשובותיו? ניתן לעובדות לשפוט.
 |
| כחלון ואביטן בתמונה למזכרת על אסדת גז של מימון |
מימון וכחלון בהליקופטר
כחבר ותיק ובכיר בסניף הליכוד בחדרה נחום היה אמור לדעת היטב כבר אז, שמימון הריץ ומימן את הדיל הכי מפורסם בליכוד – משה כחלון, חיים כץ ומשה פייגלין – בין היתר באמצעות הסניף החשוב של המפלגה בחדרה. הרי בפריימריז 2006, הדיל הזה סייע לבן הדודה מגבעת אולגה לזכות במקום הראשון ברשימת הליכוד.
מלבד זאת, נחום היה משתתף קבוע בישיבות הנהלת הקואליציה לצידו של אביטן, בינהן ישיבות אשר דנו בתוכניות של נציגי פוליגון של מימון להקמת המרכז המסחרי. הישיבה האחרונה נערכה ביום רביעי, 19 לאוגוסט 2009, ונחום היה נוכח בה. שבוע לאחר מכן, ב-26 לאוגוסט, הוא נכח בישיבת מועצת העיר, שאף היא דנה בתוכניות הנדל"ן של קבוצת מימון.
 |
| הפרויקט של מימון בחדרה. הדמיה |
באותו קיץ של 2009, קובי מימון בכבודו ובעצמו הטיס את ראש העירייה לשעבר, חיים אביטן, יחד עם ח"כ דאז משה כחלון, ואחדים מבני המשפחות לסיור מוסק מעל הקידוחים של תמר ודלית, כ-60 ק"מ מול חופי חדרה. הסיור, שנלחש מפה לאוזן בחדרה לא דווח לתקשורת, לא על ידי בעל השליטה בחברה הציבורית, ולא על ידי ראש העירייה הרלוונטית לקידוחים, וגם לא על ידי חבר הכנסת כחלון.
התמונות מהסיור המוסק פורסמו השבוע בעקבות עתירה של עיתון "גלובס" להתיר לפרסום את העדות של כחלון במשפט של בת זוגו של מימון נגד מימון עצמו. את גלובס ייצג עו"ד יורם מושקט, את האשה ייצג עו"ד בועז בן צור.
אפרופו היעדר השקיפות מצידו של כחלון, העילה לעתירה ולהחלטה להתיר את הפרסום נעוצה בכך שערב הבחירות האחרונות הבהיר כחלון לבוחרים כי הקשר שלו עם מימון לא יפריע לו לקחת חלק בהחלטות בנושא חלוקת הרווחים מקידוחי הגז. לפי כחלון טרם הבחירות האחרונות, מימון הוא רק חבר אישי ולא תורם, שסייע לו במערכות בחירות שונות, השכיר לו משרדים במתחם איירפורט סיטי וכבעלים של חברת נצב"א אישר לו לתלות שלטים על תחנות אגד ברחבי הארץ, הכל תמורת תשלום ובכפוף לדיווח למבקר המדינה.
גם את ההיכרות הקרובה שלו עצמו עם נחום הוא לא מכחיש כמובן, לרבות הסיוע המובן מאליו שנתן לו בן הדודה מסניף הליכוד בחדרה, אבל על קשר בין נחום לבין מימון הוא לא ידע דבר, לטענתו, כמו גם על רווחיו של בן הדודה מהמניה של מימון.
מבחינת כחלון, לנחום אין שום קשר עם החיבור שלו עם מימון. העובדה שנחום הוא חבר אישי קרוב ביותר של אביטן, יועץ אישי בענייני נדל"ן בשכר, ומשתתף בוועדות התכנון לא נלקחה בחשבון בתשובתו של כחלון.
כידוע, רק לאחר הבחירות האחרונות והמינוי שלו לשר אוצר הודיע כחלון כי הוא מנוע מטיפול בנושא מתווה הגז, עקב ניגוד העניינים עם ישראמקו של מימון, ניגוד עניינים שלא מנע מראשי הסיעה שלו בכנסת להורות על משמעת קואליציונית בהצבעות על מתווה הגז – משמע להצביע בעד האינטרסים של מימון, תשובה ונובל אנרג'י.
 |
| פופוליזם מאכזב. כחלון |
אלכוהול להמונים
מעבר לסיפור על מתווה חדרה, ומעבר לניגוד העניינים המקומם שמונע משר האוצר להכריע בסוגיית מתווה הגז עם האינטרסים הציבוריים וכנגד האינטרסים של הטייקונים, ובינהם חברו הטוב מימון, לפני החגים התברר גם כי שר האוצר אשר סולד מעבריינים, יוזם דווקא צעדים פופוליסטים, למשל הפחתת המע"מ באחוז אחד מבלבל ובלתי מובן, וכמובן בהוזלת המיסוי על אלכוהול ב-46 אחוזים.
החלטה מקוממת שנועדה לסטל את המוני עם ישראל בפרוס החגים, על אפם וחמתם של המתנגדים למתווה הגז, אבל יש בה גם כדי לעודד עבריינות כתוצאה מהוזלת הצריכה של וודקה, עראק ושאר מותגים מרעין בישין.
במקום לנתב את כספי המס למוסדות גמילה והסברה כמקובל בעולם, את ההחלטה על הוזלת המס קיבלו במשרד האוצר בניגוד לעמדה המקצועית המסורתית של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, אותה הרשות שמשרד האוצר בכלל הציע לסגור – כדי לצמצם בהוצאות המשרד לביטחון פנים.
