 |
| תלונה במשטרה. מכון התקנים |
עובד מכון התקנים נאשם בלקיחת שוחד. לפי כתב אישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז תל אביב, כמאל בכר (31) מיפו, בעל תפקיד בצומת מרכזי במכון, החליט להפיק רווחים באמצעות בקשת שוחד מיבואנים שתחת סנקציות של התמ"ת, תמורת סיוע לחמוק מהשלכות הסנקציות ולקבל תו תקן בעלויות מופחתות.
בכר, טכנאי במעבדת הידראוליקה ופלסטיקה במכון, היה אחראי בתפקידו על טיפול בבקשות לתקינה, וקבע מה תהא רמת בדיקה של מוצר ועלות הבדיקה לצורך קבלת תו תקן.
לכל משלוח טובין מחו"ל נדרש אישור מכון התקנים כתנאי לשחרור מהנמל. הסחורות המיובאות ממויינות לארבע רמות בדיקה: ב"קבוצה מספר 1" מתקיימת הבדיקה הקפדנית ביותר, הדורשת בדיקת דגם ובדיקות למשלוח וכרוכה בעלויות כספיות ליבואן. לעומת זאת ב"קבוצה 3" לא נערכות בדיקות לטובין, ותו התקן ניתן כנגד קבלת תצהיר מהיבואן.
שתי החברות אליהן פנה בכר בבקשת שוחד, לפי האישום, הן יצרנית הברזים "מדגל" וחברת "חרש" למוצרי קרמיקה ועיצוב הבית. בסוף שנת 2013 הוטלו על שתיהן סנקציות של משרד התמ"ת, שבגינן הוחמרה זמנית רמת הבדיקה של הסחורות המיובאות על ידן, מדרגה 3 לדרגה 1.
לפי האישום, בכר שוחח עם מנהלת בחברת "חרש" והסביר לה שבעקבות הסנקציה, "חרש במצב של בור ללא תחתית" וכי זהו "רק בקצה הקרחון", אך באפשרותו לסייע, ולשם כך הוא ביקש להיפגש פנים אל פנים. למחרת נפגש בכר עם נציגת חרש בחניון מכון התקנים. לפי הנטען, בכר הציע לתת תו תקן רשמי לפריטים ללא הבדיקה המתחייבת ברמת בדיקה 1. בתמורה, הוא דרש 7,500 שקל עבור כל טובין ותו תקן. במהלך הפגישה, בכר הדגיש בפני נציגת חרש, לכאורה, כי עדיף לשלם לו ישירות, ולא למכון, וכך החברה תזכה ל"שקט תעשייתי". גם לאחר שתסתיים הסנקציה, הוא הבטיח, תמורת תשלום חודשי "סמלי", הוא יעדכן וישמור עליה, שכן "אם מכון התקנים רוצה – אז הוא מוצא".
כדי להפגין את יכולתו ולהאיץ באנשי חרש לשלם את השוחד שלכאורה דרש, ביטל בכר בדיקה שאמורה היתה להיערך לשני ברזים של חרש ברמת "בדיקה 1" , ובכך חסך לחברה כ-50 אלף שקל. הוא עדכן את נציגת חרש גם על פסילת אסלה של החברה, והציע שוב שקט תעשייתי. בסופו של דבר, נטען, חרש לא נענתה לדרישותיו.
שבועיים מאוחר יותר, לפי אישום שני, פנה בכר, הפעם למנהל בחברת "מדגל" והציע לבטל את בדיקות הטובין הנדרשות במסגרת "בדיקה 1" בתמורה לתשלום חודשי של 2,500 שקל. בשלב זה, חברת מדגל ומכון התקנים הגישו תלונה במשטרה, והשיחות הבאות שלו ושל אחרים מטעמו עם עובדי מדגל קוימו תחת עינה הפקוחה של המשטרה.
בשלב זה, נטען כי נכנס לתמונה גם אחיו של עובד המכון, יוסף בכר. זה התקשר לנציג מדגל והזדהה כ"יוסי כהן". בשיחה, הוא אמר ששמע כי מדגל בקשיים והציע את עזרתו ואת "קשריו במכון התקנים". בפגישה שנערכה במשרדי מדגל בגליל ים, נטען כי הוא דרש 1,500 דולר עבור כל משלוח שיזכה בתו תקן ללא הבדיקות הנדרשות.
בהמשך, מדגל הגישה בקשה לשחרור שתי מכולות. עכשיו נכנס לתמונה, לפי הנטען, עמיל מכס בשם שמעון ברייטנר, אשר הופנה לחברה על ידי בכר, טכנאי המכון. ברייטנר הציע אף הוא, לפי הנטען את קשריו "בדרגים הגבוהים" במכון ודרש לכאורה 15 אלף שקל בתמורה לכך שיחלץ, כדבריו, את החברה מהפלונטר וידאג לקבלת התקן כאילו לא חלות עליה סנקציות. נטען כי החברה שילמה לו את הסכום שביקש, ובכר דאג ליתר הפרטים.
כמאל בכר נאשם בשתי עבירות לקיחת שוחד וקשירת קשר לפשע. אחיו יוסף בכר נאשם בנסיון לתיווך בשוחד, ואילו עמיל המכס ברייטנר נאשם במתן שוחד.
מה העונש שהושת על הפושעים לאור חומרת הפשע?