ועדת ההתמחות בלשכת עורכי הדין החליטה לאשר לעד המדינה בתיק 4000, ניר חפץ, להתחיל התמחות במשפטים, מה שיאפשר לו בעתיד הלא רחוק לקבל הסמכה לעסוק בעריכת דין, אם יחפוץ בכך.
קשה שלא לתהות, אם לקוח היה רוצה להפקיד את גורלו המשפטי בידי מי שהודה במעורבות לכאורה בביצוע מעשים פליליים, או כיצד ההחלטה תשליך על מעמדו ויוקרתו של מקצוע עריכת הדין, המצוי ממילא בהליך שחיקה מתקדם. על פי ההערכות, ההליך המשפטי נגד נתניהו עשוי להימשך מספר שנים, וכך גם מעמדו של חפץ כעד מדינה ייוותר על כנו עד אשר ישלים את העדות שלו. לכן, בשלב זה לפחות, מדובר בהחלטה שהשיקולים בבסיסה נותרו עלומים, שכן ועדת ההתמחות מסרבת לפרסם את נימוקי ההחלטה, וראשי הלשכה טוענים שהם אינם רשאים להתערב בהחלטותיה.
ככלל, עד מדינה הוא חשוד, נאשם או מורשע בפלילים שהחליט "לחצות את הקווים" ולחתום על הסכם לשיתוף פעולה עם התביעה, במסגרתו ניתנות לו טובות הנאה בתמורה לעדותו נגד מי שלדעת התביעה הוא שותפו לעבירה. מאחר שמדובר בעבריין לכאורה שיש לו אינטרס אישי מובהק בהפללת שותפיו, כדי לזכות בטובות הנאה כגון כסף, הגנה ולעיתים חסינות מלאה מפני העמדה לדין, המחוקק הטיל ספק מובנה במהימנותו. סעיף 54א(א) לפקודת הראיות קובע שלא ניתן להסתמך על עדותו של עד מדינה אם לא נמצא לה תוספת ראייתית מסוג "סיוע" – ראייה משמעותית ממקור עצמאי, שמסבכת, ונוגעת לסוגייה הממשית שבמחלוקת.
במסגרת הסכם עד המדינה עימו, חפץ הודה לכאורה בחלקו בקשר לעבירת השוחד בתיק 4000 המיוחסת בכתב האישום לראש הממשלה בנימין נתניהו, והוא נחשב כעד מרכזי נגדו, בעוד הוא עצמו זוכה לחסינות מפני העמדה לדין, לפחות עד אשר ישלים את עדותו בבית המשפט. לדעתה של ועדת ההתמחות, הגדרתו כ"חשוד" מעמידה אותו באור שונה מנאשם שהוגש נגדו כתב אישום, או מנאשם שהורשע בדין, ולכן היא לא מנעה את אישור בקשתו להתמחות.
האם לוועדת ההתמחות יש בכלל סמכות שלא לאשר את התמחות במקרה כזה?
חוק לשכת עורכי הדין בסעיף 27 קובע כי הלשכה רשאית שלא לרשום מתמחה "..אם נתגלו עובדות שלאורן סבורה הלשכה שהמועמד אינו ראוי לשמש עורך דין..". על פני הדברים הסעיף מקנה שיקול דעת רחב לוועדת ההתמחות בבואה לאשר או לסרב בקשת מועמד להתמחות, ואולם על פי החלטתה בעניין חפץ, שנימוקיה לא פורסמו כאמור, נראה כי חברי הוועדה לא ראו כל בעייתיות בעניין.
יש להניח כי ההחלטה תשליך על בקשות עתידיות של עדי מדינה להתקבל כחברים בלשכת עורכי הדין. למען האמת, רק לאחרונה התבשרנו כי עד מדינה אחד כבר אושר להתמחות ואף עבר את בחינות ההסמכה ומונה לעורך דין חבר בלשכה, אלא שאז היה מדובר בעד מדינה שסיים את עדותו נגד ארגון פשע לפני למעלה מעשר שנים, ומאז עשה לכאורה שינוי מהותי וטיפולי בסיוע גורמי טיפול ושיקום. במקרה של ניר חפץ נראה כי ועדת ההתמחות ולשכת עורכי הדין פשוט מסייעים לו להמשיך בחייו כאילו דבר לא אירע.
די אם נזכיר כי הפרקליטות רשאית להגיש כתב אישום נגד עד מדינה בכל שלב אם הוא מסרב "לספק את הסחורה" לה התחייב במסגרת ההסכם עימה.
למרבה האבסורד, במקרה בו מוגש כתב אישום חמור נגד עורך דין, אין שאלה לגבי הצורך בהרחקתו ממקצוע עריכת הדין, ובקשת השעיה זמנית תוגש כלאחר כבוד. מאידך עד מדינה שהודה לכאורה בחלקו בעבירות חמורות, יוכל להתמחות בעריכת דין. יוצא כי מעמדו של עד מדינה שהודה, אך לא הועמד לדין, עדיף על פני עורך דין שהוא נאשם – למרות שמבחינה מוסרית אין הבדל בין השניים.
תפקיד הוועדות בלשכת עורכי הדין הוא לדאוג לשמירה על כבוד המקצוע ומעמדם של עורכי הדין החברים בה. האם ועדת ההתמחות הגשימה תפקיד זה כ"מסננת" הראשונה בשמירה על כבוד המקצוע? ספק רב.
ככה החונטה המישפטית שרודפת את ראש הממשלה תגמול בעתיד לחשוד בפלילים שהפך לעד מדינה לצבירת ממון , תחשבו על זה כמה זה רקוב , מחר כשניר חפץ יעיד נגד נתניהו בעלילת הדם שתפרו לו הוא ניר חפץ יפנים שתוצאות המשפט נגד נתניהו ישליכו על עתידו הכלכלי שלו וככה המוטיבציה שלו להכשיל את נתניהו תגבר מתוך ידיעה שתוצאות העתיד שלו כעורך דין יושפעו מהחלטות אותה חונטה בבתי המשפט , אגב זה גם מלמד שאותה חונטה דנה שלא בצדק כי אם במשוא פנים
מה הפלא? הרי בוועדה יושבים עו"ד שרוצים לעבור לפרקליטות/שופטים ואם לא יענו בחיוב לבקשת ניר חפץ פשוט יעיפו אותם מכל המכרזים ווהטבות (כונסי נכסים)