חברי הכנסת התאחדו להצעת חוק נגד צילום חשודים בבתי משפט

שתף כתבה עם חברים

בניגוד לפוליטיקה שלנו המסוכסכת בכל עניין, רק על דבר אחד חברי הכנסת מסכימים: חוק לאיסור צילום חשודים ביניהם אנשי ציבור, בדיוני מעצר והגבלת הפומביות בבית משפט. ארגון העיתונאים קורא לחסום את ההצעה, שאושרה בקריאה ראשונה

צילום ארכיון להמחשה: יונתן זינדל, פלאש 90

שיתוף פעולה נדיר של חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה, נרקם בתקופה האחרונה דווקא סביב הצעת חוק לאיסור צילום ופרסום תמונותיהם של חשודים ועצורים בבתי משפט, לפני הגשת כתב אישום.
מדובר בהצעת חוק פרטית שיזם ח"כ איתן גינזבורג מסיעת כחול לבן, וזכתה לתמיכה של חברי כנסת מכל סיעות הבית. חברי ועדת החוקה של הכנסת הצביעו בשבוע שעבר פה אחד להבאת ההצעה לאישור בקריאה ראשונה, ועל הצעת החוק חתמו גם יריב לוין (ליכוד), אפרת רייטן (עבודה), צבי האוזר (תקוה חדשה), משה ארבל (ש"ס), מירב בן ארי ובועז טופרובסקי (יש עתיד), שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ואחרים.
(עדכון 28 יוני: מליאת הכנסת אישרה את ההצעה בקריאה ראשונה).

כבר כיום, לפני תיקון החוק, קובע חוק בתי המשפט כי צילום של חשודים בדיוני מעצר יתבצע רק באישור שופט. כך קובע סעיף 70 (ב): "לא יצלם אדם באולם בית משפט, ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט".
על רקע התנאי הברור הקבוע בחוק, התגייסותם של חברי הכנסת למנוע ולקבוע איסור מפורש על צילום בבית המשפט, תמוהה ואף מנוגדת לעקרון פומביות הדיון, הקבוע כעקרון יסוד. יוזמי החוק טוענים כי התנאי שנקבע לצילום – "באישור שופט" – אינו מקויים במציאות. גם זה נימוק תמוה לצורך בתיקון החוק. במקום לפנות להנהלת בתי המשפט ולבקש כי תפרסם נוהלים חדשים לאופן ביצוע צילום עיתונאי בשטח בית המשפט – ותאכוף את החוק הקיים – יוזמי החוק מבקשים להחמיר את ההגבלות על הסיקור העיתונאי ופומביות הדיונים.

החוק הקיים מוסר שיקול דעת לשופטים – שמן הסתם יבחנו בקשות צילום בראי הכללים של פומביות ועניין ציבורי, תוך שקילת חריגים כמו רף ראייתי נמוך או אינטרס של פרטיות. ואולם, חברי הכנסת לא מסתפקים במתן שיקול דעת לשופטים. הם מבקשים להפוך את המצב החוקי, ולקבוע ככלל – איסור צילום של עצורים באולם בית המשפט, למעט חריגים.

יוזם ההצעה ח"כ גינזבורג נשאל על ידי אתר "פוסטה" ועיתונאים נוספים, מהו האירוע הפרטי המסוים שהניע אותו לקדם את הצעת החוק להצרת חופש העיתונות בבית משפט. מיהם החשודים שצולמו בדיון במעצרם, ואשר הפגיעה שלהם נגעה במצפונו? יש כמובן רכיבים מוצדקים בהצעת החוק, כמו איסור מוחלט על צילום עצור כבול באזיקים. אולם, מנגד, ההצעה כובלת גם את חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת. ההצעה אף מציעה להטיל אחריות פלילית על פרסום צילומים כאלה, לפי חוק הגנת הפרטיות.

ניקח לדוגמה ראש עיר שמובא להארכת מעצר בחשד לעבירות שחיתות ציבורית. נכון, לא בכל המקרים החקירות מבשילות לכתב אישום. אולם, לא בנקל יאריך שופט המעצרים את מעצרו של איש הציבור הבכיר. לעובדי ציבור בכירים ונבחרי ציבור יש כוח ופריווילגיות רבות מאלה של האזרח הפשוט. האם צילום שלהם מותר רק בנסיבות חגיגיות, גוזרים סרטים, ואסור כאשר הם נחקרים בחשד לביצוע עבירות?
אינטרס ציבורי אחר יימצא, להבדיל, בפרסום תמונות של חשודים בביצוע עבירות מין או אלימות חמורות, לעתים כדי לאתר מתלוננים. את שיקול הדעת ניתן להשאיר לבית משפט – בדומה לשיקול הדעת המסור לו בהחלטה אם לאסור פרסום שם חשוד, בניגוד לכלל.

הצעת החוק של ח"כ גינזבורג והאחרים מבקשת להפוך את נקודת המוצא ולהוסיף לחוק את השורות הבאות: "בית המשפט לא יתיר את צילומו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, באולם בית המשפט או בשטח בית המשפט; אישור לצילום כאמור יינתן במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו".
ועדת השרים לחקיקה החליטה בימים האחרונים כי הקואליציה ככלל תתמוך בחוק, אולם דרשה להוסיף "נוסחה" להבניית שיקול הדעת של השופט שתרכך מעט את האיסור.
לפי ההצעה המתוקנת, רשות לצילום פרסום תצלום של חשוד תינתן "מטעמים מיוחדים שיירשמו" והתוספת היא: "רק אם שוכנע בית המשפט שיש בצילום או בפרסום עניין ציבורי של ממש העולה על הפגיעה בכבוד החשוד".

יו"ר הוועדה גלעד קריב (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

כאמור, הצעת החוק אושרה הלילה בקריאה ראשונה, בתמיכת כ-30 חברי כנסת, ללא מתנגדים.
עם זאת, הסבירות כי ההצעה תקודם במהירות לאישור סופי בשלוש קריאות פחתה, לאור הפיזור הקרוב של הכנסת – ובעיקר על רקע המחאה מצד כלי התקשורת ושוחרי החופש העיתונאי, לשקול בזהירות את נוסח ההגבלות ואופיין.

יו"ר ארגון העיתונאים, נורית קנטי, עורכת בכירה בגלי צה"ל, וענת סרגוסטי, כתבו ליו"ר ועדת חוקה של הכנסת, ח"כ גלעד קריב (עבודה) מכתב חריף. "נדהמנו לגלות שוועדת חוקה חוק ומשפט, בראשותך, אישרה במחטף, במהירות וללא התייעצות מסודרת הצעת חוק לקריאה ראשונה שנוגעת לצילום חשודים בבתי משפט. ההצעה בעלת השלכות כבדות משקל על חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת. למרבה הצער והתדהמה ארגון העיתונאים והעיתונאיות כלל לא הוזמן לדיון….

"חופש העיתונות הוא מרכיב שאין בלתו במדינה דמוקרטית", נכתב עוד, "ארגון העיתונאים מבקש להביע מחאה חריפה על הדרך שבה נעשה המחטף, ודורש להופיע בצורה מסודרת בפני הוועדה, ולהקדיש את זמן הדיונים הנדרש כדי לאפשר לנו להציג את כל ההיבטים המקצועיים, הציבוריים והעיתונאיים של הצעת החוק הזאת. אנו מבינים כי לאור המצב הפוליטי הנוכחי אצה לחברי הוועדה הדרך… אבל לא ייתכן שהדבר יוביל לחקיקה מרושלת ובלתי מאוזנת שיש לה פוטנציאל אמיתי לפגוע בחופש העיתונות".
ח"כ קריב מסר בתגובה כי נציגי העיתונאים יוזמנו לדיון מעמיק בוועדה אחרי האישור בקריאה ראשונה, לפני קידום הקריאות הבאות.

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות