היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט תקף אמש (רביעי, 4.3) בחריפות את שר המשפטים אמיר אוחנה בכנס לכבוד שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל, שנערך באוניברסיטת בר אילן. לדברי מנדלבליט, שר המשפטים מעוניין "להפוך את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון, כך שיוכל למנות את היועץ המשפטי של המשרד ולפטרו כאוות נפשו… הגישה של נאמנות שומר הסף לבעל התפקיד שמינה אותו… מערכות החוק והמשפט נדרשות לגלות נאמנות לדרג הפוליטי, שאם לא כן – יש מקום להתעלם מהכרעותיהן ולא לכבדן".
השופט טירקל שימש כמה שנים כראש הוועדה המייעצת למינויי בכירים, המהווה חוליה באישור המועמדים לתפקידי מפכ"ל, רמטכ"ל ונגיד בנק ישראל. מנדלבליט הזכיר כי "הוועדה הוקמה בעקבות אחד האירועים המכוננים בתולדות המינויים של שומרי סף במדינת ישראל – פרשת בר און-חברון". "הוועדה המייעצת למינוי בכירים איננה מחליפה את תפקידו של הדרג הנבחר", אמר מנדלבליט, "היא איננה מציעה מועמדים, והיא גם איננה מחליטה אם מועמד ימונה בסופו של יום לתפקיד. קיומה של הוועדה ודרכי עבודתה משקפים איזון בין הסמכות בידי נבחרי הציבור למנות את בעלי התפקידים, לבין הצורך להבטיח כי אלו שימונו ימלאו את התפקידים באופן עצמאי וא-פוליטי". ועדות אלה, לדברי היועמ"ש, הן שומרות סף המבטיחות "חיץ בין הדרג הפוליטי לבין הגורם המתמנה… והן הערובות העיקריות שנועדו להבטיח את עצמאות נושאי המשרה".
אותו הסדר נקבע גם בוועדות איתור ליועמ"ש ולפרקליט המדינה, אשר גם בראשן לפי החלטות ממשלה קודמות, עמד גורם מקצועי. בשלב זה תקף מנדלבליט את המהלך של אוחנה למינוי מ"מ פרקליט המדינה באופן ישיר ללא ועדת איתור. לדברי מנדלבליט, "תחת הכותרת של 'משילות', נטען כי יש להסיר כל בקרה על מינויים של שומרי סף. כך, אחרי שהוועדה המייעצת למינויים בכירים המליצה שלא למנות מועמד מסוים לתפקיד מפכ"ל המשטרה (משה צ'יקו אדרי, ז"ק), נטען כי יש לבטל את הוועדה. בנוסף, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק של חבר הכנסת, היום שר המשפטים, אמיר אוחנה, שנועדה להפוך את היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה למשרות אמון".
"חשוב להציג את האמת", הוסיף מנדבליט, "השאלה העומדת על הפרק איננה המשילות כי אם הנאמנות. ההצעות להחלשת או אפילו ביטול הערובות המיועדות להגן על עצמאותם של שומרי הסף, נועדו להבטיח כי אלו שיתמנו לתפקידים יגלו נאמנות מלאה לגורם הפוליטי הממנה אותם, אשר יכול בהינף יד להביא לסיום כהונתם בתפקיד. נאמנות שכזו לדרג הפוליטי אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם התפקיד אותו נדרשים שומרי הסף למלא בחברה דמוקרטית. שומרי הסף אינם פועלים נגד הממשלה. הם פועלים ביחד איתה, לקידום מדיניות הדרג הנבחר. אבל בנקודות קצה, כאשר קיימת התנגשות בין השלטון לבין החוק… על שומרי הסף לבחור בחוק. שומר סף שנאמנותו נתונה לדרג הפוליטי שמינה אותו, איננו יכול למלא את תפקידו כשומר סף.
"בהתאם לכך, פרקליט המדינה או ממלא מקום פרקליט המדינה איננו יכול להיות תלוי ברצונו הטוב של שר המשפטים לבדו, בקשר לעצם מינויו או למשך המינוי. מצב בו ממלא מקום פרקליט המדינה מכהן תחת צל האפשרות כי תפקידו לא יוארך אם לא יגלה נאמנות לשלטון – איננו ראוי… דברי השר משקפים גישה שאין מקום לקבלה… גישה שלפיה בהתנגשות בין השלטון לחוק, שומר הסף נדרש להעדיף את השלטון".
מנדלבליט הוסיף ותקף את אוחנה ישירות, והזכיר כי "שר המשפטים טען בראיון שהוא 'נערך נפשית לאפשרות שיתפרו לו תיק'. ברור לכולם שזו טענה מופרכת וחסרת ביסוס". הוא הזכיר ראיון אחר בו "שר המשפטים טען שמערכת אכיפת החוק עשתה 'שגיאה קיצונית וחמורה' בהגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה, ושהתיקים 'לא יבשילו לידי הרשעה'. ברור שלשר המשפטים אין כלים לגבש עמדה כזו – ולו מן הטעם שלא נחשף לראיות בתיק".
לדברי מנדלבליט, יש לחזק את שומרי הסף ב"מציאות בה שר המשפטים מודיע גם שיש פסקי דין של בג"ץ שלא צריך לקיים. למרות שלאחר מכן הסתייג מדבריו אלו, לאחרונה כאשר בית המשפט העליון הוציא צו ביניים שלא לרוחו בעניין הקמת ועדת בדיקה ממשלתית בנושא המחלקה לחקירות שוטרים, הוא טען ש'בג"ץ עשה יד אחת עם היועץ המשפטי לממשלה'. אלו הן מעטות מהדוגמאות המלמדות על תפיסה שלפיה מערכות החוק והמשפט נדרשות לגלות נאמנות לדרג הפוליטי, שאם לא כן – יש מקום להתעלם מהכרעותיהן ולא לכבדן".
"גם אני מותקף, לעיתים קרובות אף באופן בוטה", אמר היועמ"ש. "ההתקפות הללו אינן מרתיעות אותי. אין דבר בעולם שיסיט אותי מדרך הישר… במקרים בהם לא יהא מנוס, אני אציג לממשלה את עמדתי לפיה קיימת מניעה משפטית מלנקוט בפעולה מסוימת".
