מבקר המדינה על כישלון המשטרה בעולם הסייבר: "מרחב ללא שליטה"

שתף כתבה עם חברים

מדוח המבקר על חקירות הסייבר במשטרת ישראל, נמצא ש-90 אחוז מהן נסגרות, ולחוקרים אין ידע ואמצעים. המשטרה נכשלת במעקב אחר הפעילות מוצפנת של סוחרי אמל"ח  – כתוצאה מכך נפגעת גם היכולת למנוע הברחות מלבנון 

רוב התיקים נסגרו בגין "עבריין לא נודע (אילוסטרציה: Bermix Studio מאתר Unsplash)

מספר תיקי חקירות הסייבר במשטרה בנושא עבירות במרחב המקוון – ובפרט מספר התיקים בעבירות מרמה, סחיטה והטרדה ברשת – גדל פי 3.5 בשנים 2016-2020 – מ-2,500 תיקים לכמעט 9,000. ב-90 אחוז מהתיקים האלה לא הוגשו כתבי אישום, ורובם נסגרו בגין "עבריין לא נודע".
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, המביא את הנתונים האלה בדוח מטעמו, קובע כי "הידע המקצועי הקיים כיום במשטרה משמש בעיקר לחקירת תיקי עבריינות פשוטים יחסית, ובפרט תיקים שעניינם תקיפות דיוג וסחיטה מינית ברשת, אך עלו פערים בדבר יכולת החוקרים להתמודד עם תקיפות דיגיטליות מורכבות".

מנתוני המשטרה עולה כי קיימת עלייה חדה בהונאות בנקאיות באמצעות הרשת, פישינג ועוקץ באמצעות ניוד כרטיסי סים, וגם עשרות אירועי סחיטה מינית בשבוע בישראל – אבל קיים פער ניכר בטיפול המודיעיני של המשטרה בתופעות אלו, ובחקירתן.
עוד עולה בתחום הסייבר והעבירות הכלכליות, כי ישראל הפכה ל"יצואנית" פשיעה מקוונת, בפרט בתחום הפורקס (סחר במטבעות ובמניות המשמש כעוקץ). תופעה זו מהווה קרקע פורייה למימון ארגוני פשיעה ישראלים.

מחיר שירותים לרכישה ברשת האפלה (נתונים מתוך דוח המבקר)

על פי מסמכי חטיבת המודיעין של המשטרה, קיימים פערי מידע ניכרים בתחום הפעילות הפלילית ב"רשת האפלה" – והמשטרה אינה יודעת על רוב הפעילות המתבצעת שם, בין היתר בתחומים של סחר בסמים ואמל"ח. כך, החולשות של המשטרה בעולם הסייבר משפיעות גם על יכולת הסיכול של עבירות בעולם הפיזי: מבקר המדינה כתב כי "פלטפורמות מוצפנות נעשו כלי חשוב בפעילותם של מבריחי נשק וסמים הפועלים בגבולות לבנון, ירדן ומצרים. תמונת המצב המודיעינית העלתה כי היעדר כלים טכנולוגיים מגבילים את יכולת איסוף המודיעין על תשתיות מבריחי נשק וסמים באמצעות המרחב המקוון".
עוד נמצא כי "קיימות אינדיקציות לתשתיות פלסטיניות העוסקות בהונאת אתרי ממשל ישראלי ברשת" (כגון באמצעות תשלום בשם חייבים בכרטיסי אשראי מזויפים, ז.ק). המשטרה מתקשה לעקוב גם אחרי התשתיות האלה, העוקצות כספים, פעמים רבות גם בשיתוף פעולה עם גורמי טרור.

צילום להמחשה: דוברות המשטרה

תחום עבירות נוסף בו לדברי המבקר למשטרה אין מענה הוא מתקפות הכופרה – סחיטת כופר מעסקים באמצעות התקפות האקרים על המחשב. מדובר בתחום פשיעה צומח במהירות, שגורם לנזק של עשרות מיליארדי דולרים בעולם, על פי ההערכות, ונזק של מאות מיליונים לחברות במשק הישראלי. "לא נמצא כי המשטרה גיבשה תוכנית להתמודדות עם תופעת פשיעה ייחודית זו", כתב אנגלמן.
לפי דוח המבקר, יחידת הסייבר הארצית בלהב 433 ויתר מחלקי הסייבר המחוזיים הם יחידות חלשות, ללא מספיק חוקרים מיומנים וללא אמצעים טכנולוגיים מתקדמים. מספרי חוקרי הסייבר במחוזות הוא חצי מהמספר הדרוש.

הפערים בולטים ביותר בתחום של עולם הקריפטו – המטבעות, הביטקוין והנכסים הווירטואליים. בעולם זה, מצא המבקר, "הידע המקצועי המצוי ברשות חוקרי המשטרה אינו מספק להם כלים מקצועיים לשם פענוח עבירות".
הפערים אינם רק בידע – אלא גם באמצעים. למשטרה חסרות מערכות טכנולוגיות להיתוך מידע. 350 מיליון שקל – זהו התקציב על פי הערכת משטרת ישראל, אשר חסר לה להצטיידות טכנולוגית מקיפה ולהעסקת יועצי סייבר מקצועיים. תקציב זה טרם הוקצה. כתוצאה מהחולשה המקצועית בתחום, חוקרי המשטרה מתקשים גם לגבש בקשות לצווי חילוט של מטבעות קריפטוגרפיים וכספים שהתקבלו מסחר בהם.

העלייה במספר תיקי הסייבר (נתונים מתוך דוח המבקר)

התוצאה ניכרת בין היתר בתוצאות סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2019. למעלה מ-80 אחוז מבין הנפגעים מעבירות במרחב המקוון שדיווחו למשטרה, טענו בסקר כי לא היו מרוצים מהטיפול. 51 אחוזים השיבו כי אם ייפגעו מפשיעה ברשת, ידווחו על כך לגורמים חוץ-משטרתיים או לא ידווחו על כך כלל.
המבקר מתריע גם על פערים מהותיים בחקיקה – היקף החיפוש המותר בחומר מחשב לא הוסדר בחקיקה. כך גם נוסח חוק האזנת הסתר הנוכחי – מה שהיווה מצע, לפחות לפי פרסומים בתקשורת, לחריגות של המשטרה מצווים שיפוטיים ופעולות חקירה על הגבול האפור באמצעות תוכנת הריגול של "פגסוס". קיומן של חריגות אלה עדיין נבחן בצוות נפרד שמינה היועמ"ש.
בשורה התחתונה, מסקנות המבקר: "החקיקה הקיימת אינה מספקת מענה שלם ומעשי לאיום במרחב המקוון; וקיים מחסור ניכר בציוד בסיסי ומתקדם ביחידות הסייבר והזירה הטכנולוגית". לסיכום, כתב אנגלמן: "תמונת המצב המודיעינית העלתה כי המרשתת היא מרחב שבו אין למדינה שליטה, ובתחומו היא אינה מצליחה להגן על האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלה ושל תושביה, לרבות בהיבט הביטחון האישי והפרטיות".

מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מטפלת באופן נחוש ומקצועי בתלונות בגין עבירות מקוונות ופועלת לאכיפה ומניעה של תופעות פשיעה במרחב המקוון, לרבות ברשתות החברתיות. לצד החקירות היזומות שהתבצעו בשנים האחרונות שהובילו למספר פרשיות, למעצר מאות חשודים בעבירות אמל"ח, מין ופדופיליה והעמדות לדין, מטפלת המשטרה גם בתלונות המתקבלות בנושא מגורמים שונים.
"במהלך השנים האחרונות מבצעת המשטרה תהליך ארגוני רב מערכתי הכולל, בין היתר, הקמת מטה מקצועי, הקמת ענף שיטור דיגיטלי, רכש טכנולוגי מתקדם ופיתוח מתודולוגיות עם שותפי משימה מחוץ לארגון, קידומי חקיקה, פיתוח הכשרות מתקדמות ושינויים מבניים ארגוניים מתוך מטרה לקדם את יכולות המשטרה במענה רלוונטי עם פשיעת הסייבר. כיום, כלל יחידות ההונאה המחוזיות מטפלות אף הן בפשיעה במרחב המקוון, וזאת לצד כוחות משימה ביחידת להב 433, יחידה 105, מוקד מס"א ועוד".

כן נמסר: "משטרת ישראל מקדמת בשנים האחרונות במקביל לציר הטיפול האכיפתי הקלאסי, ציר לטיפול מניעתי הבא לידי ביטוי בהגברת המודעות של אזרחים להגנה מפני עבריינות כלפיהם. כך למשל, מפרסמת המשטרה בתקשורת ובאמצעות המדיות החברתיות, התרעות לציבור לגבי תופעות פשיעה ברשת ודרכי התמודדות עמן.
המשטרה מעודדת את כל מי שנפגע מעבירה באמצעות רשת האינטרנט כמו גם מחוצה לה, או נחשף למידע בנושא, להתלונן על מנת שיובאו הפוגעים לדין ויוענק הסיוע הנדרש לקורבנות העבירה".

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות